מפקד סיירת "ברק" היוצא, סרן אור קליין, מסכם תקופת פעילות של חמש שנים בזירת ים-סוף, פורס את אופי השירות הייחודי של הסיירת בתיאורו מהי "דבורנות" ומה הקשר של כל אלה לדנזל וושינגטון

סרן אור קליין, בן 28 מאזור הצפון, הגיע לזירת ים-סוף בשנת 2018 ומאז מסרב לעזוב. מסגן-מפקד דבורה 860 למפקד דבור 907, מפק"ץ בקורס חובלים ועד תפקידו הנוכחי כמפקד סיירת "ברק", הוא כיסה כמעט כל תפקיד אפשרי.

הסיירת

סיירת ברק היא סיירת של דבורות המורכבת משני סוגי כלים: דבור ודבורה סימן 1, כשעל כל כלי מפקד בוגר או בוגרת קורס חובלים. נכון להיום, ל"ברק" שתי משימות עיקריות: להיות בכוננות בזירה לאירועי פח"ע, ולסייר בגזרה הדרומית בגבולות ירדן ומצרים כדי לדאוג לביטחון השוטף.

ההתנהלות עם אירועים ביטחוניים בזי"ס שונה מבשאר הזירות הימיות, שכן הזירה מאופיינת בחיכוך רציף מול האוכלוסייה האזרחית והתיירותית המסיבית באזור. "הלוחמים מוכשרים לדריכות שיא, כי אנשים נופשים באזור כל הזמן וקיים מצב של עומס מטרות תמידי", מסביר סרן קליין. "כשאירוע מתחיל הוא נגמר מהר מאוד. המרחב קטן ותוך דקות בודדות מפגע יכול להגיע לחוף. לכן התגובה שלנו - לצד הרגישות שבעיסוק עם אוכלוסייה תיירותית - תהיה מהירה וחד-משמעית".

(צילום: דובר צה"ל)

"נושא הצוותיות מאוד בולט באופי של הסיירת", מוסיף המס"ר היוצא. לוחמי הסיירת הם צוות אורגני שמשויך לספינה ספציפית ואופי שירות זה יוצר שני קשרים: משפחתיות משמעותית בצוות, וזיקה גדולה לכלי השיט. "אנחנו נוהגים לומר שלכלים יש נשמה", הוא מוסיף. "הלוחמים הוותיקים מנחילים את המסורת והאופי של הספינה לבאים אחריהם. קיים ערך גדול בשימור המסורת".

(סיירת ברק. צילום: דוברות זרוע הים, רוני ארגז)

אור ראשון

אז איך מפקד סיירת "ברק" הגיע לאן שהגיע? אחרי שעשה שנת-שירות בטורונטו, סרן קליין, כשעוד היה אז מלש"ב, השתתף ביום סיירות. "כיוונתי להתקבל לאיזו יחידת חי"ר קרבית מובחרת, קיבלתי חובלים ולא הכרתי בכלל את המסלול. זה קורה להרבה מלש"בים אגב, הסיפור שלי לא שונה בהרבה משל אחרים, ואני יצאתי מזה מורווח", מספר בחיוך.

"בסופו של דבר כמעט ואין מקומות בצבא שסרן משרת עם חייל חובה בפיקוד ישיר, בדרך כלל קיים מעין מדרג, שרשרת פיקוד. הרגשתי שזה סוג הפיקוד שהכי מתאים לי", הוא משתף. "כשחתמתי שבע שנים של שירות קבע בגיל 19, לא ידעתי לומר איפה אהיה בגיל 26-27. השתדלתי לקחת דברים צעד-אחר-צעד, ולהתמסר. אני זוכר את זה מהשלבים בקורס חובלים, אט-אט נבנתה לי התמונה הכוללת. היום אני יודע להגיד שכל פסע בדרך, כל צעד, כל נפילה, כל כישלון או מהמורה - כולם בנו אותי כאדם, כחייל וכמפקד".

(צילום: ארכיון אישי)

"בספטמבר 2018 הגעתי לזירה בפעם הראשונה", משחזר סרן קליין. "הופעתי משום-מקום, קצין צעיר בשעות הערב וקיבלו אותי בצורה מדהימה. הרגע הזה נתפס לי חזק מאוד בלב, האכפתיות הקיימת בזירה. לכן החלטתי שלא אחיה את קו צפון-אילת ועברתי לגור באילת לפני כמה שנים. אני מחובר מאוד לעיר ולאזור, זה ממלא ומרגש לדעת שאתה שומר על המקום שהוא מרכז החיים שלך ושהאנשים הקרובים אליך גרים בו".

(מס"ר קליין. צילום: דוברות זרוע הים, רוני ארגז)

"זו תמצית הדבורנות בעיניי, אנשים חולמים, ומגשימים"

"האמת שיש לי משפט שהולך איתי הרבה והוא תמיד עליי, אני אקריא לך אותו", משתף המס"ר ברגע פנימי, עמוק: "זה משפט שמאוד מלווה אותי. הוא נאמר על ידי דנזל וושינגטון, שחקן קולנוע מאוד מפורסם, ואני חושב שזה משפט מדויק וחזק: 'חלומות ללא מטרות הם רק חלומות, והם יובילו אותך לאכזבות. יעדים הם הדרך לחלומות שלך, אבל הם לא יכולים להיות מושגים ללא משמעת ועקביות'. זו תמצית הדבורנות בעיניי. דבורנים יוצאים כל יום יוצאים לים, חוזרים מהים, ומטפלים בספינה. זו רוטינה מאוד אינטנסיבית, והם כולם אנשים חולמים, והמפקדים שלהם הם אנשים חולמים עם שאיפות גדולות. אני חושב שהשירות הזה הוא השיעור הכי טוב לחיים על מה הן משמעת ועקביות כדרך להשגת יעדים וחלומות".

(צילום: דוברות זרוע הים)

"אני מסכם שנה וחצי כמס"ר ואני מסתכל על הספינות שלי ואומר - 'וואו'. הגענו להישגים מדהימים בדיוק בגלל הדברים האלה, כי הלוחמים עובדים ומשקיעים יום-יום, נותנים מעצמם עם משמעת ועקביות רבה, וזה בעיניי מה שמחזיק את האופי של הסיירת במשך דורות, ובצורה שהיא היום".