עצירת הספינה "סנט הלאריון" ועיסקת שחרור השבויים עם סוריה
ב 30 בנובמבר 1963 עצרה הצוללת אח"י תנין תחת פיקודו של רס"ן זאב אלמוג מול חופי הארץ ספינה לבנונית חשודה בשם "סנט
הלאריון". במהלך בדיקת הנוסעים שעל סיפונה אותרו ארבעה נוסעים סורים, אחד מהם זוהה כקרובו של שר ההגנה הסורי דאז.
באותה עת הוחזקו בסוריה לזמן ממושך ובתנאים קשים מספר שבויים ישראליים, חלקם לאחר שחצו את הגבול שבאותה עת היה מסומן
ומגודר רק בחלקו וחלקם אף נחטפו בידי פעילי טרור סוריים מתחום ישראל.
אירוע עצירת ה"סנט הלאריון" השפיע על נכונותה של סוריה לפתוח במשא ומתן בנושא חילופי השבויים שעד לאותה עת דחתה את ביצועו
וב 21 בדצמבר 1963 בוצעו החילופים במסגרתם שוחררו מהכלא הסורי 11 ישראלים בתמורה ל 18 סורים, בהם ארבעת נוסעי הספינה.
הקמת שייטת 3- שייטת ספינות הטילים
ב-15 בנובמבר 1967 הוקמה שייטת ספינות הטילים, או בשמה הצבאי "שייטת 3" ולמפקדה הראשון של השייטת התמנה אל"ם בנימין (ביני) תלם, עד
אותה עת כראש משלחת זרוע הים במספנות שרבורג ולימים מפקד חיל הים.
בדצמבר 1967 שנה הגיעה אח"י מבטח לנמל חיפה והפכה לספינת הטילים הראשונה בשייטת ובחיל הים, המבטח צויידה לשלב הניסויים בתצורת סער
1 שכללה מענ"ש ותותחים בלבד, בהמשך הצטרפו 11 סטי"לים נוספים שנבנו במספנות בשרבורג שבצרפת והפכו לאחר ציודם במערכות הנשק
הייעודיות שכללו מענ"ש וטילי "גבריאל" ישראלים לספינות מדגמי סער 2 וסער 3.
בראשית שנות ה 70' התעצבה תורת לחימה ייעודית לספינות הטילים שזכתה להוכחת יכולת מרשימה במהלך קרבות הסטי"לים במלחמת יום
הכיפורים, בד בבד נקלטו בשייטת ספינות מדגם סער 4 ובהמשך סער 4.5 שנבנו בישראל והפכו עם השנים לעמוד השדרה של השייטת.
שייטת 3 נטלה חלק פעיל ומשמעותי ביותר בפעילות חיל הים במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור, בה זכו הסטי"לים הישראליים לנצחונות מכריעים
בקרבות הסטי"לים הראשונים שנערכו בעולם, במלחמת לבנון הראשונה והשנייה, בלחימה במחבלים ובשמירה על הביטחון השוטף.
שייטת 3 היא כיום כוח לחימת השטח העיקרי של חיל הים הישראלי, נחשבת כאחת היחידות המבצעיות ביותר בצה"ל ואחת מיחידות החוד
המשמעותיות והתורמות למאמץ המלחמתי. השייטת מחולקת לפלגות לחימה (31-34) כשמספר כלי השיט בפלגה משתנה מעת לעת, בראש כל פלגה
עומד קצין ים בדרגת סגן אלוף. במהלך השנים הפעילה השייטת שמונה סדרות של ספינות טילים וכיום פועלות בה ספינות טילים מדגמי סער 4.5
וסער 5, בנוסף נמצאים תחת פיקודה ספינת עזר, יחידת איתור תת מימי וגף מטוסים לסיור ימי.
תקיפת עמדות צה"ל על ידי משחתות מצריות,מלחמת ההתשה
בליל השמונה לתשעה בנובמבר 1969, הפגיזו שתי משחתות מצריות מדגם סקורי דומייאט את עמדות צה"ל בבלוזה ורומאנה.
משחתות אלו אובטחו על ידי שתי ספינות אוסה נוספות. ההפגזה בוצעה לפי התוכנית במלואה אך לא הסבה נזקים לצה"ל.
שני מטוסי חיל האוויר הישראלי הוזנקו לזירה כדי לתקוף את המשחתות ואחד מהטייסים, עמוס עמיר, לימים מפקד להק אוויר וסגן מפקד חיל האוויר, אכן הצליח לפגוע במשחתת ולגרום בה דליקה.
תקיפת אוניות סוחר ישראליות בנמל אילת במהלך מלחמת ההתשה
במשך שנים נשמר במפרץ אילת שקט מתוח בין ישראל לירדן, אך בתחילת מלחמת ההתשה אפשרו הירדנים לקומנדו מצרי לצאת לפעולות כנגד נמל
אילת מבסיס שקיבלו בנמל עקבה.
לוחמי הקומנדו הימי המצרי יצאו מהחוף הירדני ותקפו שלוש פעמים את נמל אילת, בלילה שבין ה-15ל-16 בנובמבר 1969 יצאו לוחמי הקומנדו המצרי
מעקבה בשחייה ובצלילה ומיקשו שתי אוניות ישראליות אזרחיות בנמל האזרחי: האוניה "הי דרומה", מעבורת של חברת "אוניות" בבעלות רב החובל
אייק אהרונוביץ' שהועסקה עבור משרד הביטחון בהובלת מים וחיילים מאילת לשארם א-שייח' והאוניה "דליה", ספינת סוחר של חברת "צים"
שהעמיסה באותה עת מטען פוספטים.
מפיצוץ המיקוש נפגעה ה"דליה" באופן קל במיכלי התחתית הכפולה, נגרמה דליפת דלק אך יכולת השייט שלה לא נפגעה. האנייה "הי דרומה" ספגה נזק
גדול יותר, נגררה והונחתה בחוף הצפוני, צוללי יחידה 707 של חיל הים ביצעו בתחתית האוניה תיקוני אטימה מתחת למים והיא חזרה להפליג
כשתחתיתה מוטלאת ומסומררת. כשנה לאחר מכן בעת הובלת נוסעים לשארם עלתה ה"הי דרומה" על שרטון בקרבת מצרי טיראן, נהרסה כליל וננטשה.
במהלך הפעולה נהרג אחד הצוללים המצריים וגופתו פונתה לעקבה על ידי חבריו. להצדקת פעולתם הגדירו המצרים ברישומיהם כי האוניות שהותקפו
וחובלו היו "נושאות גייסות חמושות".
הגעת הדבורים הראשונים לארץ
בנובמבר 1970 הוצבו בזירת ים סוף ובים התיכון ספינות הדבור הראשונות אשר נבנו במספנת SwiftShips שבארה"ב. רכש הדבורים החל בעקבות הצורך לתת מענה לדרישת סיורי הביטחון השוטף לאחר מלחמת ששת הימים. בהתאם לכך, צוותים מזרוע הים יצאו לארה"ב והתאימו את הכלים, שבמקור נועדו להובלת נוסעים ומטען למתקני קידוח בים, לתווך האזורי. ראש הצוות במשלחת היה מפקד בסיס אשדוד דאז, אל"ם מיכאל ברקאי ז"ל, שבהמשך כיהן כמפקד הזרוע. עם אישור הדגם הוזמנו שמונה כלים.
מספרי הדבורים הראשונים הם 852 ו-871, כאשר ששת הספינות האחרות הגיעו בספטמבר 1971.
מבצע 'הגדרה עצמית'- העלאת יהודי אתיופיה
מבצע 'הגדרה עצמית' הוא מבצע שהתרחש בין השמונה ל-15 בנובמבר 1981 ובו הועלו 164 מיהודי אתיופיה באמצעות שיתוף פעולה בין שייטת 3 לבין שייטת 13. במטרה להגביר את קצב העברת העולים, שאמד על 25 עולים בשבוע, הוחלט לחפש פתרון אלטרנטיבי. ראש ממשלת ישראל דאז, מר מנחם בגין ז"ל, פנה ישירות למפקד זרוע הים, אלוף (במיל') זאב אלמוג, כדי לברר האם ביכולת זרוע הים לבצע את משימת העלאת יהודי אתיופיה בהצלחה. אלוף (במיל') אלמוג אישר וקיבל את המשימה לידי הזרוע, שהחלה את עבודת המטה בינה לבין המוסד. הוחלט כי ההעלאה תתבצע מפורט סודאן בשל ניתוק היחסים בין ישראל לבין אתיופיה. לשם כך, העולים שביקשו להגיע לישראל נאלצו לעבור מסע רגלי ארוך ומפרך מאתיופיה לפורט סודאן.
התקבלה החלטה לבצע מבצע מקדים ('מרום הרים') של זרוע הים לשם איסוף מודיעין והכרת הזירה בפורט סודאן. הספינות שהשתתפו במבצע זה הן אח"י רשף ואח"י כידון מדגם סער 4. על אף שעלו מספר בעיות בנתיבי השיט, התגבשה תוכנית פעולה סופית. הוחלט כי על החוף בין שארם לפורט סודאן יקימו לוחמי שייטת 13 בשיתוף המוסד מחנה פליטים במסווה כפר נופש. במסגרת כפר הנופש יופעלו חוגים ימיים שיטמיעו את תנועת כלי השיט של השייטת בנוף היום יומי באזור. לאחר הטמעה זו יחל מבצע ההעלאה תוך שמירה על חשאיות מוחלטת.
אל מבצע זה, הנקרא 'הגדרה עצמית', יצאה אח"י בת גלים. הושם דגש על חשאיות המבצע כדי לאפשר מבצעים עתידיים באותה מתכונת; שם האונייה וסימני זיהויה נמחקו, התחמושת שנלקחה לא הייתה מסומנת והלוחמים הונחו לשמור על ניקיון האזור כדי לא ליצור תשומת לב. על אף שטרם המבצע נקבע כי לוחמי שייטת 13 לא יגיעו לחופי סודן מחשש שילכדו, החליט מפקד הכוח של שייטת 13, רס"ן דודו שיק, להגיע לחוף למרות ההנחיות כדי לא לסכן את חיי העולים. החלטה זו זכתה לגיבוי מלא של מפקד זרוע הים דאז בתום המבצע.
ב-18 בנובמבר שבה אח"י בת גלים לשארם א-שייח'. 164 העולים הועברו באוטובוסים לבח"א 29 (שדה אופיר), הוטסו ללוד והועברו למרכזי קליטה בהצלחה. מבצע 'הגדרה עצמית' היה הראשון מבין תשע מבצעים ימיים בהם הועלו יהודי אתיופיה. ככל שנוספו עוד ועוד מבצעים מעגל שותפי הסוד התרחב והיה חשש גדול לדליפת מידע שתחשוף את פעילות הזרוע. על כן הוחלט להפסיק את המבצעים בתווך הימי ולהעלות את יהודי אתיופיה שנותרו באמצעות מטוסי הקרנף של חיל האוויר הישראלי.
מעורבותה של זרוע הים בהעלאת יהודי אתיופיה נשמרה בסוד עד שבשנת 1994 הותרו לפרסום פרטי המבצעים. במבצעים הללו, שהתפרסו על תקופה של כשלוש שנים, הגיעו לארץ ישראל 972 עולים באמצעות הנתיב הימי.
לכידת שתי סירות מחבלים
בשישה בנובמבר 1985 נלכדו שתי סירות מחבלים של פת"ח על ידי ספינות של זרוע הים הישראלית. הסירות נשאו ציוד צבאי רב והיו בדרכן ללבנון.
עצירת הגוררת 'נדיג'ה' ועליה אנשי פת"ח
ב-14 בנובמבר 1987 נעצרה הגוררת 'נדיג'ה' ועליה פעילי ארגון הטרור פת"ח. לכידת הספינה בוצעה על ידי ספינות הטילים אח"י יפו (סער 4) ואח"י עליה מדגם חוחית (סער 4.5), בסיוע מטוס השחף השייך לגס"י (גף סיורי ים). הספינה נלכדה סמוך לקצה הדרומי של קפריסין והניפה את דגלה הונדורס על סיפונה.
על גבי הגוררת היו חמישה אנשי צוות השייכים לכוח הימי של פת"ח, כאשר ארבעה מהם קצינים. כלל אנשי הצוות נלקחו לחקירה בישראל.
זיהוי, סיכול וחיסול פח"ע
ב-24 בנובמבר 1990 חוסלו חמישה מחבלים מארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין" על ידי דבור של זרוע הים.
צוות הספינה בפיקודו של סגן עמיחי, זיהה מטרה החשודה כסירת מחבלים. בדיעבד התברר כי החשד היה נכון, שכן הסירה יצאה מאזור צידון למטרת פיגוע טרור.
הסירה ואמצעי הלחימה שבה הושמדו בעוד חמשת המחבלים חוסלו.
לאחר האירוע, הועלה מפקד הדבור לדרגת סרן.
סיוע לסירת דיג סורית
ב-16 בנובמבר 1994 ספינת דבור מפלגת הביטחון השוטף 914 סייעה לסירת דיג סורית שנקלעה למצוקה בעקבות הסערה. הסירה, שהייתה בדרכה מלטקיה לפורט סעיד, לוותה על ידי הדבור לחוף שמן שבחיפה שם חסתה עד שוך הסערה.
הטבעת הסטיל אח"י חיפה
בעשרה בנובמבר 1998 הוטבעה ספינת הטילים אח"י חיפה (דגם סער 2) לאחר שיצאה משירות. הספינה נכנסה לפעילות באוקטובר 1968 ושירתה כשלושים שנה עד הטבעתה. הספינה היא החמישית בסדרת ספינות הסער שהוברחו במבצע "נועה". במהלך שנותיה השתתפה הספינה במבצע "יופי" בו הקיפה את יבשת אפריקה וכן השתתפה במלחמת יום הכיפורים.
מקום הטבעתה הוא דרומית למשולש הגבולות באילת בעומק 800 מטר והיא משמשת כיום כאתר צלילה.
חדירת מסתננים
בקריות השליטה הימיות במוצב השליטה האזורי (מש"א) ארז, הממוקם בצפון רצועת עזה, איתרו שחיין שעלה לחוף ונמלט צפונה. לאחר שיתוף פעולה עם דבור 896 מפלגת הביטחון השוטף 916 שסייע לתפיסה, נתפס שחיין נוסף על ידי כיתת אבטחה. בעקבות לכידתו נלכדו כל ארבעת השחיינים המסתננים.
תפיסת אוניית הנשק 'פרנקופ'- מבצע 'ארבעת המינים'
בשלושה בנובמבר 2009 השתלטה זרוע הים על אונית הנשק 'פרנקופ' שניסתה להבריח אמצעי לחימה לשימוש חיזבאללה שברצועת עזה. האונייה הועמסה בנמל דמיאט שבמצרים, לאחר שהמשא הועבר מאונייה אחרת בנמל בנדר עבאס שבאיראן. לאחר מכן, יצא המשא לכיוון לבנון.
הודות למודיעין הישראלי השתלטו לוחמי ספינות הטילים ולוחמי שייטת 13 על האונייה. ההשתלטות בוצעה במרחק של כ-180 קילומטרים מחופי ישראל. באשדוד, התגלה האמל"ח: 566,220 כדורים לרובה סער מדגם קלשניקוב, 20,100 רימוני רסס, 3,046 פגזי תותח ללא רתע בקוטר 106 מ"מ, 774 פצצות מרגמה 120 מ"מ, 2,136 פצצות מרגמה 81 מ"מ, 5,680 פצצות מרגמה 60 מ"מ, 690 רקטות בקוטר 122 מ"מ מסוג גראד ו-2,125 קטיושות בקוטר 107 מ"מ.
