סגן יעקב ניצן -
ביום ה-24 בנובמבר 1960, שעה קלה אחר חצות, בשעת הפלגת אימונים במהירות רבה ובמרחק רב מן החוף, נבעה חור רחב בתחתית ספינתו של סגן יעקב ניצן, כתוצאה מפגיעה בעצם קשיח שצף מתחת לפני המים. המים פרצו לספינה בזרם עז, חדר המכונות התמלא במהירות והספינה נטתה על צידה. למרות הים הסוער החשיכה וקור המים, קפץ סגן יעקב ניצן לים ולאחר מאבק ממושך הצליח לסתום הפרצה ולשאוב את המים, עד הגיע משחתת חיל הים שנחלצה לעזרה. גם לאחר זאת, המשיך בעבודתו ללא ליאות עד צאת הספינה מסכנה. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת.
רב"ט שמעון ארנון -
ביום ה-21 ביוני 1963 התנדב רב"ט שמעון ארנון לפעולה נועזת בקרבת עמדות האויב. הוא ביצע משימתו במרחק 10 מטר מהעמדות, על אף איומים בנשק של חיילי האויב, שהיו מוצבים במקום.
טוראי איתן פרייס -
ביום 21 ביוני 1963 התנדב טוראי איתן פרייס לפעולה נועזת בקירבת עמדות האויב. הוא ביצע משימתו במרחק 10 מטר מהעמדות, על אף איומים בנשק של חיילי האויב, שהיו מוצבים במקום.
סמ"ר אורי בארי -
ביום ה-14 ביולי 1967 הוטלה על סמ"ר אורי בארי ו-סמ"ר חיים שטורמן ז"ל משימה, להשיט סירת גומי במימי התעלה באזור איסמעיליה. תוך כדי ביצוע המשימה, הונחתה עליהם אש יעילה מטווחים קצרים ביותר. אף על פי כן, בידיעה ברורה שהם חשופים לאש האויב, בלי יכולת להתגונן מפניה, חזרו לבצע משימתם וקיבלו פקודה לצאת מהמים. באש זו נפצע סמ"ר אורי בארי.
סמ״ר חיים שטורמן-
ביום ה-14 ביולי 1967, הוטלה על סמ"ר חיים שטורמן ז"ל ועל סמ"ר אורי בארי משימה, להשיט סירת גומי במימי התעלה באזור איסמעיליה. תוך כדי ביצוע המשימה, הונחתה עליהם אש יעילה מטווחים קצרים ביותר. אף על פי כן, בידיעה ברורה, שהם חשופים לאש האויב, בלי יכולת להתגונן מפניה, חזרו לבצע משימתם שנית. הם הפסיקו בביצוע המשימה, רק אחרי שהונחתה עליהם אש חזקה מכוונים שונים, וקיבלו פקודה לצאת מהמים. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת.
רס"ר אבישי בן יוסף -
ביום ה-14 ביולי 1967 הוטל על סמ"ר אבישי בן-יוסף וסמ"ר גיל חי משימה להשיט סירת גומי במימי התעלה באזור פורט-תופיק. תוך כדי ביצוע המשימה, הונחתה עליהם אש יעילה מטווחים קצרים ביותר. אף על פי כן, בידיעה ברורה שהם חשופים לאש האויב בלי יכולת להתגונן מפניה, חזרו השניים לבצע שנית את המשימה. הם הפסיקו במשימתם רק אחרי שהונחתה עליהם אש חזקה מכיוונים שונים, וקיבלו פקודה לצאת מהמים.
סמ"ר גיל חי -
ביום ה-14 ביולי 1967 הוטל על סמ"ר גיל חי וסמ"ר אבישי בן-יוסף להשיט סירת גומי במימי התעלה באזור פורט-תופיק. תוך כדי ביצוע המשימה, הונחתה עליהם אש יעילה מטווחים קצרים ביותר. אף על פי כן, בידיעה ברורה שהם חשופים לאש האויב ללא יכולת להתגונן מפניה, חזרו השנים לבצע שנית משימה זו. הם הפסיקו במשימתם, רק אחרי שהונחתה עליהם אש חזקה מכיוונים שונים, וקיבלו פקודה לצאת מהמים.
סג"ם יעקב כהנוב -
ביום ה-14 ביולי 1967 השיטו סג"ם יעקב כהנוב ורב"ט אברהם וידומלנסקי סירת גומי במימי תעלת סואץ, באזור פורט-תופיק, נוכח עמדות האויב ובמרחק קטן מהן. זאת ללא מחסה ומסתור ממשי, ועל אף העובדה שעוד קודם לכן ירו המצרים מספר פעמים על סירות גומי אחדות ששטו בתעלה. לאחר שסירת הגומי בה שטו השניים נפגעה, ניסו סג"ם יעקב כהנוב ורב"ט אברהם וידומלנסקי למצוא מחסה בחוף, אך נסחפו לחוף האויב ונפלו בשבי.
רב"ט אברהם יסעור -
ביום ה-14 ביולי 1967 השיטו סג"מ יעקב כהנוב ורב"ט אברהם סירת גומי, בתעלת סואץ, באיזור פורט-תאופיק, נוכח עמדות האויב ובמרחק קטן מהן. זאת ללא מחסה ומסתור ממשי, ועל אף העובדה, שעוד קודם לכן ירו המצרים מספר פעמים על סירות גומי אחרות, ששטו בתעלה.
לאחר שסירת הגומי בה שטו השניים נפגעה, ניסו סג"מ יעקב כהנוב ורב"ט אברהם למצוא מחסה בחוף, אך נסחפו לחוף האויב ונפלו בשבי.
רב"ט יצחק דורחונצ'ו -
ביום ה-14 ביולי 1967 נלווה רב"ט יצחק דורחונצ`ו, שהיה איש שירותים, לצוות ח"י שניסה להוריד סירת מנוע לתעלה בפורט-תופיק. תוך כדי ההכנות על המזח להורדת הסירה, החלה הפגזת מרגמות כבדה, ואש חזקה מנשק קל הונחתה לעבר הסירה ואנשיה. מספר אנשים נפגעו מיד וגם הסירה נפגעה ועלתה באש. רב"ט יצחק דורחונצ`ו, שלא הוכשר כלוחם וכחובש, התנדב מיד ועל אף ההפגזה הכבדה, סייע בחילוץ הפצועים. תוך כדי חילוץ פצוע באלונקה נפגע אחד מנושאי האלונקה והשמיט אותה. הפצוע נפל ונשאר מוטל לבדו בשטח חשוף לאש האויב, בעוד יתר נושאי האלונקה מחפשים מחסה. רב"ט יצחק דורחונצ`ו קפץ ממחסהו, זחל בשטח החשוף לאש האויב לעבר הפצוע וגרר אותו למקום מחסה.
סמל זלמן רוט-
בליל ה-19-20 ביולי 1969, בקרב הפשיטה על האי גרין, היה סמ"ר זלמן רוט לוחם באחת מחוליות כוח המאחז. בשלב הפריצה פרץ יחד עם הכוח לגג והשתתף בטיהור עמדת הגג הצפונית-מזרחית. בהמשך הצטרף להסתערות לעבר עמדת אויב, שברחבת הגג הצפונית. בהסתערות זו, נפגע בידו השמאלית מכדור ונקטעו שתים מאצבעותיו. הוא נחבש ארעית והמשיך בהסתערות לעבר העמדה שבגג המזרחי, כאשר עקב הפציעה הוא מחזיק את נשקו על אמת ידו השמאלית. הוא הגיע לעמדת התותח השלישית הדרומית-מזרחית והמשיך לרתק חיילי אויב. כשהגיע גל הלוחמים השני, הצטייד בתחמושת נוספת והמשיך לרתק עד לקבלת הוראות הפינוי. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת.
סגן גד קרול-
בבליל ה-19-20 ביולי 1969, בקרב הפשיטה על האי גרין, היה סגן גד עמית מפקד חוליה בכוח המאחז. לאחר ההיערכות ביעד מתחת לגשר ה-מכ"ם, פעל במהירות וזרק רימון לעבר עמדת התותח הצפון-מערבי, שממנו נפתחה אש. משם הסתער על עמדת ה-מכ"ם וטיהרה לבדו. אחרי כן המשיך להסתער יחד עם סגן גיל לביא על עמדה שבמרכז האגף המערבי. לאחר חיסול עמדה זו, הצטרף ביוזמתו לחוליה אחרת והסתער על עמדות התותחים השניה והשלישית, שבגזרה הדרומית. בסיום הפעולה הצטייד בתחמושת נוספת וחזר לאבטח את נסיגת הכוח מהמדרגה הצפון-מערבית, וחיסל תוך כדי כך עוד מספר חיילי אויב. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת.
סגן אילן אגוזי -
בליל ה-20-19 ביולי 1969, בקרב הפשיטה על האי גרין, היה סגן אילן אגוזי מפקד חולית פריצה בכוח המאחז.לאחר העליה מן המים הוביל את חולית הפריצה בראש כוח המאחז. בעת חיתוך הגדר הבחין בחיילי האויב זקופים בעמדות הגג הצפוני ובחייל הנכנס מהפתח הצפוני ומדליק אור. מחשש שזו עדות לחשדותיו של האויב, הורה לכוח לפתוח באש לעבר העמדות ולפרוץ ליעד. בשעת הפריצה והעליה ליעד נפצע ברגליו מרימון, אך המשיך לירות לעבר האויב. כאשר גילה שהדלת בעמדה פתוחה ואין צורך לפרוץ אותה, היפנה שניים מאנשיו לתיגבור הלוחמים על הגג ובעצמו נכנס לעמדה וטיהר אותה. בגלל פצעיו לא היה מסוגל להמשיך בלחימה ופנה לסייע בארגון פינוי הנפגעים ועריכת תרמילי החבלה לפיצוץ. כשפונה היעד, נותר בזוג האחרון להפעלת מטעני החבלה ועזב את היעד בסירה האחרונה. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת.
סרן דב בר -
בליל ה-20-19 ביולי 1969, בקרב הפשיטה על האי גרין, פקד סרן דב בר על כוח המאחז, שהיה אמור לפרוץ ראשון ליעד. הכוח, שעשה דרכו בשחיה ובצלילה, נתקל בזרם חזק, שהיקשה ועיכב את התקדמותו. לאחר מאבק ממושך נגד הזרם, הצליח סרן דב בר להביא את הכוח אל נקודת הפריצה. הוא פרץ בראש הכוח, תחת אש אויב, והובילו להסתערות על עמדות התותחים, שעל גג החומה. לאחר שהסתער בעצמו על עמדת התותח הצפונית-מערבית וחיסל שלושה מחיילי האויב, ארגן את הכוח וניהל את המשך ההסתערות על עמדות התותחים האחרות. הוא עזב את היעד בסירה האחרונה ומיד עם הגיעו לחוף התנדב ויצא במסוק לאסוף לוחמים שנסוגו מהיעד בשחייה.
סגן נתן מתוקי -
מיד לאחר התקפת הטילים על אח"י אילת, ביום ה-21 באוקטובר 1967, כשרוב אנשי הצוות היו עדיין המומים ונבוכים מההתפוצצויות, ערך סגן נתן מתוקי סיור במדורי החרטום, שמתחת לקו המים ווידא שהם אטומים. במרץ רב, בקור רוח וביעילות השתלט סגן נתן מתוקי על פעולות ההצלה ובקרת הנזקים בחרטום. הוא ניהל כבוי שריפה שפרצה במטבח, ארגן את הצוות בחרטום, ריכז את האנשים בקבוצות, הרגיע אותם ותדרך אותם כיצד להתנהג במים. הוא ניהל במסירות את הטיפול בפצועים ועודדם. לאחר נטישת האניה, בהיותו במים, הושיט סגן נתן מתוקי עזרה לאנשים שהתקשו בשחיה, כנס אותם ועודדם. כך פעל במים ללא לאות כשש שעות. במשך כל פעולות ההצלה ובקרת הנזקים, הן באניה והן במים, גילה סגן נתן מתוקי כושר מנהיגות, מסירות ותושיה בתנאי לחץ קשים. בפעולתו המסורה והיעילה הביא להצלתם של רבים מאנשי הצוות.
רב"ט ניסים אטיאס -
ביום ה-21 באוקטובר 1967, בפגיעת הטיל הראשון באח"י אילת, נפצע רב"ט חיים אטיאס מרסיסים בכל חלקי גופו, ואף על פי כן סייע לפצועים בחרטום. משנתבקש מתנדב לשחות מן החרטום אל הירכתיים, כדי להעביר חבל שבעזרתו ניתן יהיה להעביר פצועים מן הירכתיים לחרטום, לא היסס וקפץ למים. למרות התנאים הקשים, חושך, רוח, גלים ודלק שצרב בפצעיו, לא נרתע ושחה עם קצהו של חבל אל הירכתיים. משנתברר שקצה החבל בחרטום השתחרר, התנדב לזנק שנית למים, אולם לא הספיק לעשות זאת עקב פגיעת הטיל השני, שארעה מיד. מאוחר יותר, לאחר טביעת האניה, ריכז פצועים במים, עודדם ולא חסך כל מאמץ ומכאובים מעצמו כדי להעלות את רוחם, כך פעל ללא הרף במשך שש שעות. עם הגיע צוות ההצלה, סייע להעלות את הפצועים למסוק ועמד על כך שהוא עצמו יועלה אחרון. במעשיו הציל חייהם של רבים מחבריו, על פועלו באירוע זה הוענק לו עיטור המופת.
סג"ם אריה מרמרי -
ביום ה-21 באוקטובר 1967, עם היפגע אח"י אילת בטילים, נמצא סג"ם אריה מרמרי באזור הירכתיים, שנותק מיתר חלקי האניה. באזור הירכתיים היו פצועים והרוגים וכ-30 מאנשי הצוות, רובם תחת הלם הפיצוץ החזק של הטילים. לא היה כל קשר עם המפקד בגשר הפיקוד והחושך הכביד על ההתמצאות. למרות היותו קצין צעיר וחסר נסיון, לא איבד סג"ם אריה מרמרי עשתונותיו, ונטל על עצמו את הפיקוד על הפעילות באזור הירכתיים ביעילות ובקור רוח. יזם ופקד על בקורת האטימות בכל המדורים באזור הירכתיים וארגן את איסוף הפצועים והטיפול בהם. בנוסף הורה להוריד שלוש רפסודות למים כשבכל אחת מהן יהיה אדם המוכן לקבל אליו פצועים. על מנת לדווח למפקד על המצב באזור הירכתיים, לא היסס ותוך סיכון עצמי עבר מעל ההריסות והפרצות העשנות שבמרכז האניה. הוא דווח למפקד על המצב וקיבל הנחיות להמשך הפעולות. למרות האפלה ששררה, הגלים והרוח, קפץ סג"ם אריה מרמרי למים ושחה חזרה אל הירכתיים והמשיך בפיקוד על פעולות ההצלה באזור זה. עם התקפת הטילים השניה, ניהל נטישה מסודרת של אזור הירכתיים. בתנאי הים הקשים המשיך לפקד במים על האנשים שהיו המומים ונפחדים. אריה ריכז אותם, עודדם וארגן פעולות עזרה לאלה שהתקשו לשחות. כך פעל ללא הרף מעל לחמש שעות והציל בפעולתו רבים מטביעה. לאחר שנאסף והגיע לחוף, סרב להתפנות לעורף. למרות עייפותו המשיך לסייע בארגון הניצולים וזהויים. עם אור ראשון התנדב להצטרף לאחד המסוקים שחגו מעל אזור הטביעה, כדי להמשיך בחיפושים.
רס"ל שמעון בן דוד -
ביום ה-21 באוקטובר 1967, עם היפגע אח"י אילת בטילים, טיפל רס"ל שמעון בן-דוד במסירות וללא לאות בפצועים, עזר בחילוצם מהאניה והורדתם אל הרפסודות. לאחר נטישת האניה, בהיותו במים, עייף ותשוש, מצא את אחד מקציני האניה פצוע וללא הכרה. הוא החזיק בו במשך למעלה משעתיים ודאג שראשו ימצא מעל למים, למרות שהגלים והרוח הקשו על כך מאוד. פעולה זו כפתה על רס"ל שמעון בן דוד מאמץ כפול. חרף הדלק הסמיך, שכסה את המים והיקשה עליו את הנשימה, התעקש והחזיק בפצוע תוך סיכון עצמי. למרות שהיה בודד במים הקרים, אשר הקפיאו את גופו, לא נפלה רוחו והמשיך לשחות עם הפצוע עד אשר מצא סירת הצלה. לאחר הגיעו לסירה, שחה ממנה מספר פעמים, אסף אישית ניצולים והביאם לסירה. הוא אירגן שירה ופעל להעלאת רוחם של האנשים והפצועים במשך כארבע שעות נוספות. במעשיו אלה הציל רס"ל שמעון בן-דוד את חייו של הקצין ושל פצועים אחרים, ועל כך הוענק לו עיטור המופת.
רב"ט יאיר רובין -
ביום ה-21 באוקטובר 1967, לאחר פגיעת שני הטילים הראשונים ב-אח"י אילת, טיפל רב"ט יאיר רובין לטפל בפצועים שסביבו והזעיק אליהם חובש. כאשר התברר לו כי מהדף הפיצוץ נפלו מספר פצועים למים, לא השתהה וקפץ למים ביוזמתו, זאת על אף החושך והסכנה שיאבד גם הוא בלב הים. רב"ט רובין החזיר את הפצועים אל המשחתת בשחייה, והמשיך לטפל בהם עד להורדתם לרפסודות ההצלה. תוך מתן טיפול לפצועים, נתקל בלוחם פצוע שחגורת ההצלה שלו נקרעה מרסיסים ולכן פשט את חגורת ההצלה האישית שלו והלביש אותה על הפצוע. בנוסף, פעל עם לוחמים נוספים בבקרת נזקים תוך ביצוע פעולות לסתימת פרצות המים באנייה.
בהמשך האירוע, בהיותו במים, ריכז סביבו אנשים וטיפל בפצועים ובנפגעים. בזמן פעילותו במים נסחפו מספר לוחמים פצועים על ידי הגלים והרוח. רב"ט יאיר רובין שחה במאמץ רב במים המעורבבים בדלק והחזירם לרפסודה, תוך סיכון שיאבד את הקשר עם קבוצות הניצולים בהם כבר טיפל. שש שעות שלמות טיפל רב"ט רוביו בפצועים במים המזוהמים, עד להגעת כוחות ההצלה. במעשים אלו הציל חיי אדם רבים ועל כן הוענק לו עיטור המופת.
רב"ט אלכסנדר ניסטור ז"ל-
לאחר שנפגעה אח"י אילת ביום ה-21 באוקטובר 1967,והיה חשש שתטבע, פעל רב"ט אלכסנדר ניסטור ז"ל לריכוז מסמכים חשובים מחשש שיפלו בידי האויב. הוא נהרג וטבע עם האוניה תוך ביצוע משימה זו. גופתו נמשתה מן המים כאשר ידיו עדיין לופתות מסמכים חשובים עליהם שמר. על פעולות אלו הוענק לו עיטור המופת.
רב"ט אריה שוורץ ז"ל-
ביום ה-21 באוקטובר 1967, עם היפגע אח"י אילת, נותק הקשר בין חלקי האוניה. רב"ט אריה שוורץ ז"ל התנדב לשלןת לירכתי האניה על מנת להעביאר חבל, בעזרתו תהיה אפשרות להעביר רפסודות עם פצועים לחרטום. הוא קפץ לים בחשיכה, שחה נגד הזרמים שמשכו אותו אל תוך הפרצות שנבעו בגוף האוניה הפגועה והצליח להגיע אל ירכתיה. לאחר מכן שחה חזרה לחרטום. הוא סייע לפצועים במשך כשעה וחצי ללא מנוחה תוך גילויי מסירות בלתי רגילה. את הספינה הוא נטש בין האחרונים ובהמשך נפטר כתוצאה מפצעים שנגרמו לו לאחר פיצוץ תת-מימי. על פעולות אלו הוענק לו עיטור המופת.
סגן יצחק צפרמן-
ב-21 לאוקטובר 1967, לאחר טביעתה של אח"י אילת, החל סגן יצחק צפרמן לרכז מיד את האנשים שבמים לקבוצות, ודאג לפצועים. בחששו פן יתפזרו האנשים לכל עבר, החל סגן יצחק צפרמן לשחות לכל הכיוונים, וגרר אותם לקבוצה המרכזית. כן הלביש את חגורת ההצלה שלו לפצוע, שהיה ללא חגורת הצלה, ונשאר בעצמו ללא חגורה. במשך שש שעות רצופות, בתנאי ים קשים, חושך, מים מכוסים בדלק וללא אמצעי אורינטציה, הוא שחה ללא הפוגה. הוא התרחק מקבוצות ניצולים מאורגנות וחיפש במים ניצולים בודדים, אשר לא יכלו להגיע בכוחותיהם לרפסודות ההצלה. הוא הביאם לרפסודות ובכך הציל רבים, אשר היו על סף טביעה מאפיסת כוחות. סגן יצחק צפרמן נאסף ע"י ספינת זרוע-הים, רק לאחר שוידא כי כל הלוחמים שבסביבתו נאספו.
על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת.
סא״ל גדי שפי -
במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים פיקד סגן־אלוף גד שפי על כוח שחדר לאזור מעגן ע'רדקה שבים סוּף במבצע ״מגבית 16״. הכוח עמד במשימתו אגב שימוש בשיטה ובאמצעים מאולתרים, והשלים משימתו על אף השמירה המוגברת של האויב. בפעולתו זו גילה אומץ לב, קור רוח, כושר מנהיגות ודבקות במשימה למופת. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת
רס״ל דן עוזיאלי-
במהלך קרבות מלחמת יום הכפורים חדר רס"ל דן עוזיאלי למעגן ערדקה שבים-סוף ופגע בכלי-שיט של האויב, למרות שהוטלו למים פצצות-עומק ועל-אף זרמי-המים החזקים שהפריעו לו בתנועתו. בפעולתו זו גילה אומץ-לב, קור-רוח ודבקות במשימה למופת. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת.
סמ"ר שלום נחמני-
ביום 6 באוקטובר 1973, בשעת קרב ה"דבורים" במרסה-תלמת, עלתה הספינה ש-סמ"ר שלום נחמני שימש בה כמנוען על שרטון, ומנועיה דממו. תחת אש כבדה של האויב ירד סמ"ר שלום נחמני לחדר-המכונות והצליח להתניע את המנועים, על אף התקלות שנגרמו עקב פגיעת כדורים בהם. לאחר שהתניע את המנועים, חילץ סמ"ר שלום נחמני את הספינה, ובכך הציל אותה ואת אנשי צוותה. במעשהו זה גילה אומץ רוח, וקור רוח למופת.
סגן עמי שגב -
ביום 6 באוקטובר 1973, בזמן קרב דבורים במרסה-תלמת, שימש סגן עמי שגב כקצין-משמרת בספינה הראשונה שנכנסה למעגן. במהלך הקרב, כשהוא משליך מטעני חבלה מחרטום הספינה לעבר סירות ואנשי קומנדו של האויב, נפגע קשה בגופו. למרות זאת נטל את נשקו האישי והמשיך לירות לעבר האויב, כאשר ספינתו תקועה על שרטון וחלק מאנשיה נפגעים. בכך ריתק אליו את האויב ואפשר את חילוץ הספינה. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, תושייה וקור-רוח למופת.
סרן צבי שחק -
ביום 6 באוקטובר 1973 קיבל סרן צבי שחק, מפקד ביחידת "דבורים", הוראה לשמיד כוח של ספינות-דיג, סירות גומי ואנשי-קומנדו מצריים במעגן "ראס-זעפרנה" שבמיפרץ סואץ. משלא מצא כל אויב במקום האמור, החליט לחדור למעגן "מרסה-תלמת" הסמוך, לאכן שם את האויב ולהשמידו. בתוך המעגן נתקל בכוח אויב שהיה מאורגן לפלישה בשטחנו. הוא פתח עליו באש, ותוך כדי-כך נתקעה ספינתו על שרטון, כשהוא מוקף אש מכל עבריו. סרן צבי שחק המשיך לכוון את אש צוותו אל עבר מקורות הירי, ותימרן את ספינתו ואת ה"דבור" השני עד לחילוצם, אל-אף הקשיים והתקלויות החמורות. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, קור רוח, תושייה וכושר-מנהיגות למופת.
אל"ם מיכאל ברקאי -
במלחמת יום הכפורים שימש אל"ם מיכאל ברקאי כמפקד שייטת ספינות-טילים של חיל-הים.
הוא הנהיג את השייטת בקרבות ימיים רבים והביא לנצחונות מרשימים על האויב. הוא ביצע את משימותיו תוך גילוי רמת מנהיגות גבוהה, עוז רוח, תושייה ודבקות, תחת מטחי טילים ואש תותחי-חוף, וקבע במנהיגותו סטנדרטים גבוהים לקרב הימי המודרני.
רס"ל שי ברוש -
במהלך קרבות מלחמת יום הכפורים חדר רס"ל שי ברוש לנמל פורט-סעיד המוגן היטב על-ידי האויב, ופגע בכלי-השיט בנמל, למרות שהוטלו פצצות עומק לתוך המים. במעשהו זה גילה אומץ-לב, קור-רוח ודבקות במשימה למופת.
