מדי שנה, בוחרים בנות ובני נוער רבים לדחות את גיוסם לצה"ל לטובת יציאה למכינות הקדם צבאיות. ביניהם גם י' וא' – שני צוערים ממחזור 141 של קורס חובלים, שצעדו יחד משנת המכינה ועד סוף הקורס

השבוע יגיע קורס חובלים מחזור 141 לסיומו, לאחר כשנתיים וארבעה חודשים של עבודה קשה ולמידה אינטנסיבית. 19% ממסיימי המחזור הנוכחי הם בוגרי מכינות קדם צבאיות.

המכינות הקדם צבאיות הן מסגרות חינוכיות שמיועדות למועמדים לשירות ביטחוני, ומשלבות בתוכן למידה בנושאי רוח והחברה הישראלית, עשייה קהילתית וחברתית, וחיי קבוצה שיתופיים במקביל להכנה לשירות הצבאי. רבים מבוגרי המכינות מתברגים בתפקידי מפתח בצה"ל ובחברה.

את עולם המכינות גילה סגן א' כמעט במקרה, ואחרי שנחשף אליו לראשונה, הוא ידע ששם מקומו. "שמעתי על המכינות לראשונה כשהייתי בחוג קרטה. אחד מהאנשים שהתאמנו איתי היה בוגר מכינה", נזכר א'. "הוא סיפר לי על החוויות שהוא עבר שם, ואמרתי לעצמי שגם אני רוצה לחוות חוויה כזאת".

עבור סגן י', הבחירה לצאת למכינה נבעה משאיפה לעשייה ופיתוח עצמי. "חיפשתי מסגרת שתאפשר לי לתרום לחברה ולעצמי לפני הגיוס", הוא מספר.

דרכיהם של שני הצוערים הצטלבו בגיבוש חובלים, במקום שלימים יהיה ביתם החדש - בה"ד זרוע הים. "עוד לפני שבחרתי לצאת לשנת מכינה, ידעתי שאני רוצה להגיע לקורס חובלים", מציין א', ואליו מצטרף גם י': "כשהגעתי לגיבוש חובלים, וראיתי שהתפקיד משלב בתוכו לחימה ופיקוד לצד שימוש בראש ושירות בים, ידעתי שזה המקום שלי".

א' וי' מסבירים כי במהלך המכינה הם העמיקו בחשיבה על עתידם הצבאי, כשברקע היו התלבטויות לגבי גיוס יחד עם חבריהם לחי"ר או לשריון. אך לבסוף הבינו השניים שהבחירה בתפקיד החובל, שכולל עבודה צמודה עם אנשים, לא רק מתיישבת עם דרכם האישית - אלא מהווה המשך ישיר למה שלמדו במכינה.

סגן א' וסגן י' בחרו להמשיך לשנה ב' במכינה, חצי שנה נוספת בה ממשיכים בוגרי מכינות שונות בפעילות לימודית וחברתית משותפת כקומונה. ואחריה הם התגייסו לקורס החובלים, בידיעה שאת החוויה המשמעותית הזו הם לא הולכים לעבור לבד.

שניהם מעידים כי הקשר המיוחד ביניהם ליווה אותם בכל רגע בקורס, מגדול ועד קטן. "הידיעה שיש לצדי חבר שמכיר אותי נתנה לך כל כך הרבה כוח והיוותה עוגן משמעותי עבורי", מתאר י'. "תמיד ידעתי שיש לי במי לתמוך ומי שיתמוך בי".

רגע שזכור במיוחד לסגן י' אירע בהפלגה המסכמת של שלב הימ"פ (ימאות ופיקוד). "היינו מקבלים חבילות מהבית עם כל מיני חטיפים טעימים", הוא נזכר.

"יום אחד, לקראת סיום שלב הימ"פ, קיבלנו יחד עם שאר החבילות חבילה נוספת עם השמות של שנינו עליה. כשפתחנו אותה יחד, גילינו שהיא מלאה במכתבים ותמונות מהקומונה שלנו. זה גרם לשנינו להרגיש שיש לנו עוד משפחה נוספת שנמצאת איתנו תמיד. שמחתי מאוד לדעת שחלק קטן מהמשפחה הזו עובר איתי את הקורס".

להפתעתם של א' וי', סיומו של קורס החובלים רחוק מלהיות הסיום של השירות המשותף שלהם. במהלך הקורס, החליטו שניהם להתמיין למגמת הצוללות. "אני זוכר שאמרתי לעצמי שזה מדהים אם א' ואני נתקבל יחד למגמת צוללות", אומר י' בחיוך. לבסוף, כמו ביד הגורל, שניהם התקבלו למגמה והם עתידים לשרת יחדיו בשייטת הצוללות.

כשדרך חדשה עומדת לפניהם, א' וי' מספרים לי שישנם ערכים שרכשו במכינה אותם הם מתכוונים לקחת איתם לתפקידם כמפקדים בשייטת הצוללות. "ערך שפיתחתי במהלך המכינה והולך להמשיך להוביל אותי כמפקד הוא אהבת האדם והאמונה באדם. זה מה שאני רוצה להביא ולהקנות ללוחמים שלי - וכך אני מתכוון לפקד עליהם", מבהיר י'.

א', מצידו, מוסר: "הדבר הכי גדול שאני לוקח איתי הוא המשמעות של חיי קבוצה. ברגע שאתה לומד איך לחיות ולעבוד כקבוצה, אתה יודע הרבה יותר טוב איך להוביל קבוצה".

רגע אחרי ששניהם לבשו את המדים הלבנים וצעדו יחד על רחבת המסדרים, י' וא' מרשים לעצמם לעצור ולהסתכל על הדרך שהם עשו יחדיו ואת זו שעוד עתידים לעשות.

"אני מאחל לנו שנעביר את כל השירות ביחד, ושנצליח להביא את מה שאנחנו מאמינים בו לידי ביטוי בעשייה שלנו", מברך א'. "התכוננו כל כך הרבה זמן לרגע הזה, ואני מקווה שעכשיו ברגע האמת נצליח לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו". 

עוד כתבות בנושא