סוף פסוק סוף פסוק

סוף פסוק

אביב פירסט

עם סיום קורס החובלים, מסיים סגן אוהד עוד שלב משמעותי - לימוד סדר משנה בן שנה וחצי הגיע לסיומו בסעודת מצווה חגיגית

שבת בצהריים בצוללת בקורס חובלים, הדרגשים סופגים את קולות לימוד החומר לקראת המבחן, אך הדרגש של סגן אוהד סופג קולות לימוד מעט שונים.
עם סיום הקורס, מסיים סגן אוהד גם את סדר "זרעים", הסדר הראשון מתוך ששת סדרי המשנה, אותו הוא למד תוך כדי הקורס במשך כשנה וחצי.
סגן אוהד גדל בבית חילוני-מסורתי. אך מאז ומתמיד מצא עניין בדת ומגיל צעיר חיפש משמעות ועומק. "למדתי בישיבה תיכונית, והייתי מאלה ששואלים את השאלות. היה לי חשוב לדעת, ואם למשהו אין הסבר, מישהו חייב למצוא לזה הסבר".

 

"סיום הסדר ביחד עם סיום הקורס הוא מנהג שהפך למסורת", מסביר סגן אוהד. "בתחילת שלב האקדמיה, השתתפתי בסעודת מצווה של אחד ממסיימי הקורס. עד לאותה נקודה, למדתי פה ושם ספרים שונים, אבל אף פעם לא בצורה מוגדרת", הוא משתף, "בסוף סעודת המצווה ההיא, החלטתי להמשיך את המסורת ולהתחיל ללמוד סדר שאסיים בסוף הקורס".

סגן אוהד החל במלאכה. בכל זמן פנוי שנקרה בדרכו, שלף את ספר המשנה והחל לקרוא. "לאט לאט למדתי לשלב את הלימוד עם הלו"ז העמוס", מספר סגן אוהד, "למדתי בדרך הביתה, בשבתות, אחרי תפילת שחרית ואפילו בין סודר לסודר בצוללת".
"החברים בקורס שלא הכירו את העולם הדתי, החלו להיחשף אליו, ולמדו מזה המון", מספר סגן אוהד. "בשהיות בצוללת, חבר טוב שלי ראה אותי לומד, ושאל אותי מה אני עושה", נזכר סגן אוהד בחיוך, "הסברתי לו והוא התעניין מאוד. בסופו של דבר, הוא היה החברותא שלי עד לסיום השהיות. למדנו יחד, הוא שאל שאלות, הביע דעות, דנו והתווכחנו בסוגיות שונות וכך למדנו יחד את כל מסכת 'פאה'".

 

"החלטתי ללמוד את סדר 'זרעים' בעיקר בגלל שהוא עוסק ומשלב בין ערך הנתינה לצד אהבת הארץ", משתף סגן אוהד, "כחיילים בצה"ל, אנחנו נותנים מעצמנו מתוך אהבה לארץ וליושביה, ולכן הרגשתי שהלימוד יעצים ויפאר את החזון הזה".
"לימוד התורה אינו מקביל לחיים, אלא תמיד מחובר בקשר הדוק לחוויות שהאדם עובר", מדגיש סגן אוהד, "לדוגמא, במסכת ביכורים, אשר חותמת את הסדר, מופיעה סוגייה מעניינת: עם הבאת הביכורים, יש לקרוא ברכה מסויימת. מפאת העובדה שלא כולם ידעו קרוא וכתוב באותה תקופה, מוצגת החלטה להקריא את הברכה עבור כולם, מבלי להבחין בין הבקיאים ללא בקיאים. שוויוני לכאורה, אך מיד ממשיכה המשנה ומורה לעשירים להביא ביכוריהם בסלי זהב וכסף, בעוד העניים מביאים אותם בסלי נצרים שקלעו בעצמם".

"נשאלת השאלה, איפה השוויון כאן?", ממשיך סגן אוהד, "והתשובה היא שהעניים נדרשים להשאיר את הסלים לכהנים, כחלק מהבאת הביכורים, ואילו העשירים משאירים את הפירות ולוקחים את כלי הזהב והכסף בחזרה".
"השורה התחתונה היא שלפעמים לתת משהו שאתה הכנת בעצמך, שווה הרבה יותר מלקנות אותו", מסכם סגן אוהד.
"כמפקד וכחייל, לא פעם קורה שאתה יוצר משהו חדש, מכין משהו בידיים, קובע איך המחלקה שלך תיראה או מה תהיה האווירה בין החיילים שלך - וזה הדבר הכי מספק שיש", מסביר סגן אוהד.

 

"אני מרגיש שקורס החובלים מיצה את מרבית יכולותיי", אומר סגן אוהד, "מאז ומתמיד שאפתי לשרת בתפקיד מאתגר ומשמעותי, וזה בדיוק המקום. קורס שמשלב מקצועיות גבוהה לצד הקניית ערכים ויכולות פיקודיות ובין-אישיות".
"בהחלטה לסיים את הסדר, הוספתי לעצמי אתגר נוסף, אין ספק", מודה סגן אוהד, "אבל היום אני יכול להגיד בביטחון שצלחתי את כל מה שהצבתי לעצמי בתקופת הקורס, ואני מוכן ומזומן לתחילת השירות ולחוויות שיגיעו איתו".

עוד כתבות בנושא

loading...