טוראי לאה גרה כל חייה בניו יורק הרחוקה, אבל עמוק בלב היא תמיד שאפה לעלות לארץ ולהתגייס לצבא. כיום, עם סיום הקורס ותחילת השירות כמש"קית תיאום ימי, היא משתפת אותנו איך זה מרגיש להגשים את החלום ולשרת כחיילת בזרוע הים
טוראי לאה גדלה במשפחה דתית ציונית בניו יורק. היא התחנכה על ערכים של אהבת המולדת וכמיהה לשוב לארץ ישראל, והחליטה בעקבות אחותה הגדולה, שמשרתת כיום כקצינה בחטיבת קשרי החוץ, לעשות עליה לארץ ולהתגייס לצבא.
״כשראיתי כמה טוב לאחותי הגדולה בארץ, הבנתי שזו הדרך בה אני רוצה לבחור, והיום אני מאוד שמחה על הבחירה שעשיתי. ישראל זו המדינה שלי, כך תמיד הרגשתי״, לאה מספרת.
לצד הנחישות של לאה לעזוב את החיים שהכירה מאחור ולהתחיל מסע חדש ולא מוכר במדינת ישראל, היא הייתה צריכה להתגבר על הרבה מכשולים לקראת העלייה ארצה. "בהתחלה ההורים שלי העדיפו שאשאר בארצות הברית ואלך ללמוד באוניברסיטה, ורק כשיהיה לי תואר וביסוס כלכלי אעלה לארץ".
החלום להתגייס ולשרת בצבא גרר איתו הרבה חששות נוספים: "ההורים שלי חששו מהגיוס של אחותי הגדולה ושלי, כי בארצות הברית זה פחות נהוג - הצבא שם מקצועי והמשפחה שלי לא הכירה אף אחד שהתגייס לצבא״.
גם ללאה עצמה היו שאלות רבות בנוגע לגיוס. ״מכיוון שגדלתי בתרבות אחרת, לא באמת יכולתי להבין את המשמעות של להיות חיילת בצבא, ולא ידעתי איך אשלב בין אורח החיים הדתי שלי לבין החיים בצה״ל. בכל זאת, הייתה לי תחושה פנימית חזקה שאני עושה את הצעד הנכון״, היא אומרת.
״שירות צבאי זה חלק חשוב בפיתוח זהות ישראלית - זו חוויה מעצבת ומשמעותית שכל ישראלי חווה, וגם אני רציתי לחוות. כמו כן, רציתי להרוויח את המקום שלי בארץ ולתת מעצמי למדינה לפני שאני בונה את החיים שלי כאן״, לאה מדגישה.
״כשהגעתי לארץ, למרות המרחק מהמשפחה, הרגשתי מיד בבית. כשאמא ואבא ראו שטוב לי, הם שמחו מאוד ותמכו בהחלטה שלי", היא משתפת.
בימים אלו, בצל משבר הקורונה העולמי, המרחק מהבית ומהמשפחה הפך מאתגר יותר עבור לאה. ״אני מקפידה להתעדכן כל הזמן בחדשות מניו יורק ולשמור על קשר הדוק עם המשפחה. חשוב לי לשמוע שכולם בסדר ושומרים על עצמם. לצד הקושי, אני מקבלת המון תמיכה מהסביבה ובטוחה שאצא מחוזקת מהחוויה הזו״.
כעת, בתום הקורס ואחרי ששובצה לשרת בתפקידה החדש כמש״קית תיאום ימי במפקדת זרוע הים, לאה מצפה לעתיד בהתרגשות גדולה.
״רציתי מאוד להגיע לשירות בזרוע הים כי שמעתי שמדובר בזרוע משפחתית ומלוכדת, ואני שמחה מאוד שהגעתי למקום בו אני נמצאת היום. אין לי היכרות מוקדמת עם התפקיד שלי, ואני מחכה ללמוד עליו ולהתמקצע במשהו חדש״.
״אני לא מאמינה שהקורס כבר נגמר. החוויות שהספקתי לחוות בזמן כה קצר מאז גיוסי, מוכיחות לי שהיה שווה לעזוב את הבית ולעלות לארץ למרות הקושי - כי בזכות זאת אני זוכה להגשים את החלום הכי גדול שלי. אני מרגישה שאני ממלאת שליחות כחיילת במדינת ישראל״, היא מסבירה.
״אני מאחלת לעצמי המשך שירות מרתק, משמעותי ומלמד, שאמשיך להכיר את מדינת ישראל מכל הזוויות, ושאצליח בתפקידי כחיילת בזרוע הים״, לאה מוסיפה, ״ויותר מהכל, אני מרגישה אסירת תודה על ההזדמנות לחיות כאן ולשרת את המדינה, אחרי שנים רבות בהן עם ישראל נאבק כדי להפוך את ארץ ישראל לביתו״.
עוד כתבות בנושא
