רב"ט דנה רוזמן החלה את המסע שלה בלוס אנג'לס הרחוקה, כשהחליטה שלא להמשיך יחד עם חבריה ללימודים בקולג' אלא לכוון את המסלול שלה למקום אחר – עליה לארץ וגיוס לצה"ל. לאחרונה היא עברה ציון דרך משמעותי כשקיבלה את סיכת הסנפירן, ואנחנו שמענו ממנה על המסע המרגש שעברה

סיום תיכון הוא צומת דרכים משמעותית עבור רבים - אפשרויות רבות נפרשות מולנו, ואנו לוקחים את הצעדים הראשונים במסלול שיוביל אותנו לעבר העתיד שלנו. ובכל זאת, בעומדנו מול אותה הצומת, רובנו בוחרים בכיוון דומה לחברינו מסביב. גם רב"ט דנה רוזמן דמיינה שכך תעשה, עד שהחליטה לקחת צעד בכיוון אחר לחלוטין.

"כל החיים תכננתי ללכת לקולג', אבל בכיתה י''א התחלתי להבין שזה פחות מתאים לי. באותו זמן שמעתי על גרעין צבר וחשבתי לנסות". הגרעין, תוכנית של הסוכנות היהודית בשילוב תנועת הצופים, מלווה צעירים יהודים בתהליך עליה וגיוס לצה"ל. החל בתהליך ההכנה וסמינרים עוד בחו"ל, דרך תקופת קליטה ביישוב מאמץ ועד השירות הצבאי עצמו.

"עם כל סמינר שיצאתי אליו פשוט התחברתי יותר ויותר לצבא ולארץ והבנתי כמה זה חשוב ומה המשמעות של גיוס לצבא, ואמרתי לעצמי שאני חייבת להתגייס".

"ההורים שלי היו מופתעים מאוד, הם לא הבינו מאיפה ההחלטה הזאת הגיעה. זה לא משהו שהתעסקתי בו לפני שהחלטתי להצטרף לגרעין", נזכרת דנה: "אמא שלי חששה בהתחלה, אבל אבא ממש שמח. הוא שירת בשייטת ועדיין מרגיש מחובר לצבא".

ואכן, באוגוסט 2019 עלתה דנה יחד עם שאר בני הגרעין לארץ. "גרתי במושב 'מולדת' אצל משפחה מארחת. היינו שם כמה חודשים, למדנו עברית, טיילנו ולמדנו על הארץ". וכמובן, החלו בתהליך המיון והגיוס.

"בהתחלה בכלל לא היה לי כיוון לתפקיד שמעניין אותי. רציתי להגיע לזרוע הים בגלל מה ששמעתי מאבא, אבל לא ידעתי בדיוק לאיזה תפקיד. כשסיפרו לי על יחידת סנפיר זה נשמע לי תפקיד חוויתי ומעניין, וישר החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות".

הדרך מההחלטה ועד לגיוס ליחידה לא הייתה פשוטה: "במשך הרבה זמן נלחמתי כדי לקבל זימון לגיבוש, אבל לא וויתרתי. ראיתי קצין מיון, שלחתי מיילים, עד ששבוע לפני הגיבוש הודיעו לי שאני יכולה להגיע. עכשיו אני ממש שמחה שהתעקשתי והגעתי לפה. זו ההחלטה הכי טובה שקיבלתי".

ביום הגיוס דנה לא נשארה בודדה, עם חבריה לגרעין שליוו אותה ואפילו אבא שהגיע עד הארץ. "זה היה רגע משמעותי בשבילי. אבא התרגש מאוד, זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותו בוכה".

כך הגיעה דנה ליעד הנכסף: מסלול ההכשרה ללוחמי יחידת סנפיר. "ההכשרה הייתה מאוד אתגרת", משתפת דנה: "העברית שלי עדיין לא הייתה אז מאוד טובה, וכשפגשתי את שאר הלוחמים בפעם הראשונה בטירונות הבנתי עד כמה התרבות בארץ שונה ממה שאני מכירה מהבית, חשבתי שבחיים לא אצליח להתחבר עם מישהו".

אבל לאט לאט, יום אחרי יום, דברים התחילו להשתפר: "עם הזמן למדתי יותר את השפה. ודווקא בגלל שהקורס היה קשה כולם עזרו אחד לשני, עברנו את כל האתגרים ביחד והתגבשנו מאוד. בסוף מצאתי כאן חברים לחיים".

לאחר סיום הקורס בבה"ד זרוע הים, שובצה דנה בפלגת הבטחון השוטף 914 והחלה את השלב האחרון בהכשרתה ביחידה שבבסיס חיפה. "מאז שהגעתי לב"ח אני מאוד נהנית. בהתחלה קצת חששתי כי הרבה מהחברים שהכרתי בקורס שובצו במקומות אחרים, אבל ככל שעבר הזמן השתלבתי בפלגה ואני ממש שמחה שהגעתי לכאן. אני מרגישה שהפלגה דואגת לחיילים הבודדים בכל מובן".

לצד תחושת הסיפוק מהעשייה בתפקיד, ישנם לא מעט אתגרים המלווים את הדרך שבחרה. דנה מספרת על הגעגועים למשפחה שמעבר לים: "אני משתדלת לדבר עם המשפחה בבית כל יום. במיוחד עם אחותי הקטנה, שהיא החברה הכי טובה שלי. אני מחכה לרגע שאוכל לחזור ולפגוש אותם בבית".

בדיעבד, כשדנה חושבת על ההחלטה שקיבלה אי שם כתלמידת תיכון, היא יודעת שבחרה נכון: "אני רואה את כל החברים שלי מארצות הברית לומדים בקולג' ואני יודעת שהם בחיים לא יזכו לעבור את הדברים שאני עברתי. אני מרגישה שאני עושה משהו חשוב".

כעת עומדת דנה בפני השלב הבא במסע בו בחרה: הכניסה הרשמית לתפקיד וליחידה, מעבר שמביא עמו אחריות ואתגרים חדשים. "בקרוב אעבור תפקיד, מעמדת הירכתיים לעמדת החרטום, שזו עמדה שדורשת הרבה אחריות, והיא גם משמעותית יותר בצרעה. בנוסף, בקרוב יגיע ליחידה מחזור חדש של לוחמים מהבה"ד, ואני מצפה ומתרגשת ללמד אותם כל מה שכבר למדתי בעצמי", היא מסכמת בהתרגשות.

עוד כתבות בנושא