"פה זה ההייטקס?": מבט מלמעלה על תהליך הדיגטליזציה בזרוע הים בשנים האחרונות, והנגזרות שלה לחוויית המשרתים

בשנים האחרונות העולם שלנו עובר מהפכה דיגיטלית. ממפות עברנו לשימוש ביישומון "וויז", מהרדיו דילגנו ל"ספוטיפיי", ואת האנציקלופדיות עבות הכרס החליפה הויקיפדיה. הדיגיטליזציה, כפי שהמהפכה הזאת נקראת, נוגעת בכל תחומי החיים ואיננה פוסחת על צה"ל.
"הצבא עבר שינוי תודעתי עם הכניסה של ראש המטה הכללי הנוכחי, רב-אלוף אביב כוכבי", מסביר רע"ן לומ"ר (לוחמה מבוססת רשת), סגן-אלוף ש'. "כחלק מ'תר"ש תנופה', הוא החליט להקים גוף שתפקידו להוות רגולטור בתחום הדיגיטליזציה בצה"ל - 'מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית'. במקביל, וכחלק מהתר"ש, זרועות ואגפים בצבא קיבלו החלטה לקדם את הדיגיטליזציה בכמה מימדים, בעיקר בעולמות הרב-זרועיים. כל גוף גזר לעצמו את התהליכים והתחומים שבהם הוא יתעסק".

הראשון, בעולם המודיעיני, שם אמ"ן מוביל את זה בתהליכים המודיעיניים הקלאסיים תוך הנמכת חומות וחסמים שבעבר היוו מכשול להנגשת מידע לצרכנים המבצעיים. השני: באזורים המבצעיים, בהם צה"ל משלב זרועות ומנגיש מידע משלל מאגרים להגברת האפקטיביות המבצעית. והשלישי, בעולמות הניהוליים והמנהלתיים, כמו מילוי דו"ח 1 בבוקר דרך הטלפון, זימון תורים לרפואה ראשונית או רופאים מומחים דרך אפליקציה מהנייד, או שימוש ב"זוזו" כדי לנסוע בתחבורה הציבורית - מהלך אשר חוסך מאות אלפי שקלים לצה"ל.
לתוך האסטרטגיה הזאת נכנס הביטוי "ארגון דיגיטלי" - ארגון חדשני ומתקדם אשר מנצל את הטכנולוגיות הדיגיטליות והמידע הנאסף והמעובד לכדי ידע לטובת ייעול ושיפור הארגון, לצד שיפור חוויית המשרת. לשם, בין השאר, תר"ש תנופה מכווינה את צה"ל.

"זרוע הים תמיד עסקה בעולמות האלה, אבל לא באופן מאורגן דיו כפי שהיא מתקיימת כיום", אומר רע"ן דיגיטל ביחידת מפת"ח, סא"ל י'. "תמיד פיתחנו מערכות מידע, תמיד דאגנו לייצר קישוריות בינן למערכות צה"ל, אבל לא קראנו לזה דיגיטליזציה ולא הכוונו את עצמנו למשרת בקצה עד כניסתו לתפקיד של מפקד זרוע הים הנוכחי, אלוף דוד סער סלמה", מרחיב סא"ל י'. "מח"י הנחה את מחלקת תקשוב ומפת"ח (מרכז פיתוח תוכנה חילי): 'תראו לי איך אתם מביאים את זרוע הים למקום חדש, דיגיטלי ומתקדם הכי מהר שאפשר'. מדובר במהלך אסטרטגי ארגוני חשוב - זרוע הים מכוונת להיות זרוע יעילה עוד יותר, דיגיטלית, וכזו שפונה למשרתיה באופן שהולם את אמצעי העשור השלישי של המאה ה-21", הוא מסכם.

"חוד החנית הדיגיטלי"

בכירי הזרוע מעוניינים לקדם שינויים גדולים במרחב הדיגיטלי של זרוע הים. ראשית, בפן המבצעי: גם בהיבט הטכנולוגי של הפעלת האש, וגם באופן שבו נוכל לתכנן ולצאת למבצע באופן המדויק והמהיר ביותר, בין אם על ידי הכנה מהירה של כלי שייט למבצע, ובין אם על ידי כלי תכנון ושליטה דיגיטליים חכמים.
שנית, התייעלות משאבית: ניצול מיטבי של כוח האדם האיכותי בזרוע, קידום תהליכים אוטומטיים ודיגיטליזציה היכן שניתן ונכון להשקיע, וחיפוש אחר פרויקטים בהם ניתן לייעל את התהליך על ידי צמצום כוח אדם. דוגמה מצוינת לכך היא הפיכת מוצב המברקה בזרוע, האחראית על הפצת המידע לכלל כלי השייט ומוצבי השליטה, לדיגיטלית.
שלישית, סביבת עבודה מנהלתית דיגיטלית. לדוגמה, טופס טיולים שחלקים ממנו מבוצעים בנייד, הערכות ורישום לארועים וכנסים זרועיים, וכמובן תהליכי אחזקה והפעלה דיגיטליים - עליהם נרחיב עוד בהמשך.
"לא מזמן, מח"י אישר את השלב הראשון של תכנית הטרנספורמציה הדיגיטלית בזרוע לשנתיים הבאות. לדעתי, הדובדבן בתוכנית בעל ההשפעה הגדולה ביותר זה החיבור בין היחידות וההגעה למשתמש בקצה, דרך מכשיר הנייד האישי שלו", אומר סא"ל ש'. "זאת פריצת דרך משמעותית".

"אנחנו מבטלים המון בירוקרטיה בתהליך ההפיכה של זרוע הים לארגון דיגיטלי", אומר רמ"ד תשתיות דיגיטל בענף לומ"ר, סרן תומר באר, שמדורו מתעסק בכל תחום אפיון הפיתוח לדיגיטל. "במקום להתעסק במתן 100% מענה לקצה המבצעי, אתה מוצא את עצמך עסוק בבירוקרטיות מנהלתיות, בין אם זה לרדת לאפסנאות כדי לקבל חתימה, או אישור כניסה לבסיס. גם זה וגם זה, ועוד הרבה תהליכים אחרים, יבוצעו בעתיד באופן דיגיטלי בלבד. זה יחסוך המון זמן, מאמצים וכסף. התוכנית שלנו היא לשפר את חוויית המשרת וכך נהיה חוד החנית הדיגיטלי של צה"ל", הוא מסביר בהתלהבות.

כחלק מתהליך הדיגיטליזציה בזרוע, פותחו אפליקציות שונות המשפרות גם את חוויית השירות של אנשי ונשות הזרוע, וגם עונות על צורכי הזרוע וצה"ל בכלל. אפליקציית "קיטבג לבן", לדוגמה, מאפשרת להעביר חתימה על ציוד באופן דיגיטלי בלי לפגוש שום אפסנאי.
"את החתימה על הציוד אני מעביר לבן אדם היעד דרך המחשב, הוא מאשר, ואז האפסנאי בודק את הבקשה, רואה שאין איתה שום בעיה ומאשר גם הוא", מסביר סרן באר. "התסכול הזה של מיילים רבים וטרטור של אנשים הולך להיגמר".
עוד אפליקציות הנמצאות בשלב הפיתוח ביחידת מפת"ח של זרוע הים הן "חבר מביא חבר" ו"כלי שייט דיגיטלי" - שהוא שם קוד לפרויקט המכיל הרבה אפליקציות נוספות. "חבר מביא חבר" היא אפליקציה שדרכה יגיעו לענף איתור וגיוס מלש"בים המתאימים לשירות לוחם חוד ימי, על פי משוב ממכרים של המלש"ב.

(צילום: דוברות זרוע הים)

"כלי שייט דיגיטלי" היא מערכת אשר תהווה 'דף הבית' של כלי השייט: לוחם בספינה יוכל להשתמש באפליקציה בטאבלט על מנת לבצע אחזקה בספינה, הפעלת מערכות, פתיחת תקלות, לבצע לומדות, להזמין ציוד, היסעים ומזון מפלגת לוגיסטיקה ועוד. המערכת מוטמעת בימים אלו בפלגת לוחמים ובפלגה הטכנית בשייטת 13, ובמקביל בשייטת 3 בסערי ה-6 עבור תהליך אחזקה דיגיטלי.
במקביל לאפליקציות שפותחו בזרוע הים ויוצאו ליחידות ולאגפים אחרים בצה"ל, קיימת מגמה הפוכה וחשובה לא פחות - "הלבנת" אפליקציות שיוצרו ביחידות אחרות בצה"ל והטמעתן בזרוע הים.

"אחת מאבני היסוד של תכנית ה"ארגון הדיגיטלי" הזרועית שבנינו נשענת על הנכסים הצה"ליים. בבסיסה האמירה כי אסור לנו להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש", מפרט סא"ל י'. "קח לדוגמה את עולם זימון התורים, שפותח באגף התקשוב ביחידת שחר עבור כלל צה"ל. לקחנו את הפתרון הקיים ועל בסיסו ומספר התאמות הבאנו פתרון לזימון תורים בדיגיטל לרפואה ראשונית במרפאות בסיסי זרוע הים. זה 'Win-Win' אמיתי, וזו יעילות ארגונית ברמה הצה"לית.
"כל אפליקציה או תשתית שאגף התקשוב מספק לצה"ל, אנחנו נשענים עליה ומשתמשים בה. אחרת, החטאנו את המטרה הגדולה. היעילות היא לא רק בזרוע הים - אלא חייבת להיות צה"לית. בסופו של יום, אנחנו נפתח בזרוע אפליקציות לתהליכים יעודיים לזרוע הים מחד, ונישען על בנק האפליקציות הצה"לי בהתאמה לזרוע הים, מאידך", הוא מוסיף.
אפליקציית "גביש" היא דוגמה מצוינת לחלוציות באימוץ טכנולוגיות בזרוע הים. האפליקציה פותחה מחוץ לזרוע הים והושמשה לראשונה בגיבוש שייטת 13 והופצה בהמשך לגיבושי יחידות מיוחדות אחרות בצה"ל שדומות לה באופי, כמו "שלדג" בחיל האוויר, וזאת אחרי חמישה גיבושים מוצלחים עם פידבק מאוד חיובי. עכשיו האפליקציה בשימוש גם בקורס טייס ובגיבוש לסיירת צנחנים.

(צילום: דוברות זרוע הים)

"בדרך הדיגיטלית"

ואי אפשר לדבר על אפליקציות בצה"ל מבלי להזכיר את "בסיס חכם". עד לפני שנה וחצי, משרת במפקדת זרוע הים שהתקלקל לו המזגן היה צריך להתקשר לקצין האחזקה, שסביר כי היה עסוק בקבלת קריאות נוספות, ללא יכולות תעדוף או בקרה. ואז הגיעה 'יחידת שחר' באגף התקשוב וההגנה בסב"ר ופיתחה את "בסיס חכם". זרוע הים לקחה את האפליקציה שפותחה והטמיעה אותה בבסיסי זרוע הים, והיום אנחנו כזרוע מובילים בשימוש באפליקציה. היא מאפשרת לנו לדעת אילו תקלות נפתחות, מתי והיכן, ובעיקר מאפשרת לצוותי האחזקה מעקב, ניהול ופתרון יעיל יותר. השלב הבא הוא עיבוד הנתונים לכדי ידע ותובנות שיאפשרו לנו כזרוע לדעת היכן להשקיע משאבים ומתי (תקלות חזרות, עונתיות וכדומה). במקביל, תחומי החשמל, הבינוי והתשתיות מתייעלים ונעשים חכמים בכל הבסיסים, וחוויית המשרת משתפרת עשרות מונים.

שיתוף פעולה מהכיוון ההפוך ניתן לראות במערכת Eventually, מערכת לבקרת רישום ומגיעים לכנסים דיגיטלית אשר נמצאת בשימוש בשנים האחרונות בכנסי "תוכנית עבודה" בראשות מפקד הזרוע, אלוף דוד סער סלמה. יחידת מפת"ח, בית התוכנה של זרוע הים, שיתפה פעולה עם יחידת שחר ותפיץ את המערכת הזאת בחודשים הקרובים לשימוש לכל צה"ל, דרך השער "צה"ל 360". וגם זה חלק מתהליך עבודה נכון ומשותף של זרוע הים ואגף התקשוב.
ההמצאות הטכנולוגיות של היחידות והאגפים השונים בזרוע לא שינו את התרבות בזרוע הים - הם הרחיבו אותה, כמו פיתוח שריר דיגיטלי.
"התחושה שאתה משרת בארגון מתקדם טכנולוגית היא קריטית וחסרת תחליף כדי לשפר את חווית השירות בארגון", מסכימים כולם. "זה גיים-צ'יינג'ר במוטיבציה להמשך שירות, וזה מגביר את תחושת גאוות היחידה של משרתי הזרוע. זה לא פחות משינוי אסטרטגי בזרוע".

"התוכנית שאושרה הכניסה לזרוע רוח חדשה, רוח דיגיטלית", מסכם סא"ל ש'. "אני מרגיש זכות גדולה להיות בשירות בתקופה כזאת ולהביא את התכולות והיכולות האלו לכדי ביצוע".
"התמזל מזלנו לשרת בזרוע הים בתקופה הזו ובתפקידים שבהם אנו נמצאים", מוסיף עליו סא"ל י'. "לא הייתה יכולה להיות תקופה יותר מעניינת ומאתגרת מזאת בהיבטים הטכנולוגיים. הטרנספורמציה הדיגיטלית שאנחנו מדברים עליה מתחילה בזרוע הים ובתפיסה שאפשר לעשות כמעט הכול בדרך אחרת - בדרך הדיגיטלית".

עוד כתבות בנושא