במליאת 47 שנים לטביעתה במצולות, נערך טקס לזכר חללי הצוללת אח"י דקר
טקס האזכרה הממלכתי לחללי אח"י דקר התקיים ביום ג' בהר הרצל, 47 שנים לאחר טביעתה בלב ים. הטקס נערך בנוכחות סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, סגל הפיקוד הבכיר של חיל הים והמשפחות השכולות. אח"י דקר נעלמה יחד עם 67 חברי הצוות ששהו בה בדרך ארצה מבריטניה, בעת השקתה לצי הישראלי בהפלגתה לנמל ביתה בחיפה בפעם הראשונה. במשך שנים מקום שקיעתה נשאר עלום, עד שאותרו שרידיה בשנת 1999.
"מאז ששקעו במצולות הים הם איתנו, חשנו אותם הכי קרוב שאפשר, אפילו את טקס היציאה מהצוללת והשיבה ארצה עשינו כמעט כמוהם", סיפר מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, בהתייחסו להגעת הצוללת אח"י תנין בתחילת השנה. "הרגשנו כולנו את לוחמי הדקר כאילו הם איתנו בכל מייל שהפלגנו. כמוהם חשנו גאווה ושליחות, כמוהם שרנו 'התקווה' ולבנו פעם בהתרגשות, כמוהם רצינו להגיע ולחבק אתכם - בני המשפחה. חיבוק שלא קרה".
אח"י דקר הייתה צוללת מסוג T, אשר שירתה בצי הבריטי ונקנתה בידי ישראל באמצע שנות ה-60. היא שקעה ליד חופי קפריסין בתאריך 25.1.1968, חמישה ימים לפני התאריך בו הייתה אמורה לעגון בחיפה בפעם הראשונה. הסיבה לטביעתה נשארה תעלומה, והיוותה כר פורה לשמועות במהלך השנים. למרות זאת, לאחר מציאת שרידי הצוללת וחקירתם בלב הים, הגיע צוות הבדיקה למסקנה כי הצוללת טבעה בשל אירוע פתאומי שגרם לה לצלול עד להתנגשות בקרקעית. טביעת הצוללת מהווה עד היום אירוע משמעותי בהיסטורית חיל הים ובשייטת הצוללות בפרט, כאשר בהגעת הצוללת אח"י תנין בתחילת השנה, היא שייטה מעל למקום טביעת אח"י דקר למען השלכת זרים וקיום טקס זיכרון, עשרות שנים לאחר הטביעה.
מהצוללת אח"י דקר לא שרד איש מההפלגה הסופית ארצה, אך ישנם אנשי צוות של הדקר שלא עלו להפלגה ברגע האחרון לפני יציאתה מהנמל, והם מכונים ניצולי הדקר. "כל שנה זה מרגש מחדש. זה הטקס השני שלנו השנה", אמר כרמל אברהם, אחד מניצולי הדקר. "במהלך הפלגתה של אח"י תנין הזמין אותי מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, לטקס לזכר אח"י דקר מעל לנקודת שקיעתה בדרך הגעתה של אח"י תנין ארצה. לטקס הבאתי איתי אבן בת 2,000 שנה, שכתוב עליה 67 לזכר 67 החללים, והשלכתי אותה מעל לשרידי הצוללת".
