הכירו את סגן עדו וייסמן ואת המסע שעבר מאנגליה ועד הצטרפותו לשורות הפיקוד של זרוע הים

הורים גאים, חיילים במדים לבנים, רחבת הטקסים - אלמנטים של סיום קורס וההתרגשות בשיאה. עבור סגן עדו וייסמן שסיים השבוע קורס חובלים מחזור 143, המעמד היה מרגש אף יותר - הוא הראשון מבני משפחתו המורחבת שהתגייס לצה"ל!

"ההורים שלי לא היו בצבא, אין לי אחים גדולים, דודים או בני דודים שעשו צבא, הכל היה תהליך עצמאי שלי לקראת הגיוס", מספר לי סגן וייסמן כיצד הגיע לקורס: "חשבתי מה הדברים החשובים לי והבנתי שהדבר הראשון הוא לעבוד עם אנשים, להוביל ולפקד, בנוסף היה לי חשוב לעשות תפקיד לוחמה מבצעי ומעניין ולבצע תפקיד שבו אני מפעיל את הראש. אחרי שקיבלתי מיון לחובלים התחלתי לחקור על התפקיד, לקרוא מה זה קורס חובלים, מה בכלל עושים בזרוע הים והבנתי שהמקום הזה הוא בדיוק מה שאני מחפש".

את דרכו בקורס חובלים הוא התחיל באוקטובר 2018 במחזור 142. השלב הראשון בקורס הוא הימ"פ (ימאות ופיקוד), עליו הוא מספר: "הימ"פ היה מאוד מאתגר אבל גם מספק, הרגשתי שזו ממש קפיצת מדרגה מבחינת העצמאות שלי". לאחר מכן ממשיכים לשלב הבסיסי ששם לומדים ומרחיבים על עולם השייט.

בשלב המתקדם חלה תפנית: "השלב נפתח טוב ואז משהו התחיל להשתבש", משתף אותי עדו. "החברים שלי התחילו לסיים את הקורסים שלקחו ואפילו לצאת לקצונה והרגשתי שלי יש עוד דרך ארוכה. בנוסף בתקופה הזו ההורים שלי טסו לחודש בלעדי והבית היה ריק, הרגשתי פחות תמיכה מהבית. כל הדברים יחד מאוד ערערו אותי והשפיעו על המוטיבציה שלי, מהר מאוד מצאתי את עצמי בתקופת המבחנים בסוף השלב כשאני לא מוכן לגשת אליהם".

"נכשלתי מבחן אחרי מבחן והגעתי לועדת הדחה, שם דנים על המשך דרכך בקורס", ממשיך סגן וייסמן לתאר את המקרה. הוא מתאר את הועדה כקו פרשת המים ולאחריה חל שינוי משמעותי: "אמרו לי שיש לי פוטנציאל אבל אני חייב להביע רצון. הרגשתי שהם רואים אותי בתור עדו ולא בתוך עוד צוער. בוועדה הם הציעו לי ללכת לשטח, להתחבר לעשייה האמתית של הזרוע ולחזור לקורס עם מוטיבציה". סגן וייסמן החליט לקחת את ההזדמנות שניתנה לו ולהאריך את ההכשרה שלו בחצי שנה.

עדו ירד מהמחזור, ושירת מספר חודשים כדבורן בפלגת הבט"ש באשדוד: "אין ספק שזה היה מאתגר מאוד, הרגשתי שינוי משגרת הקורס לשגרת הסדיר והכרתי מקום חדש ואנשים חדשים, אבל זה גם היה מדהים ואני עד עכשיו בקשר עם החברים שהכרתי באשדוד". אחרי תקופה בזירה הדרומית, שב לקורס חובלים עם מחזור 143: "רוב האנשים במחזור צעירים ממני בשנתיים, היו הרבה פערים שהיה צריך לגשר עליהם אבל המחזור קיבל אותי באהבה. התקופה באשדוד ממש שינתה לי את התפיסה, הרגשתי בוגר יותר וחזרתי הרבה יותר מכוון מטרה ושאני יודע מה אני רוצה".

את שלב אקדמיה, בו סיים תואר ראשון במדעי המדינה סיים בהצלחה והמשיך לשלב ייעודי. "במהלך השלב שירתתי בשהיות על אח"י להב, ספינה מדגם סער 5. עברתי שעות ים מרובות, מבצעים והפלגות מחוץ לגבולות הארץ. בשלב הזה לקחתי את כל הידע שרכשתי במהלך הקורס ויישמתי אותו, פתאום גיליתי שזה בא באופן כמעט טבעי וזו הייתה קפיצת מדרגה מבחינתי".
לקראת סיום שלב ייעודי שטח, קיבל את שיבוץ הספינה עליה ישרת עם סיום הקורס: "אמרו לי שאני הולך לשרת על אח"י עוז, ספינה חדשה מדגם סער 6. זה העלה בי חששות מפני שידעתי שהספינה רק הגיעה לארץ והיא תעבור תהליך היבנות ומבצוע ארוך, אך מצד שני בשירות על סערי ה-6 אני זוכה להכתיב את המסלול ולבנות משהו חדש מאפס, זה מאוד מרגש והזדמנות בשבילי כמפקד להוביל.

"שליחות היא אחת התחושות המרכזיות שליוו אותי לאורך הדרך, אני מכיר ולומד על צה"ל וכל המשפחה שלי לומדת יחד איתי", מתוודה סגן וייסמן. הוריו של עדו נולדו וגדלו באנגליה, אך תמיד היו ציונים ומחוברים לארץ, את החלום לעלות הם הגשימו לאחר שעדו ושני אחיו נולדו.

"כל דבר אני לומד בעצמי וכשאני מגיע הביתה אני מעביר את זה למשפחה שלי ומנסה להסביר להם. עד היום יש מלא פערים שנובעים מזה שהם לא מכירים את המערכת הצבאית. לדוגמה, שבוע שעבר אבא שלי שאל אותי אם אפשר בהפלגות לרדת מהספינה ולשחות בים", הוא משתף אותי בחיוך על פניו. "למשפחה המורחבת זה אפילו אתגר גדול יותר להסביר, צריך לפרט הכל מאפס; דברים כמו למה בכלל מתגייסים לצבא ומה זו ציונות. הם חווים מסלול חיים שונה מאוד באנגליה, אז בשבילם זה מרגש במיוחד שיש בן דוד שמשרת בצה"ל".

לסיום מסכם עדו: "אני מסכם שנתיים ועשרה חודשים שבהן עברתי תלאות רבות ועכשיו הגעתי לסוף הקורס וזה מטורף, אך זו בעצם רק ההתחלה. המשפחה שלי מאוד מתרגשת מסיום הקורס וזה בעיקר מה שמרגש אותי - לראות אותם שמחים. אני מבין שהסיפורים והחוויות שאני משתף איתם עושים אדוות במים ומהדהדים הלאה. אחד מבני הדודים שלי הגיע לארץ לקחת חלק במכינה קדם צבאית והתגייס לגרעין נחל בעקבותיי, ושבוע שעבר בן דוד נוסף נחת בישראל לקראת מכינה שהוא עתיד להתחיל".

שלישי אישי: הראשון מהמשפחה