לכבוד יום ההומניטריות הבינלאומי, ניזכר במבצע החילוץ הראשון של צה"ל: מבצע "הצלה" בניצוחה של זרוע הים הישראלית

השנה 1953, החודש אוגוסט והשעה 09:24, השמש טרם הספיקה לשזף את המבלים באיי יוון, ולפתע - האדמה רועדת. תוך רגע בודד בניינים נחרבים, ומאות הרוגים, אלפי פצועים ורבבות נותרים ללא קורת גג, שוכבים בהריסות כשהם מכוסים באבק.
במרחק 15 שעות הפלגה מהמתרחש, נמצאו שלוש פריגטות של השייטת הראשונה בזרוע הים הישראלית - שייטת 1. הן יצאו חודש לפני כן מנמל חיפה לסדרת אימונים בים האגאי, והיו בהכנות לקראת השיבה לנמל הבית.

ספינה לעולם לא דוממת, היא נדה בהתאם לגלים, כאשר רעידת האדמה פקדה את חופי יוון, ספינות השייטת זזו באופן חריג שלא תואם את תנועות הגלים בשגרה. דקות אחרות לאחר מכן, קיבלו לוחמי הספינה קריאת SOS דרך הרדיו: "ממשלת יוון החליטה לפנות את האיים זנתה וקפלוניה מתושביהם וקוראת לכל ציי הים התיכון לחוש לעזרה בפינוי".
"היכנס והגש עזרה", אישרה מפקדת זרוע הים בראשותו של מפקד הזרוע דאז, אלוף מרדכי (מוקה) לימון, והפריגטות זינקו למבצע ההצלה הראשון של צה"ל, שנקרא על פי מטרתו "מבצע הצלה".
בדרכם לאיים שחוו את רעידת האדמה הקטלנית, זנתה וקפלוניה, הבחינו הלוחמים במפולות סלעים מדרדרים לתוך המפרץ, ולא היה אפשרי לפספס את העשן והאבק המיתמרים לכל עבר.
לפי דיני הים אשר היו נהוגים באותה התקופה, כוח ההצלה הראשון המגיע למקום אסון הוא זה המפקד על המבצע. היות והספינות האמריקאיות והבריטיות שנרתמו גם הן לעזרה היו גדולות והתקשו להיכנס לאיים, זרוע הים הישראלית הייתה הראשונה להגיע לחופי האי קפלוניה, שם הייתה עיקר הפגיעה, והובילה את פעולות ההצלה המשותפות.

אחת הספינות, אח"י משגב, שימשה כמרכז תקשורת וחייליה עסקו בפינוי וחילוץ בחוף. ספינה נוספת, אח"י מזנק, הקיפה את האי ובאמצעות איתותים קיימה קשר עם הכפרים מסביב. הספינה השלישית, אח"י מבטח, שימשה כבית חולים מאולתר, אליה הובאו הפצועים הקשים ופונו להמשך טיפול בבית חולים. רופאי השייטת העניקו טיפול ראשוני על הספינה וביצעו ניתוחים מסובכים ומצילי חיים תחת לחץ (עובדה נחמדה - הרופאים סייעו ליילד תינוק על הסטי"ל אח"י מבטח, ובעקבות כך אמו הנרגשת החליטה לקרוא לילד "מבטחוס").
בעבודה מסורה ובדבקות אין קץ, הצליחה השייטת להגיש עזרה לכ-300 פצועים קשה ו-1,200 פצועים נוספים.
השייטת שהתה בים מעל לחודש, והאספקה שנותרה ברשותה הייתה מועטה. על אף זאת, לא היססה למסור את ציודה ואת כל המזון שהיה ברשותה לתושבי האי הנזקקים.

(צילום: מוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה)

 

שייטת 1 הייתה בחיתוליה ולא הייתה מיומנת די הצורך, שכן רק חמש שנים קודם לכן הוקמה זרוע הים הישראלית. עם תקציב של 1,500 דולר בלבד לתרגיל, יצאה לבסס את ניסיונה בים האגאי. בשל צעירותה של המדינה ושל זרוע הים בפרט, הציפיות מהשייטת באסון לא היו גבוהות, ולכן תרומתה הייתה מוערכת במיוחד ועזרה לחזק את שמם של זרוע הים וצה"ל בכלל.
ההוקרה לתרומתה של זרוע הים הובעה בריש גלי על ידי מלך יוון. כשהמלך סיכם בנאומו את האסון והשמיע את המילה "ישראל", הקהל היווני הריע ומחא כפיים. בנוסף, המלך שלח מברק לראש הממשלה ושר הביטחון בישראל, בו שיבח את הושטת היד של זרוע הים: "תודת העם היווני כולו נתונה למבצע ההצלה הנועז וההומני של שייטת זרוע הים הישראלית. מביע את הוקרתי והוקרת בני עמי על העזרה המהירה והיעילה".
פעולות הסיוע של השייטת הישראלית זכו להד גדול והשאירו חותם בבירת קפלוניה, וכיום ניתן למצוא רחוב הנקרא "ישראל" כאות כבוד לסיוע הישראלי באסון. זהו היה הצעד הראשון מיני רבים של זרוע הים ושל צה"ל בהענקת סיוע לאסונות בינלאומיים, שם הפגינו את תורת המוסר של המדינה ואת רוח צה"ל.

(צילום: רפרודקציה: סטודיו כפיר חרבי)

 

עוד כתבות בנושא