מלחמת "חרבות ברזל" פרצה במהלך ההכשרה של קורס חובלים 149 אשר מגיע כעת לסיומו. צוערי הקורס לקחו חלק במאמץ המלחמתי וצברו ניסיון עוד לפני קבלת דרגות הכתף, שוחחנו עם ארבעה מהם על הקשיים בהכשרה בעת מלחמה עצימה, על הישגיהם לאורך המסלול ועל השתלבותם בפעילות המבצעית
"המלחמה תפסה אותנו באמצע התואר, היינו בשלב האקדמיה שבדרך כלל כולל למידה יותר עיונית אבל זה דבר שקצת השתנה בעקבות הלחימה. חזרנו מחו"ל לילה לפני שפרצה המלחמה, כצוערת ותושבת מושב בדרום זה הרגיש לי קרוב לבית וללב והאינסטינקט הראשוני שלי היה לארוז את הדברים וללכת לבסיס, לראות איפה אפשר להשתלב ולתרום בעשייה", מספרת צוערת נועה.
היא מוסיפה: "בחודש הראשון עזרנו בכל מיני משימות לא פשוטות, ליווינו הלוויות כמשמר כבוד ותיגברנו עם משמר הגבול בעוטף ירושלים. לאחר מכן התקבלה הפקודה שאנחנו צריכים להמשיך את ההכשרה - תאריך הסיום לא משתנה מאחר וזקוקים לנו כקצינים בזרוע".
"התקדמנו בשלבים והשתלבנו בספינות אליהן השתבצנו בלחימה. בחצי השנה האחרונה יצאנו למספר מבצעים, הפלגות ופעילויות מיוחדות שלא ניתן להרחיב עליהן, שניהלו הכלים השונים בים. לי באופן אישי יצא לקחת חלק בהמון אירועים מאוד משמעותיים בלחימה, למדתי להעריך את העשייה הרבה של זרוע הים במלחמה הזאת, אנחנו עושים הרבה יותר ממה שמדמיינים", משתפת בגאווה, צוערת נועה.
"לקחתי חלק בעיקר בתקיפות חוף בעזה ובסיוע לתמרון. שיתפנו פעולה עם כוחות החי"ר המתמרנים ברצועת עזה, הסרנו איומים ושמרנו על כוחותינו, כמו כן - ביצענו משימות הגנת נכנסים אסטרטגיים ולקחנו חלק במשימת ״הגנת השמיים״ בשיתוף חיל האוויר", היא ממשיכה ומרחיבה לגבי הקורס עצמו: "זה בין המקומות שמשלבים בצה״ל בצורה הטובה ביותר פיקוד, מנהיגות, קרביות ולימודים בצורה והרמה המתקדמת ביותר".
צוער דוד, מסיים נוסף מקורס חובלים 149 משחזר את החוויה האישית שלו בגאווה: "באחד הלילות על הספינה עליה הייתי משובץ, קיבלתי התרעה על אזור ממולכד שכוחותינו אמורים להיכנס אליו. ידענו שאנחנו הולכים לפתוח באש על המקום כדי לנטרל את כל המטענים שהיו שם, לפני שהכוחות נכנסים. התחלנו לירות על האזור בידיעה שאמורים להגיע לשם חיילים נוספים, הידיעה שאנחנו למעשה גילינו להם את הדרך ופתחנו להם את הנתיב, היתה דבר מיוחד מאוד שאני לא אשכח".
"פתאום אתה מוצא את עצמך אחרי שלמדת את כל החומר, ברגע האמת. מגיע עם הספינה למקום שהיא צריכה להיות בו כדי לבצע ירי, זה אתה ולא אף אחד אחר. זאת תחושת גאווה מאוד גדולה - אתה בעיקר גאה שאתה עושה את מה שהתגייסת אליו, מבין את מה שעברת ולמה עשית את כל הדרך הזאת. לקחת חלק בלחימה זאת זכות ענקית, אני מאוד גאה שיצא לי לעשות את זה ולקחת חלק בפעילויות כל כך חשובות", הוא משתף בלהט.
״אני חושב שאחד האירועים האינטנסיביים ביותר שחוויתי במהלך הקורס היה הזמן שלי בשטח״, מספר צוער טל, מסיים נוסף של קורס החובלים ומשתף: ״הייתי משובץ לאחת הספינות בזירת ים סוף. היתה הקפצה שבה יירטנו כטב״ם, היינו הנירית (ספינה מסוג סער 4.5) הראשונה בזרוע שעשתה זאת. הרגע הזה שאתה רואה את המיירט יוצא ופוגע בכטב״ם, לווה בהתרגשות גדולה על הספינה עבור כל מי שלקח בכך חלק״.
״יום יום אנחנו יוצאים לים ויש הרבה ימים שקטים, פתאום אתה נמצא ברגע האמת, זה מיוחד ועוצמתי מאוד. אחת החוויות היותר מעצימות שהיו לי בקורס. אני מתרגש לסיים, למדתי המון על עצמי בין אם זה במסוגלות, יכולות למידה, מנהיגות ופיקוד. תחושת סיפוק עצומה, לדעת שעם סיום הקורס חוזרים לשטח ונהיים מפקדים בזרוע״.
"לא כל יום יש פה מלחמה ובטח שלא בעצימות כזו שמשפיעה על ההכשרה בצורה כה גדולה״, מסכם צוער סער. כשהצטרפנו לספינות זאת הייתה זריקת מוטיבציה לשירות, אתה מרגיש הרבה יותר מחובר לזרוע, לעשייה שלה ופשוט יותר משמעותי".
"זה הבהיר לי למה אני כאן", הוא מכריז ומסביר, "מדובר בקורס מאוד ארוך ולא תמיד אפשר להבין ישר את המהות והחשיבות, אבל זה אחד הקורסים המיוחדים והטובים בצה״ל בעיניי. מי שרוצה ויזכה להגיע לכאן צריך להבין את הייחודיות של התפקיד ולהעריך את המתנה שקיבל".
עוד כתבות בנושא