זרוע הים ידועה כזרוע משפחתית ואוהבת, שמשאירה בך זכרונות וגאוות יחידה, גם הרבה לאחר השירות - ומשפחת בנזינו היא הוכחה חותכת לכך. בראיון מיוחד, מספרת רב"ט עמית בנזינו על הסיפור המשפחתי המפתיע של משפחתה. גאוות יחידה? במקרה הזה, מדובר בגאוות משפחה! סיפור אהבה בלתי נשכח בחסות זרוע הים - יוצאים לדרך!

"אני עמית בנזינו, תכף בת 20 מעכו. אחמ"שית במש"א ראש הנקרה. יש לי שתי אחיות, אחת משוחררת - אופיר - ששירתה כבק"שית באולגה, ועוד אחות בת 12 ששמה גיל וכרגע תלמידה בבית הספר. אבא שלי, דודו, הוא אע״צ בבסיס בצ"ת, בתור קצין מחסנים. גם אימי קרן שירתה בזרוע הים כבק"שית, ובדיוק כמוני - במוצב ראש הנקרה. כיום היא מנהלת רכש בבית ספר בעכו". כך, נפתחת השיחה שלי עם רב"ט עמית בנזינו, כאשר היא פותחת בפני את ההיסטוריה של משפחתה בזרוע הים, נציגות אחת מכובדת ובעיקר, מאוחדת.
קצת אחורה בזמן: השנה היא 1996, קרן, אמא של רב"ט בנזינו, מתגייסת לצה"ל ומשובצת כבקרית שליטה ימית במוצב ראש הנקרה. במהלך שירותה, פוגשת בנגד האפסנאות של הבסיס, דודו, והשניים מתאהבים ונרקם ביניהם סיפור אהבה בלתי נשכח, בחסות זרוע הים. "כמו שהבנת, כל המשפחה שלנו בזרוע הים ותמיד היה לי ברור שאשרת בה. כשהגיע שלב הגיוס, קיבלתי את השיבוץ כבק"שית, בהתחלה היו לי ספקות על הגיוס לתפקיד, אך החלטתי לעשות זאת ולהתגייס לתפקיד הזה, שהיום, אני יכולה להגיד שאין עוד כמוהו".

"השירות הוא מהנה, עוד מהקורס באתי עם מוטיבציה ורצון להתקדם", מספרת רב"ט בנזינו על חוויתה מהשירות הצבאי שלה וממשיכה, "זה תפקיד משמעותי עם המון אחריות. אני באה ממשפחה בה גם אמא שלי וגם אחותי שירתו באותו התפקיד וזה גורם לכך שיש את האנשים שמבינים אותי והרגשה של משפחה לצידי בכל רגע נתון. אני מרגישה שזה המקום שלי".

"ככל שאת נמצאת יותר זמן שם, את גם מתחברת לאנשים שהופכים למשפחה אחת גדולה, זה תפקיד שהוא מאוד מחבר אותך לסביבה שלך, זו חוויה מטורפת. להורים שלי יש קבוצה בווצאפ עם האנשים שהיו איתם בצבא, והם תמיד מתגאים בי ובאחותי שם. כשקיבלתי את השיבוץ לראש הנקרה זה היה מטורף, זה להמשיך מורשת במקום שאמר שלי שירתה בו, באותו התפקיד! תמיד כשמגיעות בנות חדשות, אני מספרת להן את הסיפור המשפחתי שלי והן מבינות - זה לא סתם תפקיד, יש לו מלא חשיבות וזו משפחה אחת גדולה", היא מרחיבה בגאווה.

בשלב זה של השיחה, מצטרפת אורחת מיוחדת, קרן בנזינו - אימה של עמית. היא מספרת בגאווה גדולה על ההיסטוריה המשפחתית בזרוע וחוזרת לרגעים בהם נודע לה כי שתי בנותיה ימשיכו את דרכה ויתגייסו גם הן לזרוע הים כבקריות שליטה ימית. "כשעמית ואופיר קיבלו את התפקיד זה היה מאוד מרגש, והיה לי חשוב גם להסביר להן לאן הן נכנסות", משתפת וממשיכה: "מדובר בתפקיד שמצריך ממך המון - ולא ייפיתי את זה, אמרתי להן שזה תפקיד שידרוש מהן המון עבודה ומאמץ, מספקים אך אינטנסיביים וזה היה מה שבעיקר משך אותן, העשייה והעבודה שהתפקיד מביא איתו. לשמוע אותן מדברות על חוויות מהתפקיד זה דבר מדהים, מחזיר אותי לרגעים בהם אני הייתי במקומן וזו גאוות יחידה. עמית, משרתת במוצב שאני הייתי בו בתור חיילת ולשמוע אותה מספרת על חוויות ואירועים מהשירות שהיא עושה, זה מעלה בי המון זכרונות מהעבר שכיף לקפוץ אחורה בזמן ולהיזכר בהם, אני מרגישה את החוויה יחד איתן כי אני עברתי את אותם הדברים".

 

ניכר כי התפקיד חקוק עמוק בזכרונה של קרן, והיא משתפת בהתרגשות בחוויות מהשירות ובמשמעות התפקיד בעינייה. "כשאני הייתי בשירות, היה את האסון של שייטת 13 וזו הייתה תקופה מאוד מתוחה. אני זוכרת שזה היה אירוע שלקחנו בו חלק ולראות את כל מה שהתרחש בטלוויזיה, גרם להרגיש חלק. שמענו את הכל בלייב, כאבנו את האובדן וזה אירוע שמאוד השפיע על חווית השירות שלי. כשהגיע החלק שעמית תיעדה בו את המקומות בהם היא רוצה להשתבץ, אמרתי לה שאם היא מחפשת את האקשן, וכמו שאני מכירה את עמית - גם עם הרבה מוטיבציה - תקחי את הגזרה הכי מעניינת, את ראש הנקרה. היום, היא מאוד מרוצה על הבחירה ועושה שירות משמעותי ומלא בחוויות".

"תפקיד הבקשית הוא תפקיד מאוד חשוב", מאשרת רב"ט בנזינו את דברי אמה ומוסיפה: "זו ההגנה על הגבולות, הרבה רואים את התפקיד הזה בעין רעה, אבל שתדעי - אלו רק אנשים מבחוץ שלא באמת מכירים את התפקיד. כל בק"שית שתסיים את השירות, תגיד לך כמה התפקיד הזה חשוב, במיוחד במדינה כמו שלנו. הזירה הימית מטורפת, הים הוא מקום פרוץ, אין לך גדר או גבול מובהק, וזה מעלה את רמת הדריכות בכמה רמות".

"התפקיד הוא לא קל, אבל שווה כל רגע", מסכמת רב"ט בנזינו. "הוא מצריך ממך היון דריכות וריכוז, אבל בסופו של דבר המשמרות הן חוויה, את יושבת עם חברות שלך, וחולקת איתן רגעים שמגבשים אתכן ומקרבים אתכן יותר ויותר מפעם אחת לפעם אחרת. האנשים במוצב הופכים למשפחה שלך, וזה מה שהכי חשוב בתפקיד שלך. כולם תמיד ביחד. כל שבת שנייה אני סוגרת, ואז זה יוצא לי ששבת אחת אני בבית עם המשפחה שלי ושבת אחריה עם המשפחה שלי מהצבא. ארוחות שישי זה החלק הכי כיף, משחקים וצוחקים בלי הפסקה. מעבר לעבודה בתפקיד, יש אווירה מיוחדת. זה תפקיד שנותן לך משמעות, והיא שווה כל דקה על המסך".

עוד כתבות בנושא