קרפ"ח-ים היוצא, אלוף-משנה ע׳, משתף בדילמות ובהחלטות הרפואיות והמבצעיות שקיבל בשלוש השנים האחרונות בצל איום רפואי חדש ולא צפוי
חושך, לב ים, איש לא יודע ולא צריך לדעת שהם שם, המשפחות הרחק מאוד, הלוחמים יוצאים לבצע משימה עלומה. בו בזמן, רופאי הספינה מסיבים את חדר האוכל עליו ישבו וצחקו לפני רגעים ספורים לחדר ניתוח שנועד לספק מענה לפציעות חמורות. ממתינים ומקווים שלא יזדקקו לעשות שימוש באותו המרחב מלבד לסעוד בו.
על התובעניות של מקצוע הרפואה שמענו לא פעם. עוד לפני ההתמחות האינטנסיבית, השוקקים להגיע למקצוע הנחשק נדרשים לעמוד בתנאי קבלה גבוהים ביותר. אלו הזוכים לעמוד בהם, נדרשים לשבע שנות לימוד על מנת לקבל את תעודת הסיום של התואר הראשון. כל הדרך רצופת המכשולים לא בכדי, הרי אלו מתעסקים בחיי אדם.
על אף שהרפואה האזרחית גורלית ומורכבת, הרפואה הצבאית מתמודדת מול מצבי קיצון מאתגרים הרבה יותר. מלבד תנאי השטח הקשים איתם נאלצים להתמודד רופאי צה"ל בפעילויות מבצעיות, הם נחשפים למראות קשים ומקבלים החלטות הרות גורל הקובעות את עתיד חיי המטופל, שלעיתים עלול להתנגש עם עתיד המשימה. בזרוע הים הטיפול הרפואי מאתגר אף יותר: הרופאים מבצעים ניתוחים מצילי חיים בחוסר יציבות קיצונית בשל תזוזת הגלים הסוערים.
כדי להבין יותר לעומק את התמודדויות רופאי זרוע הים, ישבתי לשיחה עם קרפ"ח-ים היוצא, אלוף-משנה ע׳, שסיפר על שירותו בזרוע הים ועל הסיטואציות בהן היה במהלך שירותו.
"נתקלתי במקרים לא פשוטים במהלך השירות הצבאי שלי", אומר קצין הרפואה הראשי של זרוע הים, אלוף-משנה ע׳, שסיים לאחרונה את תפקידו. "אפשר לומר שהתמודדתי איתם בהסתכלות על ההצלחות: אומנם אחד מת, וזה כואב, אבל יש אחד שאלחם כדי להציל אותו, אחר שהוא חי היום, אוכל, שותה, יש לו עתיד, חברה, ואמא שלו כותבת לי כל שנה בתאריך ציון האירוע 'תודה רבה'. יש לך את ההצלחות ואתה נזכר בהן בשביל להתחזק ברגעים שקצת קשה", משתף אל"ם ע'.
אל"ם ע' התגייס ב-1990 כלוחם בחטיבת גולני ובהמשך דרכו הפך למפקד פלוגה בחטיבה. לאחר סיום התפקיד, השתחרר מצה"ל והחליט להמשיך ללמוד רפואה. באותן השנים בהן סלל את דרכו במקצוע היה בשירות מילואים פעיל, "הידע שרכשתי ברפואה הוביל אותי לפקד כמילואימניק על פלוגת רפואה מטכ"לית בחטיבת גולני", הוא מספר.
בשנת 2010 נשלח אל"ם ע׳ - כמילואימניק - לסייע ברעידת האדמה שפקדה את האיטי. "בהאיטי פגשתי את פרופ' יצחק קרייס, דאז קצין הרפואה הראשי בצה"ל וכיום מנהל בית החולים 'תל-השומר'. הוא היה זה ששכנע אותי לחזור לשירות צבאי מלא, וכך חזרתי לצה"ל בגיל 38", מספר אל"ם ע׳. הוא שב לצה"ל והגיע לזרוע הים.
תחילה, היה אל"ם ע׳ רופא בכלי השיט השונים בזרוע, רופא לאנשי קבע וכדומה. לאחר השירות בים, היה מפקד הרפואה בבסיס של חיל-האוויר. לאחר שלוש שנות הפיקוד שם, היה אל"ם ע׳ לעוזר מפקד המשר"פ (מרכז שירותי הרפואה בצה"ל) ואחראי על הרפואה הראשונית במקום. "במסגרת התפקיד הובלתי חדשנות בעולם הרפואה, וביניהם שילוב בינה-מלאכותית".
בשנת 2019 חזר אל"ם ע׳ לזרוע הים והפך לקצין הרפואה החילי של הזרוע. "תפקיד הקרפ"ח הוא מאוד תובעני, תפקיד שיש לו הרבה אחריות. אף פעם לא שקט ויש הרבה טלפונים. אתה עובד כל היום וכל הלילה ותמיד צריך להיות זמין ולתת מענה. פיקדתי על ענף הרפואה בזרוע והייתי המנחה מקצועי של כל הרפואה בה: רפואה מבצעית, רפואת צלילה, רפואת קומנדו, מרפאות הזרוע, חובשי הספינות, אימוני רפואה וכדומה".
"זאת הייתה תקופה משוגעת", אומר אל"ם ע׳, ומרחיב: "בשלוש השנים האחרונות קרו מספר דברים מהותיים שעברנו. הייתה פעילות מבצעית אינטנסיבית של רפואה מעורבת, וכידוע במרץ 2020 נחשפנו לאירוע הרפואי הגדול ביותר של מאה השנים האחרונות - מגפת הקורונה. תקופת הקורונה הייתה התקופה המאתגרת ביותר לשרת בה כקרפ"ח-ים. המון החלטות היו צריכות להיות מאושרות איתי, לרבות מבצעים וכוננויות".
כשההמלצה הרווחת בתקופת הקורונה היא לשהות במקומות פתוחים ומאווררים, בזרוע הים היא אינה תמיד ניתנת ליישום, שכן הלוחמים שוהים על כלי שיט כך שאם נכנס חולה קורונה לצוללת, ככל הנראה הוא ידביק את שאר אנשי הצוות.
"בגלל הסד"כ הייחודי בזרוע הים אסור היה לנו לאבד את הכלים, ולכן קבענו נהלים נוקשים כדי להבטיח שלא תהיה קורונה בכלים. ידענו שכלי צריך להיות 14 ימים בחוף מבודד מכל מגע ורק אחרי שמוודאים שאף אחד מחברי הצוות לא פיתח תסמינים, אז אני יודע שכלי הזה בטוח. בגלל החוקים הקשים שלנו הצלחנו לשמור על הרציפות המבצעית של זרוע הים והוצאנו סיורים, פעולות בט"ש ועשרות מבצעים משמעותיים", הוא מרחיב. "התמודדנו מול איום בלתי ידוע ולכן התנהלנו מאוד בהחמרה. לא התפשרנו על הבריאות שלנו אפילו לדקה. היה לא פשוט לשרת בזרוע באותה תקופה".
ומה קורה כשאין לנו 14 יום לחכות לביצוע משימה, וההזדמנות לא תשוב? "היו גם אירועים מורכבים. לעיתים נפתח חלון שחיכינו לו כל כך הרבה זמן ויודעים שלא יפתח שוב
אך לפתע גילינו בצוות חולה החיוני לקיום המבצע. מה עושים? המשימה חייבת להימשך ולכן במקומות גבוליים של חשש להתפרצות קורונה במבצע, התנהלנו בצורה מאוד זהירה ומחושבת. ננקטו אמצעי זהירות מיוחדים וחדישים, חילוק של אנשים, נעשה שימוש באמצעים מיוחדים בתוך המבצע ועוד המון פתרונות יצירתיים על מנת להבטיח את הרציפות המבצעית ובריאות החיילים", הוא מרחיב.
"הייתה תקופה מלאת אקשן ובסוף הצלחנו באמת לשמור על זרוע הים ברציפות תפקודית מלאה בצורה טובה ביותר", אומר אל"ם ע׳. "זכיתי בתפקיד מאוד מספק, ואני מודה על הזכות שניתנה לי!"
