שישי אישי: לחתור לעבר המטרה שישי אישי: לחתור לעבר המטרה

שישי אישי: לחתור לעבר המטרה

נועם אסולין

הכירו את סמל י', אחד ממסיימי קורס צוללן מחזור 123, שאהבתו לים קדמה לתחילת דרכו בקורס היוקרתי

השבוע יגיע לסיומו המחזור ה-123 של קורס צוללן. אחד ממסיימי הקורס הוא סמל י', בן 20 מצפון הארץ, שלאחר 14 חודשים יעמוד לצד חבריו על רחבת הסיום, יניף את הכומתה לאוויר ויתחיל את דרכו החדשה - לוחם בשייטת הצוללות.

כידוע, מדובר ביחידת לוחמה עילית שפועלת בחשאיות ומסביב לשעון על-מנת להבטיח את ביטחון מדינת ישראל בכל ימות השנה. השייטת מהווה כלי אסטרטגי חסר תחליף להגנה על המדינה במרחב הימי, ולכלל מסיימי הקורס מצפה דרך ארוכה ומרתקת לפניהם, מלֹאה בעשייה ופעילות בים, מחוץ לגבולות המדינה.

מים שקטים חודרים עמוק
"מגיל 5 אני שוחה, ובגיל 10 התחלתי כבר להתחרות", מספר לי סמל י', וחושף בפניי שעולם המים ממש לא זר עבורו. הוא התחיל לשחות לאחר שקיבל המלצה מרופא בעקבות מגבלה רפואית שהייתה לו, ועם הזמן - ההמלצה הפכה לתחביב שהפך לעיסוק המרכזי בחייו.

"הייתה לי שגרת יום מאוד ברורה: אימון, לימודים, שחייה. הספורט הפך להיות חלק מרכזי מהחיים שלי", ממשיך ומספר: "עם הזמן התחלתי להתקדם, לאט-לאט עליתי עוד שלבים. עם המון עזרה מהמאמנת שלי ומהמשפחה, הצלחתי להגיע למקומות רחוקים.

הכירו את סמל י', אחד ממסיימי קורס צוללן מחזור 123, שאהבתו לים קדמה לתחילת דרכו בקורס היוקרתי
אבל הדרך לשם לא הייתה קלה, הוא עבד המון על-מנת לצלוח את האתגרים וגם התמודד עם לא מעט קשיים בדרך. "באחת התחרויות הגעתי למקום שלא הספיק לעבור מקצה, רק עשרים המתחרים הראשונים עלו לאליפות הארץ. תחשבי מה זה להיות במרחק מקום אחד מהעלייה לאליפות. זה הכניס אותי למשבר, כמעט פרשתי מהשחייה, אבל בסוף החלטתי שאני לא מוותר. המשכתי להתאמן בלי הפסקה. שנתיים לאחר מכן קרה ההישג הגדול והגעתי למקום מאוד גבוה".
לשנות מסלול
כשהגיעו המיונים לצבא, עלתה בפניו האופציה לקבל תקן ספורטאי פעיל, לפנות לקולג'ים מעבר לים ולקבל מלגת מצטיינים. אלא שאז - ברגע שהיה נראה עבור אחרים כמו התגשמות חלום - החליט סמל י' לוותר על ההזדמנות כדי להגשים חלום אחר: לעשות שירות משמעותי ומבצעי.
"כשקיבלתי את הגיבוש לחובלים/צוללות, החלטתי שאני חייב ללכת ולנסות לעבור אותו. כשסיימתי את הגיבוש בהצלחה והתקבלתי לקורס זה היה מטורף בעיניי".

"הקורס היה חוויה אחת גדולה. היו רגעים מצחיקים, מאתגרים ובעיקר כאלה שאזכור עוד הרבה זמן. הערכים שלמדתי מעיסוק תחרותי בספורט לי עזרו לי מאוד בקורס. הייתה לי מאמנת שלאורך ההכשרה אמרתי לה בלב 'תודה רבה' בלי הפסקה. אני יודע מה זה לעבוד קשה, לקחת את עצמך לקצה גבול היכולת, לא לוותר לעצמי ובסוף להשיג את המטרות שלי. האנשים והצוות שם הופכים להיות החברים הכי טובים שלך. השבתות שסוגרים בקורס הופכות לרגעים שילוו אותנו לכל החיים. בעיניי, השבת הראשונה הייתה השבת הכי טובה שהייתה לי בכל הקורס. הכרנו שם אחד את השני באמת והפכנו לחברים טובים תוך יום אחד. זה קורס מגבש ומלמד. אתה מתחיל אותו בן-אדם אחד ומסיים אותו אחר לגמרי".

שבוע בדיוק לפני הכניסה לצוללת כחבר צוות באופן רשמי, ממש ברגעי כתיבת שורות אלו, הוא מסכם את החוויה: "אני מצפה להמשיך לתת מעצמי למען המדינה ולהכיר אנשים שיהפכו לחברים שילוו אותי לכל החיים, ובעיקר אני מקווה להראות לעצמי שאני מסוגל ושעשיתי את הבחירה הנכונה".

עוד כתבות בנושא

loading...