מפקד פלגה 33 בשייטת ספינות הטילים, סגן-אלוף עומרי ארברבוי, סיים השבוע את תפקידו, ומסכם את השינויים שעברו על הפלגה בשנים האחרונות תחת פיקודו

"את רוב השירות שלי עשיתי בשטח", מספר לי מפקד פלגה 33 בשייטת ספינות הטילים, סגן-אלוף עומרי ארברבוי, שסיים ברביעי האחרון את תפקידו ויהפוך בקרוב למפקד בית הספר לחובלים. "אני מאוד רגיל להפליג בים בספינות ועכשיו אני הולך לצד אחר של כל התהליך הזה - הציפייה שלי היא ללמוד, להשפיע, לעשות את הדברים נכון ולהמשיך לתרום מיכולותיי ומניסיוני".
סא"ל ארברבוי התגייס לצה"ל בשנת 2004 והתנדב לקורס חובלים מחזור 115, שאותו סיים בהצלחה במגמת שייט. הוא שובץ בשייטת 3 באח"י ניצחון (סער 4) שם פיקד לראשונה על לוחמי חוד ימיים. "התפקיד של לוחם חוד ימי בסטי"ל הוא מאוד מיוחד, מגוון ומאתגר", אומר סא"ל ארברבוי. "ראשית, אתה מפגיש בוגרי בית ספר טריים עם סביבה שהיא לא דומה לשום דבר שהם פגשו בחייהם - גם בנראות וגם באינטנסיביות ובדרישות".
"שנית, הסטי"לן משתתף בשלב מאוד מוקדם בשירות שלו בפעולות מורכבות שנוגעות בחלקים הכי אסטרטגיים בביטחון מדינת ישראל, ובמקומות הכי רחוקים שצה"ל מגיע אליהם", הוא מוסיף, ומפרט: "לוחם בספינה צריך להיות איש צוות טוב: חברותי, אינטליגנט ובעל יכולת התגמשות והסתגלות לסביבה חדשה ומפתיעה. הוא חייב להיות מוכן להפתעות ולאתגרים, כי החיים שלנו בשייטת 3 מזמנים לנו בכל בוקר, צהריים וערב משימות חדשות.
"זרוע הים מעולם לא נחה על זרי הדפנה - היא תמיד מחפשת היכן אפשר לתרום לביטחון המדינה. כשצריך לעשות פעולה כלשהי, הדבר הראשון שזרוע הים עושה זה לשים על מפת התכנון סמל של סטי"ל. זה מאוד משמעותי, וזו זכות גדולה לשרת בסביבה מאתגרת ומשתנה ללא הרף", הוא מסכם.
לאחר שירותו הראשוני ב'ניצחון', עבר סא"ל ארברבוי לאח"י קשת ובהמשך היה סגן מפקד אח"י חרב וקצין נשק, מפקד צוות בפי"ם (פיקוד ימי מתקדם), מפקד בפלגת הבט"ש 916, ואחרי כן חזר להיות מפקד אח"י תרשיש וקצין אג"ם של שייטת 3. לבסוף, לאחר שנה בארה"ב באקדמיה הימית, חזר להיות מפקד אח"י אילת ועד לאחרונה שירת כמפקד פלגה 33 בשייטת ספינות הטילים. כאמור, סא"ל ארברבוי ייכנס בקרוב לנעלי מפקד בית הספר לחובלים.

"במהלך תקופתי כמפל"ג התרחשו מספר אירועים משמעותיים", מרחיב סא"ל ארברבוי. "ראשית, מדינת ישראל עברה מפיקוד אירופה של ארה"ב לפיקוד מרכז, וזה אומר ששיתוף הפעולה המוצלח והפורה שהיה לנו עם הצי השישי, הנמצא תחת פיקוד אירופה, הוחלף ברובו בשיתוף פעולה הדוק עם המטה האמריקאי בבחריין והצי החמישי, הנמצאים תחת פיקוד מרכז.
"אני כמובן לא יכול לפרט יתר על המידה, אך אומר שפעילות הזרוע בים האדום כללה תרגילים תדירים עם האמריקאים, ופעילויות נוספות מעבר לכך. האמריקאים יודעים שהאתגרים שלנו ושלהם דומים בזירה הזאת, וככל שאנחנו מעמיקים את שיתוף הפעולה בינינו - בין אם במישור הצבאי ובין אם במישור הדיפלומטי - כך אנו מבינים שרק בעבודה משותפת נצליח להשיג את מטרותינו. פלגה 33 הייתה נדבך מרכזי בבנייה של שיתוף הפעולה החשוב הזה", הוא אומר בגאוות יחידה.
"דבר נוסף שקרה לנו השנה זה תאונת מסוק העטלף, שבו נהרגו שני חברים לנשק, סא"ל ארז שחייני ז"ל ורס"ן חן פוגל ז"ל", מספר סא"ל ארברבוי בעצב. "טייסת 193 היא חלק בלתי נפרד מפלגה 33, וכשהאסון קרה ליווינו בכאב את המשפחות השכולות ותמכנו בהם, ובמקביל ביצענו פעולות של שימור ובניית יכולות מבצעיות חדשות, כדי שנוכל לחזור לכשירות טכנית ומבצעית תוך זמן קצר. להיות מוכנים לכל משימה זה הערך העליון שלפיו אנו פועלים".

איך אתה מסכם את תפקידך כמפל"ג 33?
"לצערי, קצר מדי", צוחק סא"ל ארברבוי. "זכיתי כמפל"ג להיות מוקף באנשים טובים, חדורי מטרה וערכיים, ואני אתגעגע אליהם מאוד. קרו המון דברים משמעותיים בשנים האחרונות וזכיתי לקחת בהם חלק ולהשפיע", הוא אומר, ומסכם בברכה: "אני מאחל למחליפי, סא"ל אור נפתלי, שיהנה מהתפקיד לפחות כמו שאני נהניתי ואף יותר, ושימשיך לדאוג לרווחת החיילים תוך שיפור יכולותינו והמשך השמירה על ביטחון המדינה. אני מכיר את אור באופן אישי כבר הרבה שנים, ואני סמוך ובטוח שיעשה חיל בתפקידו".

עוד כתבות בנושא