כשסמל ל' נשלח בפעם הראשונה לפעילות מבצעית, הוא החליט לתעד את חוויתו האישית בסדרת מכתבים למשפחתו. מאז הוא הספיק לכתוב אין ספור דפים המעניקים הצצה נדירה לקורס הצוללן – מהמבצע הראשון ועד הפרידה מהחברים שהפכו למשפחה
הדף הראשון - פברואר 2024
"היי אמא, היי אבא. מרגיש לכם בטח מוזר לקרוא את המילים האלו - הרי אף פעם לא שלחתי לכם מכתב. האמת שאת המכתב הזה כתבתי כבר לפני כמה ימים, כשעוד היינו בים. לקחו לנו את הטלפונים באימון. אסור להכניס מכשירים חכמים לצוללת, אסור אפילו להקליט את הצליל של הים. עבר עליי כל כך הרבה וידעתי שאני חייב לספר לכם, אז החלטתי לכתוב.
זו ההפלגה השלישית שלי אי פעם, והפעם הראשונה בה אני 'תופס עמדה'. בעמדה אני מבצע את התפקיד שלי ומתפעל את החלק שלי בצוללת (עבורי זה מערכות הנשק).
היה מאתגר על הסיפון - ציפיתי שהתפקיד יהיה דומה לסימולטור שתרגלנו כל כך הרבה פעמים, אבל המציאות הייתה הרבה יותר מורכבת. אני ער כבר כל הלילה וצפוי להישאר כך עד סוף ההפלגה, אבל אני מתחיל לקלוט את המערכת - אני מרגיש את השיפור.
עכשיו עברה לי בראש מחשבה הזויה - נזכרתי בפעם הראשונה בה דרכתי בצוללת אי שם בתחילת השלב הבסיסי. זה היה אימון על אותה הצוללת בדיוק, אח"י תנין. כמה מנותק הייתי אז. הבטתי במסכים כמו ילד, שאלתי שאלות מיותרות והרגשתי שאני לא מצליח להבין דבר. היום אני בא כאיש אחר. אני באמת אחד מהצוות - אחד מהם. טוב, כמעט אחד מהם. יש עוד כמה חודשים לעבור.
אני מתגעגע אליכם מאוד. המרחק הזה עדיין קשה לי. אבל אני אוהב את הצוות וגאה להיות כאן. כמו שאמרת אבא, המאמץ הזה עוד ישתלם".
הטיול הגדול - מאי 2024היום יצאתי למבצע הראשון שלי. זה בוודאי מפתיע אתכם. 'איך זה הגיוני, אתה עדיין בהכשרה?, אתם בטח חושבים . גם אני הייתי מופתע בהתחלה. בכל זאת, אני היחיד מהמחזור שיצא למבצע. אנשים בכירים היו פה. הם פנו אליי כאחד הלוחמים ובדקו מה אני עושה. מדי פעם הם גם ריגשו אותי ושאלו לשלומי. זה מה שמיוחד במקום הזה, כל אחד כאן חשוב, מעריכים כל לוחם ולוחם.
אנחנו עובדים קשה מאוד. הדריכות גבוהה, כל רגע הוא רגע בו נוכל להיחשף. כשאני תופס עמדה אני מבין כמה אחריות יש לי בידיים. שואלים אותך שאלות ואתה חייב לספק תשובות. כל תשובה וכל נתון יכולים להיות ההבדל בין הצלחה, לבין כישלון. האמת, הייתי די טוב.
אני מתגעגע לחברים, אני מתגעגע אליכם, אבל אני מבין את חשיבות המשימה. מוזר לי לחשוב שאני עדיין בקורס וזכיתי כבר להגיע למקום כזה, מקום שרק בודדים זוכים לחוות.
סופה של תקופה - 21 במאי, 2024
בעוד כמה ימים זה נגמר. מתחילים להרגיש את זה באוויר. אנחנו מבינים שכבר לא נהיה אותה המשפחה, שכל אחד ימצא בית חדש בצוללת חדשה.
אתם יודעים שאני לא אוהב שינויים. קשה לי להרגיש שאין לי שליטה בחיי, והנה אני מרגיש את זה שוב. אבל הפעם אני מרגיש שמשהו שונה. העצב וההתרגשות מתערבבים ביחד. אני יוצא אל הלא נודע, אל המסע שלי כלוחם בשייטת הצוללת. אני אופטימי שהמחזור ישמור על קשר. אנחנו החברים הכי טובים, הכי קרובים. לא נוותר אחד על השני. אני בטוח שיהיה טוב.
בארבעה ביוני השלים סמל ל' בהצלחה את קורס הצוללן ושובץ באח"י תנין, הצוללת הראשונה בה הפליג אי פעם.