בימי השבוע הוא עובד באבטחת מידע בסייבר, בסופ"שים הוא מנחה תחרויות ואירועי ספורט של עשרות אלפי אנשים, ובין לבין הוא מוצא את הזמן להתאמן לתחרות "איש הברזל". אבל כשהתחילה המלחמה, סא"ל (במיל') יובל חזר לעשות את מה שהוא יודע הכי טוב – לפקד על דבורה

זה היה בוקר שבת. סא"ל (במיל') יובל יצא בשעה חמש וחצי בבוקר לאימון רכיבה שגרתי כחלק מההכנות שלו לתחרות "איש הברזל" כשלפתע האזעקות התחילו. "ראיתי את היירוטים ומייד הבנתי שזה אירוע חריג", הוא נזכר. "נפרדתי מהקבוצה וחזרתי הביתה כשמעליי גשם של יירוטי רקטות. כשהגעתי פתחתי את הטלוויזיה וצפיתי באירועים שקרו בדרום. בלי להסס ארזתי תיק והתקשרתי לפלגה - אמרתי שאני מוכן לבוא ברגע שצריך".

כשסא"ל יובל הגיע לבסיס אשדוד, יחד עם כל אנשי המילואים שהשתוקקו להגיע ולתרום, עטפה אותו תחושת דריכות. "כולם היו עסוקים באיך אנחנו מתכוננים למלחמה בצורה הטובה ביותר ומוכנים לצאת לקרב עם הספינות והכוח שיש לנו פה", הוא מספר.

 

(צילום: מיכל מלכי, דוברות זרוע הים)

המשימה הראשונה שלו הייתה הצטרפות למפקדת ספינת בט"ש חדשה אשר נכנסה לתפקיד במהלך המלחמה. "הבהרתי לה שהיא מפקדת הספינה ואני נמצא פה לעזרתה בכל מה שתצטרך. זאת המדיניות שלי לכל מפקד צעיר שאני מצטרף אליו", משתף סא"ל יובל. "אני בא לתמוך במה שהיא צריכה כדי שהיא תפעיל את הספינה בצורה הטובה ביותר, אני נמצא שם כדי לחזק".

זוהי לא הפעם הראשונה שסא"ל יובל מתלווה למפקד/ת דבורה חדשים. הוא רגיל להתייצב למילואים ולהיות "מנהל משימה" על מנת לתמוך במפקדים החדשים הנכנסים לתפקידם, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שעשה זאת בעיצומה של מלחמה. "צריך לשנות את התפיסה שלך", הוא אומר.

במשך חודשיים סא"ל יובל היה "מנהל משימה" בשיתוף עם מפקדת הדבורה החדשה, אך כשנודע לו שבספינה אחרת בפלגה מתפנה תפקיד של מפקד דבורה, הוא התנדב. "הייתי איתם תקופה די ארוכה כשהחלפתי את המפקד עקב פציעה, מאוד התחברתי לספינה ונקשרתי לצוות שלה", משחזר בחיוך. "לקחתי את ההזדמנות בשתי הידיים וכיום אני המפקד שלהם. אני אוהב את הצוות, את חלקם הכרתי ואת חלקם למדתי להכיר. האווירה מאוד טובה ואני גאה להיות חלק מהם".
הגישה שלו לפיקוד כוללת הצבת דוגמה אישית ודאגה אמיתית לחיילים שלו. "אני מסתכל עליהם בגובה העיניים ומסייע איפה שאני יכול, גם ברמה האישית", הוא משתף. "חברים של חלקם נפצעו או נהרגו והם צריכים להמשיך לפעול בראש מורם, בצורה מקצועית ותקינה".

(צילום: מיכל מלכי, דוברות זרוע הים)

סא"ל יובל נשאר בקשר עם הצוותים עליהם פיקד גם לאחר שתקופות המילואים שלו מסתיימות, הוא מתעניין בהם ויודע תמיד מתי הם מסיימים, על המשפחות שלהם והחיים האישיים. "מאוד חשוב לי לשמור גם בזמנים כאלו על מורל גבוה ועל חיבור אישי", אומר סא"ל יובל.
כששואלים את סא"ל יובל למה הוא במילואים כמפקד דבורה בגילו הוא עונה בחיוך: "אני בן 22 עם 30 שנות ניסיון. אני נותן המון ואני גם מקבל המון, אני מנסה לגרום להם להיות יותר טובים ובזכותם גם אני נהיה יותר טוב".

עוד כתבות בנושא