במשך חצי עשור, ניהל אע"צ מרק ליידרמן מהצללים את אחד הפרויקטים המהפכניים ביותר של צה"ל, מבצוע ספינות סער ה-6. השבוע יצא סוף-סוף אל האור כאשר הרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, בחר להעניק לו אות הצטיינות על פועלו. שמענו ממנו על האירוע המרגש, העשייה המבצעית ועל העתיד בזרוע שכבר זורמת אצלו בדם

כששמו של אע"צ מרק ליידרמן נשמע במסדרונותיה העמוסים של מספנת זרוע הים, לרוב בוחרים לכנותו "הבולדוזר", ולא בכדי. "מדובר באדם שיודע לבצע כל משימה בכל פרק זמן", מסביר לנו סא"ל ל', מפקד הפלגה העל מימית בה משרת ליידרמן. "אין אתגר שגדול עליו, ושום מכשול לא יצליח להזיז אותו מהדרך. בחוץ מעריכים אותו בגלל המנהל שהוא, אבל אנחנו רואים בעיקר את לב הזהב והצניעות האין סופית בה ניחן".

ליידרמן התגייס לזרוע הים בשנת 1980, ושירת במגוון תפקידים טכניים וניהוליים. לאחר שלושה עשורים עמוסים בעשייה, החל ליידרמן לנהל את מבצוע השטח של ספינות סער ה-6 החדשות, הפעם כאזרח. "העניין, השליחות והאהבה לאנשים משאירים אותי כל פעם מחדש", הוא מספר. "בכל פעם שעלתה בי המחשבה לעזוב, הופיעה פלטפורמה טכנולוגית חדשה, אתגר והזדמנות לקחת עוד ועוד אחריות. התחלתי את שירותי כטכנאי, וכיום אני מנהל את מבצוע השטח של אחד הכלים החדשניים והעוצמתיים ביותר בצה"ל".

השבוע, כאשר זכה באות היוקרתי, בחר ליידרמן להקדיש אותו דווקא לאחרים. "אמנם איני לובש עוד מדים, אבל כשעמדתי על הבמה, הרגשתי שאני מייצג מאמץ צבאי שגדול בכמה רמות ממני", מספר ליידרמן על הרגע המרגש. "מספנת זרוע הים וכל הנוכחים בתוכה עשו דבר שלא בוצע אי פעם. עברנו מתיקון ליצירה, הרחבנו את מעגל השותפים בארץ ומחוצה לה, ובנינו מאפס כלי מלחמה חדשני שלא נראה מעולם. כל מסגר, נגר וצבעי נתנו את הלב והנשמה, והידיעה שרואים אותנו ומוקירים את פועלנו, מחממת את הלב ונותנת את החדווה להמשיך בעשייה".

"זו אומנם לא סגירת מעגל, ואני הרי לא הולך לשום מקום", הוא מסכם בהתרגשות, "אבל אני מרגיש שברגע הזה נרקם עוד חוט מקשר ביני לבין צה"ל, בסיס מספנה, וזרוע הים - שכבר הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי".