כשאמצעי התקשורת היו דלים ומלחמה עקובה מדם נמשכה ימים רבים, לוחמינו בים קיבלו מבזקים מהארץ בשביל להיות מעודכנים. מלחמת העצמאות 1948-1949, ככה זה נראה

"היום הוקמה מדינת ישראל בזכות מאמצינו וקורבנותינו הגענו עד הלום. מעתה כל מאמץ וכל קורבן להגנה על מדינתנו ולשמירת קיומה. אויבינו הגלויים והנסתרים רבים. אנו נכה בהם. אבל עלינו להתכונן גם לספוג מכות. אסור לנו להשלות מכוחו של האויב ומיכולתו להרע. הקרב על המדינה נסתיים. הקרב על הגנת המדינה התחיל. קדימה לניצחון." כך נכתב במברק שנשלח אל עבר לוחמינו בים, ביום הכרזת המדינה, לפני 70 שנה, ב-14 במאי 1948. בכל יום נשלח אליהם סיכום של החדשות מהארץ כדי שישארו מעודכנים ומחוברים לעשייה של כלל הכוחות בגזרות השונות.

למרות שלא הועברו ידיעות על המתרחש בים בשל סיווג הפעילות שנחשפה רק שנים לאחר מכן, אנו יכולים ללמוד על התעוזה הרבה של הלוחמים במלחמת העצמאות מהמברקים הללו. כיום כשמתחוללת מלחמה יש מבזקים בכלל ערוצי הטלוויזיה והרדיו 24/7, אז הידיעות הועברו ברדיו בלבד, וללוחמים ולעיתים גם לתושבים לא היה מושג מה קורה בזירות השונות בפרט ובארץ בכלל. "לתושבי נוה-יעקב נודע הבוקר משידורי הערבים והרדיו הבריטי, שמושבתם נכבשה ונהרסה על-ידי הלגיון הערבי, כמו כן תמהו תושבי נוה-יעקב לשמוע מהרדיו הבריטי שחמישים יהודים נהרגו בהתקפה הערבית ושנמצאו אפילו חיילים בריטיים שאישרו את הדבר. בהודעה זו אין כל אמת." כך סוכמו החדשות מיום שני ה- 19 במאי 1948. השמועות בארץ התפשטו כמו אש בשדה קוצים. על מנת שהשמועות השקריות לא יגיעו לאוזניי הלוחמים נשלחו מברקים אלו כדי שיוכלו להבדיל בין השמועות לידיעות המבוססות.

 

ב-22 באפריל 1948 העיר חיפה נכבשה ע"י ההגנה ונהפכה לעיר עברית. כמו כן, הגיעו ארצה שלוש ספינות מעפילים חדשות שלאחר מכן גורשו לקפריסין. וכך נכתב במברק המסכם את הפעולות הללו: "חדשות מארץ ישראל מיום שבת ה-24 באפריל 1948: האויב בחיפה הוכרע. כוחותינו שולטים בה... בחיפה הוכרז על משטר צבאי עברי. העיר והנמל בידינו... בשנה הבאה בירושלים החופשית בירת המדינה היהודית!" החלום על הקמת המדינה זרם בדמם של הלוחמים, התושבים בארץ והמעפילים. הם עשו כל שביכולתם, מעל ומעבר על מנת להקים את המדינה. הקרבות התחוללו בכל רחבי הארץ והקורבנות היו רבים, אחוז מהאוכלוסייה נהרג במלחמה זו. גם לאחר הכרזת המדינה הכוחות המשיכו להילחם על המשך קיומה של המדינה הצעירה עד תום המלחמה ב- 1949.

"ידיעות מהארץ מיום ה-16 במאי 1948: בגזרת קדש מלאכיה נפגעו מאתיים מחיילי האויב. הפעולות בגליל המערבי מתנהלות לפי התוכנית... אפיקין, אשדות יעקב ובריה הותקפו הבוקר ע"י האויב... מושב בני גאולים שבסביבת כפר יונה הותקף היום בצהריים. בסביבת כפר סבא הערבית הפרו הערבים את ההסכם להוצאת הרוגינו שנפלו בקרב בגזרה זו לפני ארבע ימים. האמבולנסים שהובילו את ההרוגים הותקפו ביריות." וכך תיאורי הקרבות הקשים בארץ ממשיכים גם לאחר הכרזת העצמאות יומיים קודם לכן. זו הייתה מלחמה קשה שנמשכה זמן רב בכל רחבי הארץ. "הלגיון הערבי התקיף הבוקר עם שחר את גוש עציון. המתקיפים הפעילו תותחים כבדים וטנקים. קרבות אכזריים התנהלו במשך כל היום. על אף הסבלות הכבדות שנגרמו לאויב הוא לא הרפה מלהרעיש ולהתקיף את הגוש. למגיני גוש עציון נגרמו אבדות קשות, קרוב ל-100 הרוגים." אלו הידיעות מה-12 במאי 1948, יומיים לפני הכרזת המדינה.

התושבים והלוחמים כאחד לא נרתעו מהקשיים והמשיכו לחלום על הקמת המדינה כמו בדורות הקודמים. "העלייה חלה לאחר חצות כאשר האיר השחר כבר נראה הישוב מעל המצפות של ישובי הסביבה", נכתב ביום שני ה-19 באפריל 1948. "בשש בבוקר הקיפה חומה את המקום ובעשר כבר עמדו הצריפים על תלם. הקמת הישוב נעשתה בקצב ובהתלהבות שהזכירו את ימי חומה ומגדל". הלך הרוח וגבורתם של הלוחמים והתושבים של אותה תקופה מעוררים השראה עד עצם היום הזה. בזכות מאמציהם קמה המדינה וצה"ל ועל מורשתם של אותם מעפילים ולוחמי פלי"ם נבנתה זרוע הים האיתנה.

 

עוד כתבות בנושא