רס״ר (בדימוס) אברהם ארי בן ה-91 היה רק נער צעיר כשהשואה פרצה באירופה. הוא שרד את מחנות ההשמדה, עלה לארץ והפך מפקד מוערך בזרוע הים. היום הוא מספר על הדרך שעבר ועל 28 שנים של עשייה ענפה בזרוע
אברהם ארי נולד בפולין בשנת 1928. מלחמת העולם השנייה פרצה כשהיה עוד נער צעיר בגיל המצוות. עם תחילת השלטון הנאצי הוא ומשפחתו - אבא, אמא, אח ואחות - הואלצו לעזוב את ביתם ולעבור לגטו ביאלסטוק שבמזרח פולין.
לאחר מכן הגיע אברהם למחנה הריכוז וההשמדה מיידנק, ומשם עבר למחנה נוסף עד שלבסוף הגיע לאושוויץ-בירקנאו.
"המזל שלי היה שלמדתי בגטו מסגרות. באחד הימים באו לחפש מסגרים באושוויץ-בירקנאו, ולקחו קבוצה ואותי ביניהם. הובאנו לדרום גרמניה, לעבוד במפעל מטוסים של הנאצים. כך שרדתי", משחזר אברהם.
זמן לא רב לאחר מכן, כוחות צבא ארצות הברית הצליחו לחדור לשטח גרמניה ולהוביל אל סוף המלחמה. "כששחררו אותי, כל מה שרציתי היה לחזור הביתה לפולין, אבל אמרו לי שהאנטישמיות שם גדלה מאוד. אז, גם גיליתי שלא נשאר לי אף אחד", הוא משתף.
ארי הגיע למחנות פליטים בגרמניה שהיו בחסות האו"ם וארגון הג'וינט, בהם נפגש לראשונה עם מקצוע הימאות. "המשטר האמריקאי הקצה לנו סירה על נהר הדנובה. אספנו 20 אנשים שהשתחררו מהמחנות כמוני, קיבלנו צריף ליד הדנובה וכך התחלנו להתאמן".
התחנה הבאה במסעו של אברהם הייתה איטליה, שם הוא וחבריו ממחנה הפליטים למדו מכונאות בבית הספר הימי. "הצלחנו ללמוד בשנה אחת חומר של שלוש שנים", הוא נזכר בגאווה.
לאחר שנת הלימודים בבית הספר באיטליה, אברהם וחבריו החליטו לעלות לישראל.
הם הגיעו לארץ בשנת 1948, לקראת סופו של המנדט הבריטי, ועל כן לא נתקלו בהתנגדות.
"כשהגענו ארצה מיד התגייסנו לחיל הים הישראלי והתחלנו את שירותנו על ק' 20 (אח"י הגנה), שהייתה אוניית מעפילים שהשתתפה במלחמת העולם בתור ספינה בריטית", מפרט ארי.
"לאחר מכן הגעתי לבה"ד חיל הים. התחלתי את דרכי כמדריך מכונאים, ואחרי כשנה הועברתי לשרת על ק' 30 (אח"י משגב)". בחלוף השנים, החל להתגבש בחיל הים צוות שמטרתו הייתה להביא מאנגליה את האונייה החדשה - אח"י אילת.
"אשתי הייתה בהריון אז וחששתי מהנסיעה הארוכה, אבל מכיוון שהייתי מכונאי מנוסה ומוערך התעקשו שאצא עם הצוות וכך היה", מספר אברהם בחיוך. אברהם שהה באנגליה במשך שישה חודשים בהם הוא וכלל הצוות שיפצו, התאמנו ולמדו את האונייה, ולבסוף גם הביאו אותה לישראל.
רס"ר (בדימוס) אברהם ארי שירת בזרוע הים 28 שנים, והיה לאחד משני הרס"רים הראשונים ששרתו בזרוע. לאחר שחרורו עבד בחברת "רפאל" שמפתחת מערכות לחימה מתקדמות, וכיום הוא אב לשני בנים, סבא לשלושה נכדים וסבא-רבא לחמישה נינים קטנים.
סיפור החיים שלו והדרך שעבר מאותו נער במחנה ריכוז עד להיותו מפקד מוערך בזרוע הים וסבא רבא לנינים, מוכיחים את החוזק והגבורה שלו ושל כלל דור ניצולי השואה.
עוד כתבות בנושא
