לפני כחודש וחצי קיבלה סמ"ר רוני משה הודעה בה התבשרה כי נמצאה מתאימה לתרומת מח עצם. היא ידעה מיד שתרתם למשימה במסירות ותעשה כל שיידרש כדי להציל חיים. לאחר שהשלימה את התהליך, רוני משתפת אותנו בתחושותיה ומקווה לראות תורמים נוספים
כל המתגייסים העוברים את שרשרת החיול בבקו"ם, יכולים לבחור לעבור גם בתחנה של תרומת מח העצם. בתחנה אפשר לתת דגימת רוק כדי להיכנס למאגר התרומות, ובכך לזכות בהזדמנות להציל חיים.
מציאת התאמה היא נדירה, כך שכשסמ"ר רוני משה, נגדת מחשוב ודיגיטל בזרוע הים התבשרה כי היא נמצאה מתאימה להציל את חייו של חולה אנונימי שזקוק לתרומה, היא התגייסה למטרה בלי לחשוב פעמיים.
"כשעברתי בתחנת מח העצם בתל השומר, לא חשבתי שיום אחד תהיה התאמה ביני לבין מישהו אחר. בדרך כלל קיימת התאמה בעיקר לבני המשפחה ואם נמצאת התאמה בין שני זרים זה אירוע חריג", משתפת רוני. "כשקיבלתי הודעה ממאגר מח עצם 'עזר מציון' לפיה נמצאתי מתאימה לחולה שזקוק לתרומה, הרגשתי שנפלה בחלקי זכות גדולה".
השלב הראשון בתהליך היה בדיקת דם. "עשיתי את בדיקת הדם, ושבועיים לאחר מכן נאמר לי שנמצאתי בהתאמה מאוד גבוהה לחולה ונשאלתי אם אני רוצה להמשיך בתהליך. באותו זמן התחיל להתפשט בארץ וירוס הקורונה", היא משחזרת.
"המצב הנוכחי הפך את התהליך הבירוקרטי למורכב יותר. לכן התייעצתי עם כלל הגורמים הרלוונטיים כולל קצין הרפואה החילי. המפקדים שלי ידעו כמה זה חשוב לי, והם תמכו בהחלטה שלי לחלוטין".
בתמיכת מפקדיה וגורמי רפואה שונים בזרוע הים, החליטה רוני להמשיך בתהליך על אף התזמון המאתגר ונסעה למאגר מח העצם של 'עזר מציון' בפתח תקווה.
"שם נפגשתי עם הצוות הרפואי, והם הסבירו לי את שלבי התהליך ומה הוא דורש ממני. הם הדגישו כמה פעמים שבכל נקודה בתהליך אני יכולה להתחרט ולשנות את דעתי, ולמרות זאת לא הטלתי ספק בהחלטה שלי", היא מדגישה. "בסופו של דבר בשבילי מדובר בהליך בטוח שאורך רק כמה שעות, אבל בשביל מישהו אחר זה הסיכוי להישאר בחיים".
בשבוע של התרומה עצמה, כחלק מההכנה לתרומה, קיבלה רוני מספר זריקות. "הזריקות היו מלוות בתופעות לוואי כמו כאבים בשרירים, בראש ובגב התחתון. זה לא היה פשוט, אבל הזכרתי לעצמי שמה שאני עוברת באותו רגע הוא לא העיקר, ושהמטרה שווה את אי הנוחות הרגעית".
ביום התרומה התייצבה רוני בקליניקה המיועדת, מוכנה לפתוח בתהליך. "התהליך ארך כארבע וחצי שעות, ולשמחתי הוא עבר בצורה חלקה ומיטבית", היא מספרת."בהתאם לכללי העמותה זהות החולה נשארה אנונימית עבורי, ואני לא יודעת למי תרמתי את מח העצם", רוני מבהירה.
"אוכל לדעת זאת רק שנה לאחר התרומה ובמידה שאותו אדם ירצה ליצור איתי קשר. בנוסף, לאורך כל שלבי ההכנה הסבירו לי שיתכן מצב שגם לאחר התרומה אותו אדם לא יבריא. בכל מקרה בחרתי לבצע את ההליך בלב שלם ואני שמחה שניתנה לי האפשרות לתרום".
"בין אם זה מח עצם, תרומת דם, או התנדבות בקהילה, אני מקווה לראות עוד ועוד חיילים יוצאים ונותנים מעצמם למי שזקוק לכך", היא מסכמת.
עוד כתבות בנושא
