בינואר 1970 הועבר בכנסת "חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל תש"ל 1970" אשר קובע את שלושת העיטורים הגבוהיים ביותר,
זהו העיטור השני בחשיבותו שניתן בצה"ל.
עיטור זה מוענק על ידי הרמטכ"ל על מעשה גבורה הנעשה בחירוף נפש בעת מילוי התפקיד.
עד לשנת 2007 הוענקו 220 עיטורים, 12 ממקבלי העיטורים שירתו בזרוע הים.
סג"ם דן שליט -
ב"מבצע קדש", בעת הקרב על המיצרים, שימש סג"ם דן שליט קצין קשר. השטח שבו ישב כוסה באש משלושה כיוונים וכל תנועה בו הייתה כרוכה בסכנה חמורה. מאחר שבמקום המחסה לא השיג קשר עם יחידות המשנה, יצא מידי פעם ועמד בשטח פתוח, חשוף משלושה כיוונים, והשיג קשר. על מעשה זה חזר במשך ארבע שעות, פעמים ללא ספור.
רס"ן פ. ד. -
בשנת 1959 ביצע רס"ן ד. פ. משימה מסוכנת וקשה והתמיד בביצועה על אף סכנות תקלות וקשיים.
רס"ל א. ר. -
סגן א.ר ביצע משימה מסוכנת וקשה והתמיד בביצועה אל עף סכנות, תקלות וקשיים.
סגן א. ז. -
סגן ז.א ביצע משימה מסוכנת וקשה והתמיד בביצועה אל עף סכנות, תקלות וקשיים.
רב"ט נדב שריר -
בבוקר יום ה-3 במרץ 1962, תוך פטרול שגרתי לאבטחת הדיג בכינרת מול החוף המזרחי, נפתחה אש תותחים מכוונת מטווח קצר אל ספינת המשמר שבפיקודו, אשר פגעה בספינה וגרמה לה נזקים. רב"ט נדב שריר, שנפצע קשות ושתת דם, המשיך לפקד על הספינה, הזעיק את הצוות לעמדות קרב, הפעיל את מקלעי הספינה לעבר העמדות הסוריות, חילק וכיוון את האש תוך תמרון הרחקת הספינה מן החוף והתחמקות מהאש המרוכזת שנמשכה לעברו. לאחר שיצאה הספינה מהטווח היעיל של אש האויב מסר רב"ט נדב שריר את ההגה לאחד מפקודיו. הוא הזריק לעצמו זריקת מורפיום, מסר הוראות טיפול בחברו הפצוע, הזעיק אליו ספינת משמר שניה לגרירת ספינתו שניזוקה, חילק הוראות להכנות הדרושות לשם חילוץ הפצוע השני בהליקופטר והמשיך לשלוט בספינתו עד הגעת העזרה.
טוראי זאב גלאובר -
ביום ה-15 באוגוסט 1966, בעת תקיפת ספינות משמר ישראליות בכינרת על-ידי תול"ר סורי, נפצע טור` זאב גלאובר. למרות היותו פצוע, המשיך והפעיל תותח 20 מ"מ נגד מוצבי האויב כשהוא גלוי לאש וללא מגן. לאחר מכן התנדב להעביר בשחייה חבלי התקשרות וחילוץ מספינתו הפגועה אל ספינת החילוץ, שהה מרחק של כ-150 מטר תחת אש לעבר ספינת החילוץ וביצע את המשימה.
רס"ן אברהם דרור -
ביום ה-6 ביוני 1967, בהיותו מפקד צוללת של חיל הים, במשימה ליד נמל אויב, הותקפה הצוללת בפצצות עומק, ועל אף שנפגעה, חזר וחדר עימה ביום ה-7 ביוני 1967 אל מעבר למערך ההגנה של האויב. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז.
סרן גיל לביא -
בליל ה-20-19 ביולי 1969, בקרב הפשיטה על האי-גרין, היה סגן גיל לביא סגן מפקד חוליה בכוח המאחז. בשלב ההיערכות ביעד בהיותו במאסף, הטיל רימונים לתוך מגדל המכ"ם מיד עם הפריצה ליעד. היות ומפקד החוליה נאלץ להתנתק מהכוח עוד בשלב הצלילה, הוביל סגן גיל לביא את החוליה לטיהור החדרים הפנימיים. לאחר מכן טיפס ביוזמתו על הגג כדי לסייע לכוח שנלחם שם. כאן הסתער יחד עם סגן גד עמית על עמדה שבמרכז האגף המערבי, ולאחר חיסולה הצטרף לחוליה אחרת, וסייע בחיסול עמדת תותחים שנייה ושלישית, באגף המזרחי. במקום זה נפצע מרימון אך המשיך ללחום וחיסל בצרור חייל אויב. לאחר מכן סייע בפינוי פצועים ובהעברת תחמושת. נותר בזוג הלוחמים האחרון ביעד, שהפעיל את מערכת החבלה ועזב בסירה האחרונה.
על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז.
רס"ל עלי קמחי -
במהלך קרבות מלחמת יום הכפורים היה רס"ל עלי קמחי בכוח של צוללים שחדר לתוך נמל פורט סעיד ופגע בשלושה כלי שיט מלחמתיים של האויב, למרות שהנמל היה מוגן היטב, כולל סיורים והטלת פצצות-עומק למי הנמל. רס"ל עלי קמחי ביצע את משימתו במלואה אגב גילוי עוז רוח ודבקות במטרה. רס"ל עלי קמחי לא חזר מפעולה זו.
סרן בועז שקדי-
במהלך קרבות מלחמת יום הכפורים חדר סרן בועז שקדי לנמל פורט-סעיד, המוגן היטב על-ידי האויב. למרות סיורי השומרים ועל אף פצצות העומק שהוטלו למים, הצליח סרן בועז שקדי למלא את משימתו, ופגע בכלי שייט של האויב. הוא ביצע את משימתו למרות קשיים רבים נוספים בהם נתקל. במעשהו זה גילה אומץ לב רב, קור רוח ודבקות במשימה.
רס"ן גד קרול -
בלילה השמיני לקרבות מלחמת יום הכפורים חדר רס"ן גד קרול למעגן האויב שבנמל ערדקה שבים-סוף ופגע בכלי השיט שלו למרות שהוטלו למים פצצות-עומק ועל-אף זרמי-המים החזקים שהפריעו לו בתנועתו. בפעולתו זו גילה אומץ-לב רב, קור-רוח, תושיה ודבקות במשימה. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז.
רס״ן אילן אגוזי -
בליל ה-20-21 בפברואר 1973, כחלק ממבצע ״ברדס״, פעל רס"ן אילן אגוזי כמפקד חולית חסימה בפשיטת צה"ל על מחנות מחבלים בצפון לבנון. לאחר שטוהר היעד, המשיך האויב להטריד את כוחותינו ביריות מתוך בתים שעמדו מאחורי היעד. רס"ן אילן אגוזי נצטווה לטהר בתים אלה. תוך פעולת הטיהור, פקד על חייל להטיל רימון לתוך חדר מבעד לחלון. החייל זרק רימון, אלא שזה פגע בסורגי החלון וחזר והתגלגל אל בין חיילינו. רס"ן אילן אגוזי ראה זאת ומיהר להרים את הרימון כדי להרחיקו מקרב החיילים. הרימון התפוצץ בעודו בידו ורס"ן אילן אגוזי נפצע קשה, איבד את ידו הימנית ואת עינו הימנית. על אף היותו פצוע קשה, הורה לחייל שבא לטפל בו כי ימשיך בפעולות הטיהור וישוב לטפל בו לאחר מילוי המשימה. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז.
