אל"ם ל' מספר בראיון מיוחד על שירות המילואים שעושה בשלושים השנים האחרונות, על החוויה כצוללן וגם - על השירות לצד ביתו, קצינת שליטה ימית במיל' גם היא, בזרוע הים

אל"ם במיל' ל', הוא בן 55 מחיפה, עורך דין במקצועו. אב לשתי בנות שאותן, לדבריו, אוהב יותר מכל דבר אחר. עם ניסיון חיים שניכר מנימת קולו העולה מצידו השני של קו הטלפון הוא מספר לי על שירותו כחובל וצוללן בזרוע הים ויחד, אני נשאבת איתו לשיחה על הצבא והיום שאחרי, על תחושת השייכות לשייטת הצוללות, על פיקוד ומילואים ובין לבין - גם על חיי משפחה.

"סיימתי כמצטיין קורס חובלים מחזור ס"ב, בתקופתנו זה עוד היה באותיות", מספר לי אל"ם במיל' ל' עם נימת צחוק קלה מורגשת, "עוד בנעוריי, היה לי ברור שאני אהיה חלק מזרוע הים".
וכך קרה - הנער החיפאי שבצעירותו היה חבר באגודות הימיות והים היה המקום האהוב עליו מאז ומעולם, הגיע בגיל 18 לרגע המיוחל: גיוס לצבא, וכפי שחלם ורצה - התגייס לקורס חובלים, שבמהלכו ביקש להתנדב לשייטת הצוללות. "כשהייתי נער, בגיל העשרה היה לי בבית, ספר שנכתב על-ידי עיתונאי שהתלווה להפלגה הראשונה של הצוללת אח"י "דקר". קראתי את הספר הזה כשהייתי בן 17 ומאז כל נושא הצוללות מאוד משך אותי וכיוונתי במשך כל הזמן להגיע לשם", משתף.

בית אז והיום

"קורס החובלים נתן לי המון כלים לחיים - למדתי מה המשמעות של להוביל צוות, מה זה אומר לפקד. זו חוויה שמניעה אותך לפעול ולחקור כל הזמן, להיות סקרן ונחוש. להיות מקצוען. לאחר שסיימתי את הקורס, בשירות הסדיר שלי שירתתי בשייטת 7 כצוללן, בתפקיד קצין משמרת ולאחר מכן סגן מפקד וממלא מקום המפקד בצוללת", מספר אל"ם במיל' ל' וממשיך; "היה לי שירות משמעותי, עם המון חוויות. למדתי מה המשמעות של להוביל ועברתי דברים שילוו אותי לכל החיים. לאחר השחרור שלי, נכנסתי לשירות מילואים פעיל בשייטת הצוללות, בשנים הראשונות ביצעתי תפקידים בצוללות עצמן. מאוחר יותר, עברתי לבית ספר צוללן, שם הייתי מפקד סדרת ים במשך 20 שנה והחל משנת 2014, במקביל לסדרת ים אני במכלול ים בפיקוד דרום - בהתחלה כסגן מפקד המכלול והיום אני מפקד המכלול שזה אומר שאני האיש שעומד בראש נציגות זרוע הים בפיקוד הדרום".

גם מרפרוף קל בין השורות קשה לפספס - אל"ם ל' מכיר היטב את השייטת והזרוע ועשה רבות למענן. "זרוע הים מהווה עבורי בית, עד היום, אני מרגיש תחושת שייכות אליה וממשיך לשרת בה במילואים כבר 30 שנה מאז שהשתחררתי. הזרוע מבחינתי היא משפחה, ושייטת 7 קרובים לליבי. בעקבותיי, הלכו בני משפחתי ומכרים רבים לשרת בזרוע וזה נותן לי תחושת גאווה פנימית שאנשים ראו את השירות בזרוע הים מהעיניים שלי והתגייסו לכאן בעקבות כך".

המשכיות

"אני אבא לשתי בנות, שתיהן קצינות - אחת קצינה במילואים בדרגת סרן פה בזרוע הים והשנייה בזרוע האוויר והחלל, בדרגת סגן, נמצאת עדיין בשירות קבע. הגדולה, התחילה את השירות כבקרית שליטה ימית במש"א "ארז" מתוך מטרה לצאת לקורס קצינים. אחריו, הוצבה במוצב שליטה "צוללות", לאחר תקופה קודמה להיות סגנית מפקד המוצב ואחר כך עברה למחלקת שליטה ימית, עבדה בצמוד לרמ"ח השליטה והשתחררה לפני שנתיים וגם היא עושה שירות מילואים פעיל. הבת הקטנה שלנו היום משרתת בזרוע האויר והיום היא קצינת סימולטור, שתיהן מסיבות לי המון נחת וגאווה".

"חשוב לי מאוד להגיד - הן הולכות בדרך משלהן. הן עצמאיות ומנהיגות מלידה. בהתחלה, כשהיא רק הגיעה זיהו אותה הרבה אנשים בתור "ביתו שלו", היום, היוצרות התהפכו ואנשים מכירים אותי בתור אבא שלה - וזה מרגש מאוד, כי זה אומר שהיא התוותה לעצמה דרך משלה וסללה אותה לגמרי בעצמה. אני חושב שקודם כל דברים מתחילים מהבית, לטוב ולרע. אנחנו בית שהמילואים, הצבא והתרומה למדינה הם חלק מהחיים שלנו וכמובן שזה מה שאני ואשתי הנחלנו לבנות שלנו".

 

צוללים למטרה

"הערכים שעליהם גדלים ומתפתחים בצוללת משמעותיים עבורי מאוד, הם מהווים חלק משמעותי ממי שאני כיום. יצא לי לפגוש צוללנים בהרבה מקומות בעולם במסגרת השירות שלי ואי אפשר להתכחש לכך - יש לנו שפה משותפת, אנחנו מבינים אחד את השני מבלי לדבר. זה משהו שהיינו צריכים לבוא איתו מהבית כדי להשתלב, נקודות האופי והתכונות שמזוהות עם כל הצוללנים באשר הם - עבודת צוות, היכולת לשים את האגו בצד וכמובן היסודיות בפעולה".

כאמור, לדבריו של אל"ם ל' השירות עבורו הוא לא חובה - הוא דרך, אותה סלל לאורך חייו, ואם תשאלו אותו - הוא ימשיך ללוות אותו לעד: בערכים, בהחלטות וכמובן - במחשבות שעולות מעבר לים.

עוד כתבות בנושא