מחזור 148 של קורס חובלים לא דמיין שכך יראה סיום הכשרתם. בשיא המלחמה, כשלרזומה שלהם התווספו תקיפות סיוע לכוחות היבשה המתמרנים בעזה – בוגרי הקורס מסכמים אתר המעבר מכיתות הלימוד ללב הלחימה, נזכרים בתקיפות הראשונות ומחשבים את המסלול קדימה
"קורס החובלים שלנו מתחלק לשני חלקים - לפני ואחרי המלחמה. ידענו איך נתחיל, אבל אף אחד מאיתנו לא ציפה שכך נסיים", מספר סגן רועי, בן 22 ממושב מתן, ימים ספורים לפני שעטה על כתפיו את דרגות הקצין וסיכת החובל, לאחר 28 חודשי הכשרה. "המלחמה הזאת לקחה את ההכשרה שלנו צעד קדימה - בכל פרמטר אפשרי. אנחנו מסיימים את הקורס הרבה יותר מוכנים, עם חוסן גבוה ונחישות רבה כדי להיות קציני ים טובים וחדורי מטרה".
"לפני המלחמה התעסקנו בלנצח את המלחמה של מחר בבוקר והיום אנחנו מתעסקים בלנצח את המלחמה של היום בלילה", מספר סגן איתי, בן 21 מירושלים. "כל הדברים שהוכשרנו באים לידי מעשה, התרגילים והאימונים כבר לא מדומים - הם קורים ומטרתם היא לסייע לכוחות המתמרנים ביבשה. התכוננתי לתקיפת חוף? אני תוקף עכשיו ברצועת עזה, משמיד מטרות ומסייע לתמרון הקרקעי. ביצעתי אימון ירי מסוים? עכשיו אני מבצע אותו בזמן אמת כדי להפיל תשתיות אויב. אנחנו כבר לא מתרגלים - הדבר האמיתי קורה".
"מצאנו את עצמנו יוצאים להפלגות מאוד ארוכות, חוזרים על מנת לחמש את הספינה וישר חוזרים שוב לים. זה העמיד אותנו בסיטואציות לא קלות ומאתגרות. הגענו לקצה - ועדיין המשכנו", מוסיף סגן אורי, בן 21 מפרדסייה. "לפני המלחמה הכול היה נראה מאוד תיאורטי. במלחמה - פגשנו את הכול במציאות. התיאוריה שלומדים עליה בקורס הפכה לפרקטיקה".
שלב אחר שלב - איך נראית תקיפה ברצועה?
"אני זוכר את התקיפה הראשונה ברצועה, זה היה לפנות בוקר", משחזר סגן איתי. "ראיתי איך כל הצבא עובד ביחד. מלמעלה כוחות חיל האוויר תוקפים, במקביל ספינות זרוע הים תוקפות מטרות טרור מהתווך הימי, ורגעים לאחר מכן - כוחות החי"ר מתקדמים עם התמרון. זו הייתה התגשמות הרב-זרועיות", מספר איתי.
"בהסתכלות מיקרו-טקטית, ראיתי הלכה למעשה איך הסיוע שצוות הספינה ואני נותנים לכוחות היבשה מהים, מאפשר להם להתקדם בשטח מאיתור לאיתור. זה הרגע בו אתה מבין שאם אני לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך, הלוחמים ביבשה עלולים להיפגע".
"להרבה גורמים בספינה יש חלק במאמץ הזה", מוסיף סגן רועי. "הלוחמים עושים מעל ומעבר כדי לבצע את המשימה. מחלקת נשק יחד עם מחלקת גנ"ק (גילוי, ניווט וקשר), מחלקת מכונה עם מחלקת אלקטרוניקה, זה שיתוף פעולה של לוחמים שיש מולם מטרה ברורה: היירוט שהספינה תבצע יהיה חד, מדויק ומוצלח. אנחנו מקבלים נקודת ציון לתקיפה ביבשה דרך הים ומשם מתחיל תכנון הפעולה. אני בתור קצין משמרת צריך לתכן באיזו מהירות אני מפליג, באיזה כיוון אני מחליט לפנות בשביל להגיע לאזור המיועד בזמן שאני צריך - עם איזה כלי שיט אני צריך לתאם פעולה ואת מי אני צריך לעדכן בכל שלב, כדי שבסוף התקיפה תתבצע כמו שצריך ותבצע את מטרתה כראוי".
בנוסף לתקיפות ברצועה, מבצעים הלוחמים בים את משימת ההגנה על הנכסים האסטרטגיים בים. "זו עבודה מתמשכת - בכל רגע נתון", מפרט סגן אורי. "בניית התמונה הימית ושמירה על העליונות הימית הם חלק בלתי נפרד מהמשימה שלנו בים. שליטה לא יכולה להתבצע רק במקום אחד - היא נפרשת לכל טווח הפעילות שלנו".
מקצה לקצה"בסופו של דבר - אנחנו נמצאים בכל מקום - המשימה היא הכי חשובה", מוסיף סגן אורי. המלחמה מביאה איתה אתגרים, רובם מנטליים. בתור מפקד, בייחוד ברגעים כאלה אתה חייב לדעת למצוא את האיזון הנכון, לדעת שאתה לוקח את כולם איתך ואין דבר כזה שיש לוחם או לוחמת שנשארים מאחור. התמיכה היא חשובה".
"בקצה, אתה מבין כמה העבודה שלך קריטית וברת השפעה", מוסיף סגן איתי. "חבר מהבית שהוא לוחם בשריון סיפר לי עד כמה הסיוע שלנו עזר להם להתקדם בשטח זו תחושת שליחות אדירה - אנחנו עוזרים להם להתקדם קדימה למטרה. אתה מוצא את עצמך עושה דברים שלא חשבת שתעשה - וחשוב להבין שכל זה קורה בשיתוף פעולה מדהים של כל אנשי הצוות בספינה. אני לא רואה דרך אחרת להגדיר את זה חוץ מאומנות".
עוד כתבות בנושא