בילדותה שמעה רב"ט נ' סיפורים על דודתה סמדר, שנפטרה במהלך שירותה הצבאי. שנים אחר כך, היא משרתת באותו התפקיד בו שירתה סמדר, כחוקרת מודיעין ימי. "בחרתי ללכת בעקבותיה"

רב"ט נ' היא חוקרת מודיעין בזרוע הים. עוד לפני שנולדה, דודתה סמדר, ששירתה כמתנדבת באותו תפקיד, נפטרה ממחלה קשה. מספר שנים לאחר פטירתה של סמדר אחיה הצעיר, סגן יריב, נהרג בזמן שירותו כקצין תובלה בתאונת דרכים.

את דודתה סמדר למדה רב"ט נ' להכיר דרך סיפורים. המורשת שהשאירה סמדר השפיעה על החינוך שספגה בבית. "אני יודעת שכולם זוכרים אותה אופטימית וחייכנית, ומצד שני מאוד עקשנית", מספרת רב"ט נ'. "למשל איך שהיא נלחמה להתנדב לצה"ל לתפקיד משמעותי, למרות המחלה".

כשסמדר הייתה בת 5 התגלתה אצלה מחלה גנטית, מחלת גושה, הגורמת לפגיעות באיברים פנימיים ובשלד. למרות המחלה והמגבלות, הייתה סמדר פעילה בתחומים רבים כמו בישול, אפייה, תפירה וציור. זאת בנוסף לפעילות בתנועת 'הנוער העובד והלומד'.

לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון, שם בחרה ללמוד ביולוגיה והגישה עבודת גמר בנושא מחלתה, התנדבה סמדר לגרעין נח"ל לאומנות במצפה רמון. בהמשך, בחרה שלא לוותר על שירות צבאי, ובעקבות נתוניה הגבוהים הצליחה להתקבל לתפקיד חוקרת מודיעין ימי, תפקיד אליו לא התגייס אף מתנדב לפניה.

גם את ערך התרומה לחברה, שהיה משמעותי בחייה של סמדר, בחרה רב"ט נ' לאמץ בעצמה. כמו דודתה, יצאה גם היא לשנת שירות בתנועת הצופים, וכמובן בחרה להתגייס לשירות ארוך ומשמעותי כחוקרת מודיעין ימי. "זה מדהים בשבילי לראות כמה הבחירות שעשינו דומות, ואיך החיים שלנו התקדמו במסלולים מקבילים", אומרת רב"ט נ'.

"ההיכרות הראשונית שלי עם תפקיד חוקרת המודיעין הייתה דרכה", היא מציינת. "בסופו של דבר הבחירה להתמיין לתפקיד נבעה מהרצון שלי לעסוק בתחום, אבל מעבר לזה ברור שהרגשתי שאני הולכת בעקבותיה לשירות משמעותי".

את השיחה שבה סיפרה רב"ט נ' לאימה שהתקבלה לאותו תפקיד בו שירתה אחותה, היא זוכרת במיוחד. "זה היה בטלפון, אני זוכרת ששמעתי את ההתרגשות בקול שלה", היא מתארת.

בשנים האחרונות, רב"ט נ' ממשיכה להעמיק ולחקור את עברה של הדודה שמעולם לא זכתה להכיר. מאז הגיוס, הקשר שבין השתיים רק הלך והתחזק: "היו לא מעט פעמים שתהיתי איך היא הייתה מתמודדת עם המצבים שאני עומדת מולם, ומה היא הייתה עושה באותה סיטואציה. הרי יכול מאוד להיות שהיא התעסקה ממש באותם דברים בשירות שלה".

"לפעמים אני מוצאת כוח בזיכרון שלה. השירות כחק"מית לא תמיד קל, ומפגיש אותי עם המון אתגרים", היא משתפת. "המחשבה על המאמצים שהיא השקיעה בשביל לעשות את הדברים שאני עושה עכשיו בעצמי, נותנת לי מוטיבציה להמשיך גם ברגעים הקשים".

את המורכבות של יום הזיכרון חוותה רב"ט נ' באופן מודגש בשנים האחרונות. "ביום הזיכרון בשנה שעברה הייתי בטירונות. זו הייתה חוויה לא פשוטה לעבור את היום הזה רחוק מהבית והמשפחה", היא מציינת. "ככל שאני מתבגרת אני מתחילה להבין יותר את המשמעות של היום הזה, של זיכרון החללים, ההקרבה שלהם והמקום שהם משאירים אחריהם בחברה שלנו".