לאחר כמעט שלושה עשורים של שירות משמעותי כנגד ביחידות שונות בזרוע הים, רנ"ג אילן אטיאס מקפל את המדים בפעם האחרונה

בה"ד זרוע הים הוא שער הכניסה עבור כמעט כל משרתי זרוע הים בכניסתם למערכת הצבאית. בשנים האחרונות, חלפו שם אינספור חיילים. את כולם, בדרך כזו או אחרת, ליווה רנ"ג אילן אטיאס.

מאז ומעולם ידע רנ"ג אטיאס שהוא רוצה להתגייס ולשרת בזרוע הים. כילד, אילן למד עד כיתה ח' בקריית שמונה, עד שעבר לבית הספר במבואות ים במגמת חשמל ובקרה ימית. בשנת 1992 התגייס, ושובץ בפלגה 33 בספינת הטילים אח"י עליה כחשמלאי ימי.

כבר עם תחילת שירותו זיהה מפקד הספינה את הפוטנציאל והפך את אילן לחשמלאי בכיר ועוזר רס"ר הספינה. לקראת שחרורו רצה לחתום ולהמשיך בשירות, אך לא היה תקן. חודש לאחר שחרורו חזר לשירות כרס"ר אח"י גאולה, ונשאר בזרוע מאז ועד היום.

רנ"ג אטיאס מחזיק תחת אמתחתו כ-28 שנים של ניסיון בתור נגד ביחידות שונות בזרוע. "רס"ר היחידה הוא יד ימינו של מפקד המחנה בכל מה שנוגע לשגרת המחנה", הוא מסביר.

תחומי פעילותו של נגד היחידה הם רבים ומגוונים, החל מטקסים ואירועים דרך חזות היחידה, הקניית ערכי המשמעת על כל היבטיה, ואכיפתה כמובן. "נגד היחידה נוגע בכול. באופן אישי חשוב ואכפת לי מכל מה שמתרחש בבסיס. אני מאמין שעל מנת להשפיע על היחידה אני חייב להיות מעורה בכל מה שקורה בה".

בקיץ 2003 עבר לשרת כרס"ר פלגה בבה"ד, וביוני 2010 מונה לתפקיד נגד היחידה אותו מילא מאז ועד היום. "אני זוכר את התאריך כמו שאני זוכר את יום החתונה שלי ואת לידות הבנים שלי", הוא מספר.

"במהלך חצי שנה התמודדתי על התפקיד במקביל לאחד מעמיתיי. באותה תקופה הגעתי לבסיס באוטובוס", נזכר רנ"ג אטיאס: "את הבשורה על כך שקיבלתי את התפקיד קיבלתי ביום חמישי, בשעה רבע לשתיים עשרה בלילה, בנסיעה דרך העליות של צפת בקו המאסף לקריית שמונה. אני חושב שכל האוטובוס שמע את צעקת השמחה".

כבר עם כניסתו לתפקיד, היה ברור לרנ"ג אטיאס על מה ירצה לשים את הדגש: "הרגשתי שחסרה השקעה בתחום ההטמעה, החינוך והשיח. גם אל מול החיילים וגם אל מול המפקדים. אלו דברים שדורשים עבודה בלתי פוסקת לאורך זמן. אם לרגע מורידים את הרגל מהגז, זה ניכר".

"מי שרוצה ליצור משמעת חייב להיות אדם מחנך", ממשיך רנ"ג איטיאס: "במיוחד בבסיס הדרכה שהוא שער הכניסה של כל החיילים בזרוע לצה"ל. זה נכון לגבי כל האוכלוסיות ביחידה, מרמת הטירון ועד רמת הפיקוד".

לצד הדגש החינוכי, רנ"ג אטיאס לא שכח לשים דגש גם על רמת הכשירות בבה"ד. "על מנת לשמור על הבסיס כשיר לפעילות בכל זמן, תמיד יש מה לתקן ועבודה לעשות. לשמחתי הצלחנו להגיע להישגים הנדרשים ובבחינות הבקרה של אכ"א הבה"ד מדורג כמעט תמיד במקומות הראשונים".

במהלך שירותו, רנ"ג אטיאס ליווה טירונים רבים שלימים הפכו לקצינים בכירים. "אני שמח על הזכות שניתנה לי בעיצוב דמות החייל, זו זכות שלא ניתנת לכל אחד. לרבים מהילדים שפגשתי כטירונים, יש היום ילדים משל עצמם", מספר בחיוך.

בשגרה, הבה"ד מהווה את ביתו השני, ואת רוב זמנו הוא מעביר בבסיס. "אי אפשר לעצב ולחנך את הדורות הבאים של הזרוע מבלי להיות פה", הוא מסביר, וממשיך כי כל זה לא יכול לקרות ללא התמיכה מהבית.

"כל התלבטות שהייתה לי עינת, אשתי, תמיד אמרה לי 'מה שתחליט - אני איתך'. ואני, מצדי, לא הייתי יכול לתת מעצמי בבסיס באופן שנתתי, גם אם זה אומר להישאר לישון בבסיס כי סיימתי לעבוד מאוחר, מבלי לדעת שיש מי שמחזיק את הגה הספינה בבית, וזה לא מובן מאליו".

בכל סוף שבוע, כשרנ"ג אטיאס חוזר הביתה, מחכים לו חמשת ילדיו: "הילדים בבית יונקים את רוח זרוע הים מגיל אפס", הוא משתף ומוסיף: "הערכים שהנחלתי לילדים שלי הם אותם הערכים שגדלתי עליהם בעצמי, השליחות והנתינה למען המדינה. מבחינתם זרוע הים זו משפחה".

ואכן שני בניו הבכורים כבר מגלים זיקה לים, כשיהב סיים זה עתה את בית הספר לקציני ים בעכו, וירין שירת כסגן מפקד דבורה בפלגה 914. "כשירין נולד לקחתי אותו להפלגת משפחות כבר שהיה בן כמה חודשים. 18 שנים אחר כך, כשהוא התגייס, הוא היה זה שהזמין אותי להפלגת משפחות בדבורה שעליה שירת, ובאותה הפלגה קיבל דרגה. זו היתה סגירת מעגל מרגשת ביותר עבורי".

אירוע מרכזי שחולל אצלו שינוי הוא היציאה למשלחת "עדים במדים" במחנות ההשמדה בפולין. "כשחזרתי מהמסע הגעתי עם הבנה מחוזקת למה אנחנו פה ולמה חשוב לחנך את הדור הבא, מחזור גיוס אחרי מחזור גיוס, כל הזמן לעמוד על המשמר ולהנחיל את הערכים והמשמעת".

 

אחרי כמעט שני עשורים ששירת בבה"ד, רנ"ג אטיאס לוקח איתו הלאה את הערכים שרכש שם. "מה שמייחד את השירות כנגד יחידה בבה"ד הוא אהבת האדם. ברגע שאתה אוהב את החיילים, החל מהטירון וכלה בקצין ובמפקד, ושם אותם במרכז, זה הופך את התפקיד למשמעותי הרבה יותר. כי אז תדאג לחיילים עד לרמת הבורג במיטה".

"בסופו של דבר נגדי היחידה הם אבא ואמא של החיילים. הם הדמות שמכוונת ומסייעת בכל דבר. כשאתה מחוייב לחיילים ודואג להם, אתה מקבל בחזרה את האהבה והמחוייבות שלהם. לא רק אליך, אלא גם לתפקיד ולמערכת".

"הבה"ד תמיד היה וימשיך להיות עבורי הבית. אני מודה לכל שותפי לדרך על שנים רבות של עשייה מרובה ומאתגרת, זו זכות גדולה", מסכם רנ"ג אטיאס, ומוסיף מסר גם לנגדי היחידות הצעירים: "הסתכלו קדימה, לא על השעון. תאהבו את החיילים שלכם ובואו מחויבים לעשות כמה שיותר".

עוד כתבות בנושא