עיטור הגבורה עיטור הגבורה

עיטור הגבורה

עיטור הגבורה הוא העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל.
העיטור מוענק על ידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל, על מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש.
ב- 17 ביולי 1948, בעקבות מלחמת העצמאות, נערך טקס בו הוענק לראשונה "אות גיבור ישראל" לשנים-עשר לוחמים, בזכות הצטיינותם יוצאת הדופן בשדה הקרב. הלוחמים המעוטרים גילו אומץ לב וסיכנו עצמם למען הצלת חבריהם או הצלחה במשימה.
בינואר 1970 אישרה הכנסת את חוק העיטורים בצה"ל, שקבע את שלושת העיטורים הגבוהים ביותר עבור גילויי אומץ וגבורה במהלך לחימה - עיטור הגבורה,עיטור העוז ועיטור המופת. עיטורים אלה הוענקו גם לכל המעוטרים מאז קום המדינה, כאשר הועדה קבעה איזה עיטור חדש יחליף עיטור ישן. בנוסף, המיר החוק את "אות גיבור ישראל", שבו זכו 12 לוחמים במלחמת העצמאות, לעיטור הגבורה.

עד שנת 1975 הוענקו 40 עיטורי הגבורה:
מלחמת העצמאות- 12 עיטורים
פעולות התגמול- 3 עיטורים
מלחמת סיני- 4 עיטורים
מלחמת ששת הימים - 12 עיטורים
מלחמת ההתשה- עיטור אחד
מלחמת יום הכיפורים- 8 עיטורים
מאז מלחמת יום הכיפורים ועד היום (2017) לא הוענק עיטור זה.
15 ממקבלי האות נהרגו במהלך המעשה שבזכותו עוטרו (או שנפטרו זמן קצר לאחר הקרב מפצעיהם). ארבעה נוספים נהרגו בהמשך המלחמה או במלחמה מאוחרת יותר. שלושה ממקבלי העיטור היו בחיל הים.

רב חובל יוחאי בן נון
ביום ה-22 באוקטובר 1948, בשעת התקפה של כוחות חיל הים על צי האויב, גילה מפקד ההתקפה, רב חובל יוחאי בן נון, כי אחד מפקודיו אינו מתקיף אוניית אויב, שצוינה בתוכנית, אלא אנייה אחרת. על ידי כך עלולה היתה האונייה הראשונה לסכן את הצלחת הפעולה והיחידה כאחד. אם כי תוך מהלך ההתקפה התקלקלו באונייתו חלק מהמכשירים, ברגע האחרון, הוסיף רב החובל להתקיף עד שניצח וטיבע את אוניית האויב. לאחר זאת לא שם לב לסכנה הצפויה לו, אסף את כל היחידה והחזירה לבסיס בטוח.
לימים מונה יוחאי בן- נון למפקד חיל הים.
* רב חובל = רב סרן בחיל הים (בתקופת המלחמת השחרור)

 

סגן עמיחי איילון
בליל ה-20-19 ביולי 1969, בקרב הפשיטה על האי-גרין, היה סגן עמיחי איילון סגן מפקד חוליה בכוח המאחז. בשעת הפריצה ליעד, השליך רימון לעמדת המכ"ם ובשעת החדירה דרך הפירצה, חיפה באש על מעבר יתר הלוחמים. שעה שטיפס על הגג נפגע במצחו מנתז, כתוצאה מאש שנפתחה מעמדה ברחבת-הגג הצפונית. הוא הטיל לעמדה זו רימון שלא התפוצץ. אחר זאת טיפס, אגב זריקת רימון רסס נוסף של בן זוגו לחוליה, הסתער על העמדה וחיסל בה שני חיילי אויב. הוא המשיך להתקדם יחד עם סמ"ר זלמן רוט, תוך חילופי אש עם האויב, וחיסל עמדת מק"כ. לאחר מכן הסתער עם לוחם נוסף וטיהר שתי עמדות נוספות. בהסתערות על עמדת התותחים השלישית, הושלך לעברו רימון שפצעו ברגל. הוא המשיך לירות לעמדה שממנה נזרק הרימון ואז הושלך לעברו רימון נוסף, שפצעו ביד ובצוואר. הוא המשיך לירות לעבר האויב עד שאחזו מחנק ורק אז הודיע על פציעתו והצליח לעזוב את היעד בכוחות עצמו.
לימים מונה עמיחי איילון למפקד חיל הים.

 

 

 
סרן אמיר עודד
במהלך קרבות מלחמת יום הכפורים במבצע שנקרא "מבצע לייידי", בלילה שבין ה- 16 ל-17 באוקטובר 1973 פיקד סרן אמיר עודד ז"ל על כוח של צוללים שחדר לתוך נמל פורט סעיד ופגע ב-3 כלי-שיט מלחמתיים של האויב, אף על פי שהנמל היה מוגן היטב, כולל עריכת סיורים והטלת פצצות-עומק למי הנמל. סרן אמיר עודד ז"ל ביצע את משימתו במלואה - כשהוא מגלה גבורה עילאית תוך חירוף נפש ודבקות במטרה.
סרן אמיר עודד ז"ל לא חזר מפעולה זו.

 

loading...