מבצע 'אסקורט' הטבעת שתי טרפדות מצריות במהלך מלחמת ההתשה
בעקבות הצלחת הפעילות של כוחות חיל הים בפשיטות על ראס עדבייה ("בולמוס 5") ועל האי גרין הציב הצי המצרי שתי ספינות טורפדו P-183
מתוצרת סובייטית לנמל ע'רדקה במטרה לסכל מבצעים ימיים נוספים, במהלך תכנון מבצע הפשיטה המשוריינת ("מבצע רביב") עלה החשש כי
ספינות אלו יפעלו כנגד הנחתות הישראליות והכוח המשוריין שעל סיפונן, והוחלט להטביען בעת שהייתן בנמל.
במבצע ההטבעה לקחו חלק שמונה לוחמי שייטת 13 בפיקודו של סא"ל זאב אלמוג, לימים מפקד חיל הים, ניסיון ראשון לחדירה לנמל בצלילה בליל
ה 5 בספטמבר 1969 באמצעות "חזירים" נכשל עקב יציאת הטרפדות מהנמל וחשש כי הכוח התגלה, בליל ה 7 בספטמבר חדר הכוח ואיתר את
הטרפדות כשהן עוגנות והצמיד אליהן מוקשי "עלוקה", מנגנוני ההשהיה של המוקשים הופעלו והטרפדות פוצצו וטבעו לאחר עזיבת הכוח.
בדרכם של הלוחמים חזרה התפוצץ עקב תקלה מנגנון ההשמדה העצמית של אחד החזירים ושלושה לוחמים נהרגו: רס"ן רפי מילוא, סגן שלמה אשל
ורס"ל עודד ניר, הלוחם שנהג ב"חזיר" רס"ר אריה יצחק נפצע והמשיך בשחייה אל החוף כשהוא גורר את גופות חבריו עד שאותר בידי סיור אווירי
שהוזנק לחיפושים וחולץ באמצעות מסוק.
מבצע 'רביב', הנחתה ופשיטה משוריינת במהלך מלחמת ההתשה
בלילה שבין השמיני לתשיעי בספטמבר 1969 חצו שלושה נט"קים (נחתות טנקים) של חיל הים: אח"י עציון גבר, אח"י קיסריה ואח"י שקמונה את
מפרץ סואץ, כשהן נושאות כוח שריון ומאובטחות בידי לוחמי שייטת 13 ויחידה 707.
הכוחות הונחתו על החוף המצרי לקראת בוקר מבלי שהתגלו ותפסו ראש גשר, על החוף המצרי הונחתו מתוך כוונה להטעות את הלוחמים המצריים
שישה טנקי שלל T-55 (שכונו בצהל "טיראן 5") ושלושה נגמשי שלל BTR-50 שנצבעו בצהוב, בדומה לצבעי הצבא המצרי ובכדי להשלים את מהלך
ההטעיה הצטרפו אל הכוח המשוריין לוחמי סיירות דוברי ערבית.
יעד התקיפה היה רצועת חוף צרה שלאורכה כביש צר יחיד, בעזרת מטענים ייעודיים וירי מתותחי הטנקים מוטטו הלוחמים קירות סלע שהתרוממו מעל
הכביש ומנעו בכך הגעת תגבורות מצריות, תוך כדי תנועה מהירה של 70 קילומטרים דרומה לאורך החוף פגעו לוחמי הכוח בתשתיות, בסיסים, נקודות
משמר, תחנת מכ"מ וכלי רכב, לאחר כעשר שעות של לחימה חבר הכוח אל הנחתות בקרבת ראס זעפרנה והכוחות פונו לאבו זניימה ללא פגע.
במהלך המבצע נהרגו מעל למאה לוחמים ושוטרים מצריים, ביניהם מפקד הגזרה בדרגת אלוף ויועץ סובייטי בדרגת אל"מ והושמדו שלושה נגמ"שים, כ
70 כלי רכב ועשרות תותחי נ"ט, נ"מ ומקלעים, לכוח הישראלי הפושט היה פצוע אחד אולם במהלך המבצע הופל מטוס סקייהוק של חיל האוויר למימי
המפרץ וגופת טייסו רס"ן חגי רונן לא אותרה עד היום.
כשנודע לנשיא המצרי, ג'מאל עבד אל-נאצר על הפשיטה ותוצאותיה, פיטר מיד את פיקוד צבאו, כולל הרמטכ"ל, מפקד חיל הים ומפקד זירת ים סוף,
למחרת לקה נאצר בליבו בראשון מסדרת אירועים שהביאו למותו לאחר כשנה.
מבצע רביב נחשב לאחת מפשיטות השריון המוצלחות והנועזות שבוצעו מעולם והמבצע המשולב הראשון בצה"ל בו בוצעה חצייה של מכשול ימי
והנחתת כוחות משוריינים בשטח אויב.
אח"י חנית (סער 3) מסכלת ניסיון חדירה
בליל השבעה בספטמבר 1972 איתרה אח''י חנית (דגם סער 3) סירה ובה חמישה מחבלים ואמצעי לחימה באזור צור.
על הספינה, שהייתה עוד בשנותיה הראשונות, הוטלה משימת ההגנה מפני איומים המגיעים מהתווך הימי.
באישון הלילה בו הושמדה הסירה, התפתח דיון בין בקר האש שטען כי זיהה מטרה במכ"ם וננעל עליה, לבין קצין הגשר האם מדובר במטרה אמיתית או בלהקת ציפורים. מפקד הספינה באותה עת, אלי רהב (לימים ראש מספן ים), הורה להתקרב למטרה.
כאשר המטרה הייתה קרובה הודלק הזרקור לכיוונה וזוהתה ספינת מחבלים עם מקלע סיפון דו-קני המאוישת בחמישה חמושים. המחבלים ירו בזוקה שפגעה בתורן. הספינה התרחקה מהמטרה והטביעה אותה. לאחר מספר ימים התגלו גופות המחבלים ושרידי הספינה שנפלטו לחוף הלבנוני.
הייתה זו הפעם הראשונה שסטי''ל ישראלי נתקל ויורה על סירת מחבלים, וכן גם הפעם הראשונה בה הופעל תותח ה-76 המ"מ בקרב ימי.
בעקבות האירוע הותאם החימוש בספינות הטילים ללחימה בפעלויות חבלניות עוינות.
חילוף מח"י, אלוף מיכאל ברקאי ז"ל
ב-23 בספטמבר 1976 אלוף בנימין (ביני) תלם ז"ל סיים את תפקידו כמפקד זרוע הים והוחלף על ידי אלוף מיכאל (יומי) ברקאי ז"ל.
במהלך שירותו הצבאי אלוף תלם ז"ל פיקד על המשחתת אח"י יפו, תפקד כמפקד שייטת המשחתות וכמפקד פו"ם (פיקוד ומטה).
הוא שימש כמפקד הזרוע כארבע שנים. תחת פיקודו, זרוע הים תפקדה בהצלחה במלחמת יום הכיפורים וגרמה להסתגרותם של הצי המצרי והסורי בנמליהם.
תפיסת אונית מחבלים 'אגיוס דמיטריוס'
ב-30 בספטמבר 1978 נתפסה אונית המחבלים 'אגיוס דמיטריוס' של ארגון הטרור פת"ח על ידי כוח של זרוע הים. האונייה נתפסה כ-15 מייל דרומית לדהב שבחצי האי סיני, זאת הודות לשיתוף הפעולה שהתבצע בין מערך הגנת החוף של זירת ים סוף לבין הכוח ששהה בים. בבוקר יום תפיסת אונית המחבלים, מפל"ג 915, סא"ל שמואל פרס ששימש גם כמפקד תורן באותו היום, הבחין במטרה שלא זוהתה ובדרכה לעבר מפרץ אילת. נוצר קשר בין המפקד תורן לבין הנט"ק (נחתת טנקים) אח"י אשדוד (פ-61), בפיקודו של סגן אבי רוטמן. לאחר שסגן רוטמן אמר כי לא התגלתה מטרה באזורו הוא התבקש לנוע דרומה ולאתרה.
הנחתת זיהתה את שם האונייה וראתה כי היא נושאת את דגל קפריסין. על סיפונה היו שני מטענים גדולים העטופים בבד ברזנט וסירת גומי מהירה. על אף שבוצעו מספר ניסיונות לתקשר עמה בדרכים שונות האונייה לא השיבה. פרטי האונייה הועברו אל מרכז ידיעות הקרב הזרועי והתברר כי שמה של האונייה מופיע תחת רשימת האוניות בשירות פת"ח. נורו מספר יריות של נשק קל לעבר האוויר אך צוות האונייה לא הגיב לכך כלל. אח''י רשף, בפיקודו של רס"ן הרצל שחף, הצטרפה במהירות לאח"י אשדוד. הירי שהספינות ביצעו לאוויר שוב לא נענה בתשובה. מפקד זרוע הים, אלוף מיכאל (יומי) ברקאי ז"ל, הנחה את הספינות לבצע ירי לעבר החרטום ואם הוא גם לא ייענה אז לעבר הירכתיים. הירי לחרטום לאונייה לא הניב דבר והנחתת ביצעה ירי לעבר אחד המטענים שנעטפו בבד ברזנט. מיד עם הפגיעה גופים דמויי צינורות נראו מתעופפים באוויר. בדיעבד התברר כי הצינורות היו למעשה משגרתי רקטות רב קניים. רק לאחר ירי זה יצאו שבעה אנשי צוות בידיים מורמות ונכנעו.
צוות ההשתלטות על האונייה איתר חומר נפץ, מטולים, רקטות וציוד לחימה אישי הנועד לכל מחבל. הוחלט כי על צוות ההשתלטות לרדת מיידית מהאונייה ולהמתין להגעת צוותים מקצועיים עבור הטיפול בחומרי הנפץ. הספינה ננטשה מאנשים כאשר אח"י רשף השגיחה עליה ממרחק בטיחותי, בעוד צוות אח"י אשדוד התעסק בהנחתת מסוק שהעביר את המחבלים לחקירה. היות והאונייה החלה להיסחף לעבר החוף הסעודי הועברה בקשה להשמידה. אישור ניתן משר הביטחון דאז, מר עזר ויצמן ז"ל. במרחק של שישה קילומטרים, אח"י רשף טיבעה את האונייה באמצעות ירי של פגזי 76 מ"מ.
בחקירת המחבלים התברר הסיפור המלא. האונייה החלה את דרכה בסוריה, מהם קיבל ארגון הטרור פת"ח סיוע. עם הגעת 'אגיוס דמיטריוס' ואנשי צוותה ללבנון חומשה האונייה ב-45 רקטות ו-500 ק"ג חומר נפץ. יעד המחבלים היה אילת, כאשר תאריך ההגעה תוכנן לראש השנה. המחבלים תכננו להפגיז ברקטות את העיר ולכוון את ההגה לאחד החופים באמצעות היגוי אוטומטי. כך המחבלים תכננו להימלט בשחייה לעבר החוף הירדני בעוד הספינה הייתה אמורה להתפוצץ בחוף הומה מבקרים. אירוע זה סוכל הודות לנחישותם ותעוזתם של מערך החוף והלוחמים.
ביקור נשיא מצרים בחיפה
בארבעה בספטמבר 1979 נערך ביקור שלום ראשון מסוגו בחיפה בנוכחותו של נשיא מצרים, אנוואר סאדאת, ונשיא מדינת ישראל, מר יצחק נבון ז"ל. נשיא מצרים הגיע ביאכטה אל הנמל ולווה בזוג ספינות טילים מדגם אוסה ובמשחתת אשר התקבלו במשט חגיגי שערכה שייטת ספינות הטילים של זרוע הים הישראלית. אנשי חיל הים המצרי התקבלו בטקס רשמי כאורחים של זרוע הים. מטרת ביקורו של הנשיא המצרי הייתה שיחות מדיניות שנערכו בחיפה.
כשנה לאחר ההסכם, שנחתם ב-26 במרץ 1979, הפליגו אח"י מולדת ואח"י קוממיות מדגם נדרן (סער 4) לנמל אלכסנדריה שבמצרים לביקור שלום נוסף.
מבצע הולנדי מעופף
ב-24 בספטמבר 1981 עלתה אח"י געש (דגם סער 3) על חוף סעודיה כתוצאה מתקלת אנוש. הספינה הייתה בדרכה מחיפה לזירת ים סוף, שם הייתה אמורה לקבל טיפול במספנת אילת. מספר שעות בודדות לפני סיום ההפלגה התרחשה תקלה בגנרטור הספינה שתוקנה באופן אוטומטי. על אף זאת, הועברה בקשה להקטין עומסים כדי להקל את העומס המופעל על הגנרטורים. מספר מכשירים כבו ובהם גם מקור האספקה לשידורי המכ"ם (מגלה כיוון ומרחק). עתה שידר מצפן הג'ירו (מכשיר מדידת יציבות) את הכיוון האחרון לפני שפסקה זרימת החשמל. קציני המשמרת לא היו ערניים למשמעויות הנגזרות מכך והספינה סטתה מנתיבה ועלתה על החוף הסעודי.
מיד עם היוודע הדבר הועברה בקשה לנציג הצי האמריקאי בשגרירות ארצות הברית בתל אביב לעדכן את הסעודים בתקרית ולבקש את רשותם לבצע פינוי במהירות וללא הפרעות. הם נענו לכך אך דרשו שהתקרית לא תפורסם ותישמר בשקט. אח"י חנית (דגם סער 3) ושני דבורים אבטחו את האזור ובכך מנעו מסירות משמר סעודיות להתקרב. בשל נקודות המשמר והתצפית שנבנו על ידי הסעודים לאורך החוף, כוח צנחנים ומסוקי קרב שהו בכוננות באזור מרחב שלמה (שארם א-שייח').
כוחות החילוץ כללו נט"קים (נחתות טנקים), דחפורים וגוררות. אנשי צוות אח"י געש פעלו לאיטום סדקים ולשאיבת מים מהספינה. מסוקי יסעור ואח"י חנית שימשו להעברת אישים ולפינוי חלקים כמו ציוד אלקטרוני או טילים שהכבידו על הספינה. בתום יומיים של עבודה אינטנסיבית הספינה חזרה אל הים ונגררה אל אילת, שם עברה סדרת תיקונים שארכו כשנה.
אח"י געש חזרה לשירות מבצעי בתחילת 1983. ב-1985 יצאה משירות, זאת לאחר 16 שנים של פעילות.
לכידת היאכטה 'אופרטיוניטי'
בעשרה בספטמבר 1985 לכדו סטי"לים את היאכטה 'אופרטיוניטי', שהייתה בדרכה מצידון שבלבנון ללימסול שבקפריסין.על גבי היאכטה היו שבעה אנשי צוות וביניהם סגן מפקד כוח 17 של ארגון פת"ח, הנחשבת ליחידת העלית של הארגון.
חיסול מחבלים אל מול צור
ב-24 בספטמבר 1988 חוסלו שלושה מחבלים חמושים על ידי דבור מפלגה 914. הדבור, שהיה במהלך ביטחון שוטף, זיהה אל מול צור שבלבנון סירת גומי ועליה המחבלים. הדבור פתח באש, הטביע את הסירה וחיסל את המחבלים.
התרסקות מסוק ימי במימי הים התיכון
ב-16 בספטמבר 1996, במהלך אימון לילי משותף של ספינות הטילים עם טייסת "מגיני המערב", התרסק מסוק מדגם דולפין שמספרו 905 במימי הים התיכון. ההתרסקות התרחשה במרחק של כעשרה מיילים מול חופי נהריה ונספו בה שלושת אנשי הצוות: מפקד הטייסת, סא"ל בן-ציון (בנצי) בכר ז"ל, טייס המשנה, סרן שחק סלע ז"ל וקצין הסיור המוסק מטעם זרוע הים, סרן ערן עגביה ז"ל.
בחיפושים שנערכו כבר באותו הלילה אותרה גופתו של טייס המשנה וכעבור ארבעה חודשים אותרה גם גופתו של מפקד הטייסת. חרף המאמצים, גופתו של קצין הסיור המוסק, סרן עגביה ז"ל, לא אותרה עד היום.
מבצע שירת הצפצפה- אסון השייטת
כחודש לאחר פשיטת כוח גולני על כפר בשם אל כפור בלבנון (מבצע "טרף קל") יצאו לוחמי שייטת 13 למבצע "שירת הצפצפה". מטרת הפעולה הייתה להניח מטענים נגד בכיר בארגון אמל (גדודי ההתנגדות הלבנונית) בסמוך לעיירת החוף אנצרייה. לפני ביצוע הפעולה נאסף מודיעין באמצעות מזל"ט (מטוס זעיר ללא טייס) צה"לי ששידר תמונות מהאזור במשך יותר משבועיים. בדיעבד התברר כי התמונות הועברו בערוץ לא מוצפן וכי ארגון הטרור חיזבאללה קלט את השידורים והתכונן לפשיטה מראש באמצעות מארבים.
בליל הארבעה בספטמבר 1997, הפליג כוח הקומנדו הימי שהורכב מ-16 לוחמים על גבי ספינת טילים. לאחר הפלגה קצרה בסירות גומי ושחייה לחוף, הגיע כוח הקומנדו לחוף והחל בתנועה יבשתית לכיוון היעד. עם התנועה ליעד החלו להתפוצץ מטעני נפץ. הפיצוץ גרם לנתק בין הכוח הקדמי לכוח העיקרי. קריאות בערבית ויריות לעבר הכוח הקדמי החלו להישמע, דבר אשר חיזק את הטענה כי היה מדובר במארב מתוכנן של הארגון טרור. הלוחמים השיבו אש תוך שימוש באמצעים לראיית לילה.
במהלך הקרב התפוצץ גם מטען שנשא הכוח האחורי.
לוחמי הקומנדו העבירו דיווח בקשר הישראלי אודות מיקומם ומצב הלוחמים וכוח החילוץ הוזעק.
כוח החילוץ הראשוני, שמנה 12 לוחמים, נחת במקום בשעה 00:30 והחל בפינוי ההרוגים והפצועים. במהלך הפינוי חלף רכב בסמוך לכוח ולאחר קרב יריות כנגדו, נהרג הרופא שנלווה לכוח, סרן ד"ר מאהר דגש ז"ל.
כארבע שעות לאחר מכן נחת מסוק ופינה את הלוחמים שנותרו בלבנון. גופתו של אחד ההרוגים, רס"ל איתמר איליה ז"ל, נותרה בשטח והוחזרה לישראל ביוני 1998 יחד עם חלקי גופות של חיילים נוספים שנהרגו בפעולה כחלק מעסקת חילופי גופות.
במהלך הפעולה נהרגו 12 לוחמים. לזכר הנופלים הוקמה אנדרטה בחוף שבי ציון, בו ישנן 12 טבלאות של סלע הנשענות זו על זו ונוטות צפונה לעבר לבנון. בנוסף, על חרתומה של ספינת הטילים מדגם סער 4, אח"י כידון, רותכו 12 כיסאות עם שמות הלוחמים שנפלו בפעולה.
יהי זכר החללים ברוך.
