בשנת 1948 הוחלט על הקמת השירות הימי, שלימים הפך לזרוע הים של מדינת ישראל. אך מהם התהליכים שהובילו להקמתו? יצאנו לבדוק
כיצד נראתה זרוע הים בימים שלפני הקמת המדינה? מה השתנה מאז ועד היום? כיצד נבנתה אחת משלוש הזרועות שמרכיבות את צה"ל?
לכבוד יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, החלטנו לענות על כל השאלות הללו ולספר את סיפור הקמתה של זרוע הים, שמתחיל אי שם בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
המוסד לעלייה ב' והפל"ים
בימים ההם, מלחמת העולם השנייה השתוללה ברחבי אירופה. ההנהגה היהודית בארץ החליטה לעמוד לצידם של הבריטים, ולעודד את בני היישוב להתנדב ולהשתתף במאמץ המלחמתי. במקביל, ארגון 'ההגנה' החליט על הקמת המוסד לעלייה ב', וייעודו היה העפלה.
ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון בביקור בחיל הים קיץ 1948
שני האירועים הללו הובילו להקמתם של שלושה קורסי ים שונים. הראשון היה קורס ימי בחסות ההגנה, ומטרתו הייתה לאמן את אנשי הארגון לתפקידי ההעפלה.
לאחר מכן נוספו שני קורסים נוספים משותפים לבריטים ולאנשי ההגנה, שמטרתם הייתה להילחם בנאצים. קורסים אלו כללו אימונים צבאיים מפרכים בחבלה ימית ויבשתית.
מפקדי הקורס ה-1 של הפל"ים בקיסריה שנת 1942
בעקבות ההכשרות השונות שעברו, בוגרי הקורס הבריטי וכלל הימאים השונים שעברו את ההכשרות הפעילו לחץ על מפקדיהם, בטענה שישנו צורך להקים יחידה ימית בפלמ"ח. לבסוף, לאחר לחצים רבים, הוקמה מסגרת ימית בפלמ"ח.
כך, בשנת 1943, נפתח בקיבוץ שדות-ים קורס מפקדי הסירות הראשון, בו חניכיו הוכשרו למשימות העפלה, תובלה ימית, נחיתה מן הים וחבלה ימית. במרץ 1944 הוכפפה המחלקה למוסד לעלייה ב', ובאוגוסט 1945 הפכה המחלקה לפלוגת 'פל"ים' (שילוב של המילה פלמ"ח וים).
פקודת השירות הימי
פקודת השירות הימי
"לך בדוק הצעות, חפש כסף, אנשים ואוניות. אל תשאל שאלות, קום ופעל - לך ועשה לך חיל ים" - דוד בן גוריון.
התאריך הוא ה-17.3.1948, התקופה היא תקופת מלחמת העצמאות. ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון, מבין שיש צורך בהגנה על השטח הימי ולכן מחליט להקים את השירות הימי, שהגדרתו היא "הכוח הקרבי הימי של המדינה שעומדת לקום".
ההון האנושי שהרכיב את השירות הימי היה מגוון, וכלל בתוכו שלוש קבוצות שונות. הראשונה היא הפל"ים, ותרומתה הייתה בעיקר מבצעית, כשלוחמי הפלי"ם התמקצעו בהעפלה וחבלה.
אימון ימי של הפל"ים
השנייה הייתה קבוצת צעירים שהתנדבו להתגייס לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. קבוצה זו הביאה איתה תרבות ארגונית וידע בסיסי לגבי אופן התנהלותו של צבא, מידע אשר היה חסר בארגון ה'הגנה' ובמחתרות וכעת נוסף אליהם.
השלישית הורכבה מחברי האגודות הימיות ויורדי ים יהודים בכללם. אנשיה היו אנשי חזון אשר דחפו להקמתן של אגודות ספורט ימי כגון "הפועל", "זבולון", "צופי-ים" ו"אליצור", ולפיתוחו של צי סוחר עברי
.
ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון בביקור בחיל הים קיץ 1948
לאחר שאויש כוח האדם של השירות הימי, נולד הצורך בכלי שיט ובאמל"ח בהם יוכלו להשתמש בעת הלחימה. אך הזמן הקצר בין הכרזת המדינה ובין תכנון צבאות ערב לפלישה לא אפשר לעסוק ברכש או בבנייה של ספינות חדשות, ולכן הוחלט לשקם את ספינות המעפילים הישנות.
ספינות המעפילים הישנות עוגנות בנמל
לאחר קום המדינה ושיא המלחמה
"בלי שלטון בים, תהפוך מדינת ישראל ל'עיר נצורה'. כשם שעלינו להפריח את שממת הנגב, כך עלינו לכבוש את מרחבי הים"- דוד בן גוריון
בזמן מלחמת העצמאות, צורפו לשירות הימי שתי יחידות שצמחו מהפלי"ם - הצוללנים (יחידת החבלנים), ו"סירות המחץ" (יחידה אשר השתמשה בסירות חבלה). שתי יחידות אלו אוחדו ב-1 בינואר 1950 ליחידה שייטת 13, כשמקור השם במסורת הפלי"ם להרים כוסית כל 13 בחודש.
במהלך מלחמת העצמאות, הצליח השירות הימי להסיר את האיום מצד הצי המצרי על חופי הארץ ואף לטבע את אונית הדגל שלו. בנוסף, הצליח להגדיל את כמות כלי השיט שברשותו ממקורות שונים, ובסוף המלחמה היה הצי שווה בגודלו לצי המצרי - הישג לוגיסטי לא מבוטל.
לבסוף, במרץ 1949, השירות הימי קיבל את השם חיל הים. אז בוטלה כפיפותו הישירה למשרד הביטחון, ונקבעה כפיפותו של מפקד חיל הים ישירות לרמטכ"ל. ב-25 שנותיו הראשונות של חיל הים, עמדו בראשו 5 מיוצאי הפלי"ם.
מהשירות הימי לזרוע הים
