כתבתנו הצטרפה לאימון סיירת יסעור, האמונה על השמירה על הביטחון השוטף בגבול הצפוני, ומספרת על חוויות יוצאת הדופן שחזרה עמן

גשם זלעפות זולג על הפנים וממשיך לכל הגוף. הספינה דוהרת, הרוח מעיפה את השיער, ואנחנו קופאות מקור. מבלי לבקש, הלוחמים על הספינה ממהרים למסור לידינו את מעיליהם. תוך רגעים בודדים הידיים שלהם נפרשות באוויר, הם משחזרים במעט, מבלי כל כוונה, את הסצנה שוברת הקופות מ"טיטאניק". נהנים מהפשטות המורכבת הזו. כל הלוחמים מתקבצים סביב מפקד הספינה שלהם, עומדים יציבים באופן מפתיע בהתחשב בחוסר היציבות של הספינה. חיוך פרוס על פניהם, שרים שיר שלא מצליח להיתפס באוזניי במקביל לגשם והרוחות. הם ברגע אישי ולא חוששים לחלוק אותו איתנו.

כמה שעות אחורה: זה התחיל ב"נסיכות", "קרנפים" ו"תותחים", אלו שמות הספינות שיצאנו איתן לים. הפעם התארחנו על ספינת 826 מהסיירת, או בשמה השני, ספינת "הקרנפים".
השמש עוד לא בקעה והאורות היפים של חיפה נשקפים לנגד עינינו אל מול השמיים הכהים, התואמים את שעת הבוקר המוקדמת.

בהתאם לפקודת מפקד הסיירת, אנחנו מתנתקים מהמזח ומפליגים. אור השמש מתחיל לצוץ וניתן כבר להבחין בהרי לבנון מהגבול הצפוני, עליו אמונות להגן ספינות הביטחון השוטף בזרוע. במטרה להיערך לתרחישים עתידיים ואיומים המגיעים ממנו, יצאה היום הסיירת לאימון. "אחת לכמה חודשים מקיימת הסיירת אימון בסדר גודל שכזה. בכל אימון אנו משתדלים לשלב תרחישים שונים הרלוונטיים לתקופה ולאיומים מהזירה", אומר מפקד הסיירת, סרן אדיר שושן. "הישג מהותי שהיה חשוב לנו לדבוק בו באימון, הוא הבחנה לפרטים הקטנים כמו עמידה בזמנים - יצאנו מהבסיס בשעה שתוכננה וכך גם דאגנו להקפיד לחזור בשעה שנקבעה".

לפתע, כל הלוחמים, החולקים את אותם מגורים, מסתדרים מולנו על רקע קצף המים, מתחבקים בפוזיציה אולטימטיבית לתמונה, ואנחנו מתקשות להבין. תוך שניות, "אחת, שתיים, שלוש...אהאהאה" הם צועקים ומתפזרים על הספינה בזריזות. כל אחד מאייש עמדה - "הקפצה יבשה", החליט מפקד הסיירת, והם נענו לפקודה.

התרחיש מסתיים, אנחנו ממשיכים בהפלגה וכבר קשה להבחין בנמל האם שבחיפה שאט-אט הופך למטושטש. אנחנו באמצע הים ונדמה שנודדים ממקום שומם אחד למקום שומם אחר.
אנחנו עוצרים מול שתי הספינות הנוספות שיצאו לאימון, וכל לוחמי הספינות יוצאים לחזיתן, מנופפים שלום לחבריהם המקבילים ומתחילים בהפגנת כוחות לקראת התחרות הקרבה.

 הלוחמים מסתדרים בחיבוק על החרטום ומוכנים להזנקת מפקד הסיירת. "תפנו להם את הדרך", אומר מפקד "הקרנפים", סרן מתן אריאב. אנחנו ממהרות לזוז ותוך רגע הם מתפזרים, ספינת גומי יורדת למים ועליה ארבע לוחמים הנדרשים להקיף את הספינה בזמן הקצר ביותר וכך ממשיכים בעוד שלושה מקצים נוספים.
"כפי שראיתן, אנו נוהגים לפתוח כל אימון במדדים - תחרות כושר ומורל בין הספינות שנועדה להיכרות וגיבוש הסיירת", אומר מפקד הסיירת, סרן שושן. "אלו הפעמים הבודדות שכל הלוחמים נמצאים אחד מול השני ורואים זה את זה. הדבר מעלה את המורל בספינה ובסיירת כולה ומכניס את הלוחמים לאווירה תחרותית".

 

המדדים מסתיימים ואנחנו ממשיכים בהפלגה. אנו עוצרים בפעם השנייה, ולמרות שהמדים שעליהם כבר לא יבשים הפעם אנחנו עוצרים לאימון רטוב באמת.
קסדות על הראש ושחפצי הגנה על החזה. את המי"ק, מרכז ידיעות הקרב, מאיישים לוחמי הספינה. הם מבחינים ברחפן עוין על המסך, מדווחים למפקד, ברקע נשמעת אזעקה ולוחמי הירי בספינה פותחים באש לחיסול המטרה. המשימה - לא פשוטה, חוסר היציבות עלול להקשות על המיקוד אך, "תוך מספר שניות, הרחפן הושמד", מספר סרן שושן.
"אחד מהאיומים שחשוב לנו לתרגל התמודדות מולו הוא ירי אל עבר רחפנים - רחפני נפץ או רחפנים אוספי מידע. אנחנו רוצים לדמות כמה שיותר תרחישים התואמים את המציאות ועלולים לפגוש אותנו באמצע הים בגבול הצפוני", מציין סרן שושן. על אותה סקאלה הוא מספר על הבחירה בשילוב אופנועי ים באימון, "בחרנו להתאמן בנטרול כלי שייט מהירים ומתאבדים, ולכן שילבנו באימון אופנועי ים המדמים כלי שייט עוינים וזריזים".

לקראת החזרה, כל הספינות פגשו בספינת טילים "קשת", סער 4.5 משייטת 3, ותרגלו עימה תדלוק וגרירה. "דבר שכיח בים הוא שיתוף פעולה לתדלוק מסטי"ל. בחודש המלחמה במאי האחרון נדרשנו לעשות זאת. היה חשוב לנו לתרגל מבעוד מועד תרחישים שבסבירות גבוהה עלולים לפגוש אותנו בים בפעילויות מבצעיות", מספר סרן שושן. "אנו משתדלים תמיד להרחיק לכת ולהתכונן לאירועים הבאים. באימונים העתידיים אנו מכוונים להמשיך ולהרחיב את שיתופי הפעולה עם השייטות בזרוע".

מפקד "הקרנפים", סרן מתן אריאב, מוקף בחייליו ומסובב את ההגה. הספינה מתחילה לשוט לנמל הבית, ולפתע טפטופים מתנגשים בפנינו והרוחות מתחילות להיות סוערות, מזכירות את העונה הקרבה והסוערת במובנים רבים. אנחנו שטים בניגוד לכוחות הטבע, לכיוון ההפוך מזה אליו הרוחות מנסות למשוך אותנו. זה רגע שמצליח לרגש את כולנו, גם את הלוחמים המורגלים לכך.

עוד קילומטרים ספורים ואנחנו עוגנים בנמל, אך רגע לפני, הספינות עוצרות והגיעה העת להכריז על המנצחים בתחרות. במקום הראשון - "התותחים", דבורה 815; במקום השני - דבורה 826 שלנו, "הקרנפים"; ובמקום השלישי דבורה 817, "הנסיכה". על אף שהקרנפים כיוונו למקום הראשון, ניכר כי היו מרוצים מהאימון והמאמץ שהושקע בו. כשהגענו לנמל, כל לוחמי הסיירת עמדו בחיבוק קבוצתי שבראשו מפקד הסיירת, סרן שושן. רגע לפני שכולם מתפזרים היה חשוב לו לסכם את האימון ותוצאותיו.

לוחמי הבט"ש הימי חשובים לאין שיעור. הם נדרשים להיות ערוכים ונדרכים ללא הפסק, ובתרגיל הפגינו נחרצות ומקצועיות. "אני שמח שהתרגיל התנהל כמתוכנן. הצלחנו לעמוד באתגרים שהצבנו. כולם הגיעו מכווני מטרה ועבדו במקצועיות", אומר מפקד הסיירת. וכשאף אחד מהלוחמים לא שומע - אבל כל אחד מהם יודע - הוא מוסיף: "הניצחון באימון לא באמת משנה. מה שמשנה זה שעבדנו כצוות, באחדות ובשיתוף פעולה - זה ההישג האמיתי".

עוד כתבות בנושא