ביום ראשון צללו סגל הפיקוד הבכיר של הזרוע לזיכרונות הדקר בכנס שהתקיים במוזיאון חיל-הים וההעפלה שבחיפה בסימן 50 שנה לטביעת הצוללת

ביום ראשון במוזיאון חיל-הים וההעפלה שבחיפה כנס לסגל הפיקוד הבכיר של הזרוע בראשות מפקד הזרוע, אלוף אלי שרביט, כחלק מתוכנית המורשת הזרועית לציון 50 שנה להיעלמות הצוללת אח"י דקר. הכנס ארך כשלוש שעות בהן דנו מפקדי הזרוע בסוגיות עמוקות הנוגעות לאירוע הטביעה, כשמטרתו העיקרית הייתה מתן כלים למפקדים הבכירים כדי שיוכלו להנחיל את התכנים לכלל המשרתים בזרוע.

"זהו אירוע פותח לאירועי משנה שיגיעו בעתיד בנושא הנחלת הזיכרון והמורשת של אח"י דקר", אמר ראש מספן מטה, תא"ל דרור פרידמן בנאומו. "אנחנו צריכים להבין כיצד להתמודד עם אבדה כה גדולה, הן בפן האישי והן בפן המקצועי". במסגרת הכנס נערך פאנל בו דנו בסוגיות הקשורות לטביעת הצוללת והשלכותיו של אירוע זה. בפאנל השתתפו מפקד שייטת 7 באותה תקופה, תא"ל (במיל') הדר קמחי, מפקד זרוע הים דאז, אלוף (במיל') אלכס טל, ראש מספן כוח אדם בעת ההיא, תא"ל (במיל') ניר מאור, מפקד שייטת 7 הנוכחי, אל"ם אסף ומרכז המחקר אודות אח"י דקר, סא"ל (במיל') אייל ישראלי.

הפאנל נועד לחבר את המפקדים בזרוע לאירוע ההיעלמות, משימה לא פשוטה כיוון שרובם לא נולדו באותה תקופה ובטח שלא שירתו בזרוע אז. בתחילה תא"ל (במיל') הדר קמחי, התבקש להיזכר ברגע שבו הבין את גודל האסון. "כשהקשר נקטע בחצות זה התחיל לחלחל לאט לאט. בהתחלה חשבתי שזו בעיית תקשורת, שזה דבר שקורה לעיתים. וכשהבנו שהבעיה היא טביעה ולא חוסר תקשורת, זה היכה בי". בתור מש"ט 7 באותה התקופה התחושות קשות, הוא איבד כשליש מלוחמיו. הוא מספר כי לא ויתר, ניסה להחדיר ללוחמים הנותרים שלא צריך לפחד, צריך לשמור על הביטחון העצמי ולצאת למים.

תא"ל (במיל') קמחי מסביר כי לרגע הוא לא חשב שהצוללת סטתה ממסלולה דרומה והפרה פקודה ואכן הצוללת נמצאה בשנת 1999 במסלולה המקורי. הוא לא מאמין לתיאוריות השונות שעלו במהלך השנים ובשל העובדה שצוללת הן כלי מלחמה בעל נופך מסתורי, התעצמו הממדים התקשורתיים שהיו סביב האירוע באותה תקופה. מאז אובדן הקשר עם הצוללת עלו השערות רבות סביב שאלת הגורם לטביעה, האם זו הייתה טעות אנוש, כשל טכני או שילוב של השניים. "רק בדיעבד יודעים מה הייתה הסיטואציה לפני הטביעה ולאחריה, אך לא ידוע מה קרה באותו זמן. לכן הוחלט לא להיכנס לעומק העניין ולדון בהשערות כאלו ואחרות כי אין תרומה לכך", מספר מרכז מחקר אח"י דקר, סא"ל (במיל') אייל ישראלי.

במקום להתמקד בתיאוריות הרבות שעלו במהלך השנים, הוחלט בזרוע הים ללמוד מן האסון הכבד. ראש מספן כוח אדם באותה תקופה, תא"ל (במיל') ניר מאור, טען כי טביעת הצוללת סייעה לחינוך לוחמי הצוללת. "העובדה שצוללת יכולה לטבוע העלתה את רמת המודעות היום-יומית לבטיחות ההפלגה והגבירה את הזהירות והרצינות של לוחמי הצוללת", אמר.

במקביל למאמצים הרבים ליישם את לקחי הדקר ביובל האחרון, נעשים מאמצים כבירים לשמר את סיפורה של הצוללת ולוחמיה שלא זכו לשוב בשלום לביתם. אחת מצורות ההנצחה היא באמצעות הצוללת השישית החדשה שעתידה להצטרף לשורות הזרוע ב-2020. "הצוללת השישית תנציח בשמה את הצוללת המקורית, וכשהיא תגיע לחופי ישראל אנו נזמין את משפחות הדקר לקבל את פניה", הסביר מפקד שייטת הצוללות, אל"ם אסף.

גם מפקד זרוע הים התייחס בנאומו להנצחת מורשת הדקר, "לנוער של היום אין מושג מהי אח"י דקר ומה הסיפור שלה ולכן ההנצחה היא קריטית, והנצחה על-ידי צוללת הינה נצחית". הסביר והוסיף כי זו תעלומה שמלווה את זרוע הים במשך שנים ותמשיך ללוות אותה. "זה הרבה מעבר לסגירת מעגל. יש לנו חובה מוסרית לפעול ולהנחיל את המורשת".

במסגרת תוכנית המורשת הזרועית ומתוך כוונה להנציח את אירוע אובדן הדקר מתוכננים אירועי הסברה נוספים בנושא לכלל החיילים והמפקדים בזרוע. הנחלת האובדן והלקחים שנלמדו מאז תבוצע במספר שלבים, כשהכנס שנערך אתמול היה השלב הראשון.

עוד כתבות בנושא