מבצע ברזלית במהלך מלחמת ההתשה

בלילה שבין 5-6 ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים נערך מבצע "ברזלית", שיתוף פעולה בין פיקוד הדרום לשייטת 13, במהלכו
חובלה מסילת הברזל בשטח מצרים ממערב לתעלת סואץ.

עם תום הקרבות במלחמת ששת הימים התברר כי חוליות קומנדו מצרי חודרות לסיני ומבצעות פעולות חבלה במסילת הברזל שבשליטת ישראל
בקטע מקנטרה לאל עריש, בכדי לסכל פעולות אלו ולהזהיר את הפיקוד המצרי מפני המשך פעולות איבה הוחלט על ביצוע פעולת חבלה דומה, ללא
נפגעים, בקטע המסילה המקביל לתעלה בין קנטרה לאיסמעיליה, הייתה זו הפעולה הראשונה שכללה חצייה של תעלת סואץ ופעולה מצידה המצרי.

הפעולה בוצעה בידי שני כוחות משייטת 13 שפעלו במרחק של 10 ק"מ זה מזה, הצפוני בפיקוד סרן שאול זיו והדרומי בפיקוד סרן גדי שפי, כל כוח
כלל מנה שישה לוחמים שחיינים שנשאו עשרה מטעני חבלה לצורך הריסת מקטעי מסילה באורך של 300 מטרים.

הכוחות חצו את התעלה שרוחבה היה כ 150 מטרים בשחייה מבלי להתגלות תוך התגברות על זרם חזק בתעלה והציבו את המטענים, המסילות
חובלו והכוחות שבו מבלי שנתגלו והפעולה הסתיימה בהצלחה מלאה וללא נפגעים משני הצדדים, הפעולה תוחקרה בידי אלוף פיקוד דרום ישעיהו
גביש שהביע הערכתו למבצעיה על דבקותם במטרה, המענה המהיר ויסודיות הביצוע.

 

 קרב רומני במלחמת ההתשה

קרב ימי לילי שהתרחש ב-11 ביולי 1967, כחודש לאחר הפסקת האש במלחמת ששת הימים סמוך לחוף רומני שבצפון מערב חצי האי סיני בין כוח
של חיל הים הישראלי ובו המשחתת אח"י אילת בפיקודו של סא"ל יצחק שושן ושתי הטרפדות אח"י איה ט-203 ואח"י דיה ט-204 תחת פיקודו של
סרן אלי רהב, לבין כוח של חיל הים המצרי ובו שתי טרפדות.

בתחילת יולי 1967 בעקבות תקרית לילית של מפגש קרוב בין טרפדות מצריות לטרפדות ישראליות התברר שהמצרים מבצעים סיורים ליליים חשאיים
של כלי שיט מלחמתיים מול חופי סיני מעבר לקו הפסקת האש. נוכחות מצרית זו סיכנה ספינות דייג ישראליות ואת כוחות חיל הים וכוחות צה"ל
שבצפון סיני, בתגובה הוחלט על הגברת הסיורים הימיים ותגבור הכוחות המסיירים ליצירת עדיפות במידה ויתפתח עימות.

בליל ה 11 ביולי בשעה 22:00 התקבל מידע מודיעיני על יציאת שני כלי שייט מנמל פורט סעיד בתנועה מזרחה, מפקד אח"י אילת מתוך חשש
שמדובר בסטי"לים בעלי עדיפות בטווח החימוש מיהר לסגור טווח עם המטרות בעוד שמפקד כוח הטרפדות סבר שמדובר בטרפדות איתן נתקל בעבר
ונמנע מלהתגלות מתוך רצון להרחיק את האויב מבסיסו ולקיים את הקרב במימי סיני, לאחר שכוח האויב הבחין באילת חלפו הטרפדות הישראליות
לפניה ונעו לקראת כוח האויב ובטווח 1000 יארד נפתחה עליהם אש בלתי מדויקת, בטווח 800 יארד פתחו הטרפדות הישראליות באש וביצעו ארבעה
תקיפות תוך כדי ירי אינטנסיבי בתותחים ומקלעים כנגד ספינות האויב שזוהו כטרפדות מדגם P-123 כשאח"י אילת מבצעת ירי פגזי תאורה ובהמשך
תוקפת בירי את אחת הטרפדות מטווח קרוב עד להתפוצצותה.

הקרב נמשך 25 דקות ובסופו טבעו כלי השיט המצריים מהתפוצצות החימוש שנשאו על סיפונם, ככל הנראה ללא ניצולים, לכוח הישראלי מספר
פצועים קל מרסיסי פיצוץ הטרפדת המצרית בקרבת אח"י אילת, חרטומה של אחת מספינות האויב העשויות עץ נסחף לאחר הקרב לחוף ומוצב כיום
בחצר מוזיאון ההעפלה וחיל הים שבחיפה.

 

 מבצע 'ברק' במלחמת ההתשה

לאחר תום הקרבות במלחמת ששת הימים התברר שסירות מצריות שטות באופן חופשי בתעלת סואץ ובאגמים מאחר והמצרים ראו את קו
הפסקת האש על הגדה המזרחית של התעלה, בעוד ישראל ראתה את הקו כעובר במרכז התעלה במרחק שווה מגדותיה.

לצורך הפגנת חופש השייט וללא נוהל מבצעי מסודר הושטו על ידי אנשי חיל הים סירות גומי נושאות דגל ישראל בשישה מוקדים לאורך
תעלת סואץ. פעילות שזכתה מאוחר יותר לשם מבצע ברק.

המצרים הגיבו בירי על סירות הגומי ובהפגזה כבדה על עמדות צה"ל לאורך התעלה. כוחות צה"ל באזור דרום התעלה נערכו לתגובה וחילוץ
אך ההפתעה מהתגובה המצרית החריפה ותנאי השטח בחלק מהמוקדים לא אפשרו לתת חיפוי ישיר לסירות ועזרה למפעיליהן, האש המצרית
פגעה במספר סירות ולוחמיהן נאלצו להפסיק את השייט ולחפש מסתור, סירת 'ברטרם' שהובאה על רכב מוביל, במגמה להורידה למים
הופגזה על ידי המצרים ונשרפה כליל.

שלושה לוחמים נפצעו בחילופי האש, זוג לוחמים נוסף שסירתם טובעה בקרבת המזח בפתחה הצפוני של התעלה, סג"ם יעקב כהנוב ורב"ט
אברהם יסעור הסתתרו מאחורי עמוד עיגון, כוח מצרי בשתי סירות חתירה חצה את התעלה ושבה אותם. בתגובה חסמה ישראל את המעבר
בתעלת סואץ לכלי שיט באופן מוחלט, חסימה שנמשכה עד לשנת 1975, אז נפתחה התעלה בעקבות הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל
למצרים.

שבויי המבצע שוחררו לאחר כשבעה חודשי שבי בכלא המצרי במסגרת עיסקת חילופי שבויים עם שבויי מלחמת ששת הימים ואסירי ה"
פרשה".

 

תקיפה משולבת מעבר לתעלה,מלחמת ההתשה

במהלך מלחמת ההתשה התרחשה פשיטה לחופה המערבי של תעלת סואץ, צפונית לקנטרה, בשיתוף פעולה בין לוחמי זרועות היבשה, האוויר והים. הכוח הונחת בסירות חיל-הים, היעד הופצץ ע''י חיל-האוויר וכל אזור הבונקרים המצריים טוהר ופוצץ ע''י הכוח הפושט של חיל הרגלים. בתום הפעולה הושט הכוח בחזרה לגדה הישראלית.

 

מבצע "בולמוס 6" הפשיטה על האי גרין במלחמת ההתשה

בלילה שבין ה 19 ל 20 ביולי 1969 פשט כוח של לוחמי שייטת 13 וסיירת מטכ"ל על האי גרין, מתחם מצרי מבוצר בים סוף בסמוך למבואותיה הדרומיים של
תעלת סואץ.

על האי גרין נבנה במהלך מלחמת העולם השנייה בידי הבריטים מתחם מבוצר לצורך הגנה על מבואות התעלה, המתחם חומש על ידי המצרים בעמדות תותחים 85
ו 37 מ"מ, ב 14 עמדות מקלעים, על האי הגן כוח בן כמאה חיילים ועל פי דיווחי מודיעין הותקנה עליו מערכת מכ"ם שקיומה היווה איום על פעילות חיל הים
בסביבתו, לאור פשיטות מצריות חוזרות ונשנות על מוצבי צה"ל לאורך התעלה הוחלט לבצע פעולה משמעותית שתגבה מהמצרים מחיר כבד, תחזיר לצה"ל את
כושר ההרתעה ותמנע מהמצרים ביצוע של התקפות נוספות.

לקראת הפעולה בוצע סיור מקדים של צוות צוללים על גבי "חזיר" למדידת זרמי המים ואיתור נקודות לנחיתה ופריצה, הסיור איתר נקודת נחיתה והעריך כי
בקרבתה קיימת פרצה בגדרות התיל שתאפשר גישה אפשרות לטיפוס על קירות המתחם המבוצר.

במהלך הפשיטה הופעל כוח רתק והסחה שהגיע בצלילה על גבי "חזיר" והתמקם על בסיס שלט מבטון מדרום לאי, בשעה היעודה תקף הכוח בירי מקלעים ובזוקה
את עמדות התותחים והמקלעים שעל גג המבנים בשעה שכוח לוחמי שייטת 13 הושט בסירות גומי לקרבת האי והמשיך בצלילה ללא התגלות עד לנקודת הפריצה
בחלקו הצפוני של האי, הכוח טיפס על קירות המבנה וטיהר כמחצית משטחו של האי, גל שני של תוקפים שכלל לוחמי סיירת מטכ"ל שהושטו בסירות גומי הצטרף
ללחימה ולטיהור האי מהכוחות המצריים שהופתעו אך השיבו אש והתבצרו בעמדות שעל גגות המבנים באי.

הקרב הקשה לכיבוש האי נמשך 39 דקות, עמדות התותחים והמקלעים נכבשו או הושמדו בירי מרחוק, עמדת המכ"ם זוהתה כעמדת דמי, על פי הערכה כשמונים
מהלוחמים המצרים נהרגו ומעטים נפצעו והסתתרו במבנים, עם תום חילופי האש פונו הנפגעים הישראליים בסירות גומי והמבנים בחלקו הצפוני של האי פוצצו,
הכוח נסוג לאחר שבוצעה סריקה לאיסוף ציוד ואמצעי לחימה משדה הקרב כשהפגזת תותחים מצריים כבדה נוחתת על האי ועל הכוח שהתפצל לקבוצות קטנות
בדרכו חזרה לחוף הישראלי, במהלך החזרה נפגעה אחת מסירות הגומי והלוחמים שעליה המשיכו דרכם בשחייה עד שחולצו באמצעות מסוק.

בלחימה נהרגו שישה לוחמים ואחד עשר נוספים נפצעו, עמדות התותחים והמבנים שעל האי המבוצר פוצצו על ידי הכוח הפושט ונהרסו כליל בהפגזה המצרית
והאי ננטש לאחר הפעולה, הפעולה זכתה להערכה רבה מצד פיקוד צה"ל ונחשבת כנקודת המפנה במלחמת ההתשה בה עבר צה"ל ממגננה ליוזמה התקפית. ללוחם
עמי איילון, לימים מפקד חיל הים, שנפצע בפעולה הוענק עיטור הגבורה, ללוחם נוסף הוענק עיטור העוז ולארבעה לוחמים הוענק עיטור המופת, הפעולה נחשבת
כאחת מפעולות הקומנדו הנועזות והמוצלחות שבוצעו מעולם.

 

לכידת סירת מחבלים, מלחמת ההתשה

ב-27 ביולי 1970 לכדה ספינת הטילים מדגם סער 3, אח"י חץ, סירת מחבלים שהיו בדרכם לרצועת עזה. סירה זו היא למעשה סירת המחבלים הראשונה שנתפסה על ידי שייטת 3, כאשר לאחר מכן נתפסו שלוש סירות נוספות. מפקד הספינה בעת האירוע היה רס"ן יצחק דוידי.

לאורך שנותיה, אח"י חץ הייתה חלק ממגוון רחב של פעילויות מבצעיות כמו מבצע "אביב נעורים", השתתפות פעילה במלחמת יום הכיפורים ועוד. הספינה פעלה בשירות זרוע הים הישראלי משנת 1969 עד שנת 1988.

 

 הגעת הצוללת אח"י תנין (דגם גל) ארצה

ב-14 ביולי 1977 הגיעה הצוללת אח"י תנין מדגם גל לנמל חיפה.
הצוללת נבנתה במספנות ויקרס (Vickers Shipbuilding and Engineering) שבבריטניה. היא השנייה מבין הסדרה הזו, כאשר אח"י גל הגיעה כחצי שנה לפני כן ואח"י רהב הגיעה בדצמבר אותה שנה.
לאחר 25 שנות שירות מבצעיות ומלאות עשייה הוצאה משירות מבצעי.

מפקדה הראשון של הצוללת היה סא"ל דורון עמיר ז"ל, לימים גם מפקד שייטת הצוללות.

תפיסת אוניית המחבלים 'אולה'

ב-11 ביולי 1984 נלכדה האונייה 'אולה' שהובילה מחבלים למטרות פיגוע המוני בארץ על ידי ספינות טילים של זרוע הים. הספינה, שהייתה בדרכה מקפריסין,
להורדת חוליית מחבלים לפיגוע.
סטי''לים של חיל הים השתלטו עליה לכדו את המחבלים ומנעו את ביצוע הפיגוע .

סטי"לים לכדו את האונייה "אולה" שהובילה בעבר מחבלים לפיגוע, בדרכה לקפריסין . ספינת הסוחר הלבנונית נעצרה על-ידי כוחותינו מול חופי לבנון. היא שימשה כספינת-אם לארבעה חברי ארגון הפת"ח שהפליגו בה במטרה לבצע בישראל פיגוע המוני.

לכידת האוניה 'אנטון'

ב-15 ביולי 1986 נלכדו האונייה 'אנטון' וסירת דיג על ידי כוח של זרוע הים שהורכב מספינת טילים ושלושה דבורים. האונייה והסירה היו בדרכן מלימסול שבקפריסין לביירות שבלבנון ועל סיפונן שבעה מחבלים. המחבלים הורדו מהאונייה והובאו ארצה.

 

חדירת מחבלים לרצועת הבטחון

בתשעה ביולי 1986 חדרו ארבעה מחבלים לחוף רצועת הביטחון, מצפון לראש הנקרה. המחבלים ביצעו את החדירה באמצעות סירת גומי ועם הגעתם לחוף פתחו באש לעבר דבור שסייר באזור. כוח צה''ל הוזנק למקום הנחיתה.
לאחר חילופי אש, ארבעת המחבלים נהרגו וסירתם הושמדה. ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין בהנהגתו של ג'ורג' חבש נטל אחריות לאירוע ומסר כי המחבלים היו בדרכם לפיגוע מיקוח בנהריה.

במסגרת האירוע נהרגו שני חיילי צה''ל ו-11 נוספים נפצעו.
יהי זכר החללים ברוך.

 

דבור מסכל פח"ע אל מול חופי ראשדייה

ב-31 ביולי 1987 חוסלו שלושה מחבלים חמושים שהפליגו על גבי סירת גומי על ידי ספינת דבור מפלגה 914. המחבלים, שהיו בדרכם לבצע פיגוע טרור בישראל, התגלו במהלך סיור ביטחון שוטף שביצע הדבור אל מול חופי ראשדייה שבלבנון. סירת המחבלים ירתה רקטה מדגם RPG לעבר הדבור וזה האחרון השיב באש. כתוצאה מכך, סירת המחבלים טובעה והמחבלים חוסלו.

 

חילוץ ספינת 'סו אלן'

בחמישה ביולי 1991 חילצו ספינות הדבור בשיתוף פעולה עם חיל האוויר את אנשי הצוות של ספינת המחקר 'סו אלן'.
הספינה הייתה בדרכה לאילת מנמל שארם כאשר זו נקלעה לסערה אל מול חופי דהב שבחצי האי סיני והחלה לטבוע. המים שחדרו לספינה גרמו לקצר וכתוצאה מכך שריפה פרצה בספינה. אנשי הצוות אמנם הצליחו להשתלט על השריפה, אך המים גרמו לטביעת ספינת המחקר. הצוות שידר אותות מצוקה לתחנת ההאזנה שבנמל חיפה וספינות דבור ומסוקי היסעור יצאו לעזרתה.

מסוקי היסעור חילצו את אנשי הספינה בעוד הדבורים ייצבו את ספינת המחקר ומנעו ממנה לטבוע. לאחר שהצליחו במשימתם, הדבורים גררו את ספינת המחקר 'סו אלן' לנמל אילת. על גבי הספינה היו 12 חוקרים וחמישה אנשי צוות. 14 מהם חולצו על ידי חיל האוויר ושלושה נוספים נשארו על גבי הספינה 'סו אלן'. כלל האנשים ניצלו הודות לשיתוף הפעולה בין זרוע הים לחיל האוויר.

 

מבצע 'דין וחשבון': פשיטה על מפקדת החזית העממית

ב-27 ביולי 1993 במסגרת מבצע "דין וחשבון" זרוע הים הפגיזה ופשטה על מפקדת החזית העממית של אחמד ג'יבריל. כוחות קומנדו שביצעו את הפשיטה, חיסלו שלושה מחבלים ופצעו רבים נוספים. ספינות הטילים שהובילו את אותם לוחמי הקומנדו, ביצעו ירי מהים ופגעו במתקן האימונים. בהמשך המבצע, הטילו ספינות הטילים סגר ימי בגזרת צור-צידון. ספינות הטילים הישראליות סיירו לשם הפגנת נוכחות ומנעו פעילות חבלנית ימית.

מבצע "דין וחשבון" היה מבצע צבאי שהחל ב-25 ביולי 1993 בעקבות ירי הקטיושות הלא פוסק לעבר יישובי הצפון. המבצע הסתיים שבוע לאחר מכן לאחר ששני הצדדים הגיעו להשגות. במסגרת המבצע נהרגו 50 אנשי חיזבאללה וכ-40 נפצעו.

 

סיכול חדירת מחבלים צוללים

בעשרה ביולי 1994 דבורה מפלגת הביטחון השוטף 914 חיסלה שני מחבלים צוללים בסמוך לראס ביאדה. הצוללים החמושים ככל הנראה היו משויכים לארגון הטרור חיזבאללה והיו בדרכם לפיגוע בחופי ישראל.

 

השקת הנירית אח"י יפו

באחד ביולי 1998 הושקה ספינת הטילים אח"י יפו. אח"י יפו נבנתה במספנות ישראל בשנת 1997 והושקה שנה לאחר מכן יחד עם הספינה אח"י תרשיש.
הספינה השתתפה בפעילויות מבצעיות רבות כמו מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן ועוד. גם בימים אלו היא לוקחת חלק פעיל בפעילויות השוטפות של זרוע הים.

 

הגעת הצוללת אח"י דולפין (דגם דולפין) ארצה

ב-27 ביולי 1999 הגיעה הצוללת אח"י דולפין מדגם דולפין לנמל חיפה.
הצוללת אח''י 'דולפין' נבנתה בגרמניה והיא הראשונה מהסדרה שהגיעה לארץ. ביום הגעתה התקבלה אח"י דולפין בטקס ממלכתי בראשות נשיא המדינה ולוותה על ידי משט ומטס חגיגיים. הצוללת, יחד עם אח"י לוויתן ואח"י תקומה, לוקחת חלק משמעותי ועיקרי בפעולותיה השונות של שייטת 7 גם בימים אלו ופעילותה מסייעת רבות לביטחון המדינה.

 

סיכול חדירה מהים, מבצע צוק איתן

בשמונה ביולי 2014, ביומו הראשון של מבצע "צוק איתן", חדרו חמישה מחבלים מיחידת הקומנדו הימי של חמאס לחוף זיקים. מיד עם התגלותם פעלו כוחות משולבים של צה"ל לחיסולם. כלי בטחון שוטף, דחפור D9 משוריין, טנק, כוח גבעתי וכלי טיס בלתי מאויש הוזנקו והוכוונו ע"י בקריות השליטה הימיות ויחד הצליחו לסכל את הפיגוע לפני שהמחבלים הצליחו לפגוע באזרחים ולבצע נזק ממשי.
בעקבות אירוע זה מערך הגנת החוף רשם לזכותו הצלחה מרשימה בגילוי כוח מחבלים ובהכוונת הכוחות אליהם.