הכירו את אלוף משנה א'- איש המילואים שמנהל את אחד ממרכזי הלחימה הרגישים ביותר של זרוע הים. בשבוע שעבר זכה לסגור מעגל ארוך שנים, כשהורה על התקיפה המבצעית הראשונה של סערי ה-6.
כשניסינו ליצור קשר עם אל"ם א' בנוגע לכתבה הזו, הוא הבהיר שאין לנו סיכוי לתפוס אותו בטלפון. במקום זאת, הוא הציע שניפגש באחד המקומות הרגישים והמסווגים ביותר בזרוע הים. בין המוני המסכים המרצדים ובדקות המתוחות שבין תקיפה לתקיפה, הספיק המפקד להעניק לנו ראיון קצר.
החדר אותו מנהל אל"ם במיל' א' קרוי "מוצב עליונות" וכפי ששמו וודאי מסגיר, המוצב אחראי על השגת העליונות הימית של זרוע הים. "אנחנו מעין 'מנטור רוחני' עבור הלוחמים בים", הוא מסביר לנו. "כלל המידע המבצעי מתנקז אלינו, ובעזרת אנשי מודיעין, טכנולוגיה ומבצעים, אנחנו מתווכים ללוחמים כל משימה, לא משנה כמה היא מורכבת, רגישה או מסוכנת".
אבל מה עושה מילואימניק בתפקיד כה רגיש, ששמור בימים כתיקונם עבור קצין בכיר בשירות סדיר? כשתהינו על פשר העניין, אל"ם במיל' א' חייך והצביע על המסכים שמולו. "כמות התקיפות כאן גדולה פי כמה וכמה מהרגיל, ותקיפות שפעם נחשבו חריגות ורגישות הופכות לדבר שבשגרה. כאן בדיוק נכנסים אנחנו, אנשי המילואים. עברנו עשרות מבצעים ומערכות, צברנו לקחים ואנו יודעים לתרום מהניסיון רב-השנים שלנו לכוחות הלוחמים".
כאיש מילואים פעיל בזרוע, השבועיים האחרונים סיפקו לאל"ם א' לא מעט הזדמנויות לסגור מעגל: החל בפעילויות מבצעיות שתוכננו שנים אחורה וכלה במפגש עם פקודיו שכעת נלחמים לצידו. אבל אף סגירת מעגל לא ריגשה אותו כמו התקיפה המבצעית הראשונה של הספינות מסוג סער 6, אח"י מגן ואח"י עוז.
לפני שנים רבות, כשפיקד על מחלקת תכנון וארגון של הזרוע, אל"ם א' הציג לראש הממשלה ולשר הביטחון לראשונה את פרויקט ספינות ה"מגן", הלא הן סערי - 6. בשבוע שעבר, זכה אל"ם א' לתת את האישור לתקיפה המבצעית הראשונה שלהן. "באותו לילה חשתי שזכיתי. איכשהו, הכוכבים הסתדרו, הייתי במקום הנכון בזמן הנכון וזכיתי לראות מפעל חיים שלם מתגשם לי בידיים. כאיש מילואים, לקחת חלק בפרויקט שלך כל כך הרבה שנים אחרי שפשטת את המדים הלבנים-כחולים, זו תחושה מדהימה ומעצימה".
רגע לפני שאל"ם א' חוזר לנהל עוד אירוע מתפרץ, הוא מספר סיפור אחד אחרון. "בדרכי לכאן נתקלתי בחייל מילואים שהיה זכור לי מתפקיד מבצעי קודם. להפתעתי, ראיתי אותו מאייש את המטבח של המפקדה, למרות שזה בכלל לא תפקידו. הוא היה במטבח כי ידע ששם צריכים אותו, והיה מוכן לתת את כולו, לא משנה היכן ולא משנה לכמה זמן. מבחינתי, החייל הזה מייצג את כל אנשי המילואים שהתייצבו כאן היום. אלו שבחוץ מעולם לא ידעו את שמם, היכן הם נמצאים או מה הם עשו, אבל הם יושבים כאן למטה, ביום ובלילה, בשבילכם - בשביל להגן על הבית".