פעם בשנה מתאספים נציגים ממספר ציים לכשבוע של אימון משותף בלב ים. השנה הצטרפתי לתרגיל 'נובל דינה', ראיתי ממקור ראשון את הפעילות המבצעית המשותפת, וגם למדתי איך שורדים טלטולים בים גבוה
יום 1 - יציאה לדרך:
התאריך: 07.03.2021
השעה: 17:00
מיקום: רציפי בסיס חיפה
על שפת הרציף, צוות הפיקוד של ספינת הטילים אח"י רומח בדיוק מסיים תדריך אחרון לפני היציאה לדרך. מיד אחר כך עולים כולם לסיפון, יצאנו. כל אחד תופס את העמדה שלו. אנחנו מפליגים מערבה. לפנינו כל מרחבי הים התיכון עד קו האופק הבלתי נגמר, ורוחות קרות של ערב מנשבות על הסיפון.
מעמדת הצופה בגשר אפשר היה להרגיש את השמש שוקעת מאחורינו, נשארת עם קו החוף של חיפה, שגם הוא הולך ומתרחק. הפעם הבאה שנראה אותו תהיה רק עוד ארבעה ימים. "יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינו, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם..." מקריא המפקד בקשר את ברכת הדרך.
זוהי תחילתו של תרגיל "נובל דינה", תרגיל רב-לאומי המתקיים מדי שנה, בו משתתפים זרוע הים הישראלית והצי היווני. השנה הצטרפו לראשונה גם ספינות מהצי הצרפתי והקפריסאי. התרגיל, שהתקיים באזור דרום מערב קפריסין, התמקד השנה בתרחישי לחימה נגד צוללות, ליווי שיירה וחיפוש והצלה. כל זאת, נוסף לשני מסדרים ימיים ותרגיל קרב.
השנה, בעקבות מגפת הקורונה, תהליך התכנון כולו של התרגיל התרחש באמצעים טלפוניים. כמו כן, בחרו לוותר על מספר משלבי התרגיל הכוללים מפגשים פנים מול פנים כמו כניסה לנמל וירידה לחוף. כל זה במקביל לשמירה על הנחיות הבריאות מצד נציגי הציים המעורבים. מטרות התרגיל הן בראש ובראשונה לשפר את יכולות הפעולה המשותפת, ולשתף תורות לחימה בתחומי לחימת הנצ"ל (נגד-צוללות) וחיפוש והצלה בין הציים השונים.
"האימון המשותף מספק לצוותי הספינות הזדמנות מצוינת ליישם את היעדים שנקבעו", מציין מפקד הספינה הקפריסאית, רס"ן ג'ורג'יוס פפקלובולו, ואליו מצטרף מפקד הכוח היווני, רס"ן קונסטנטינוס לסקריס, ומפרט את מדדי הצי היווני להצלחה: "הצלחה עבורנו תהיה להפגין את היכולת לשתף פעולה בכוח ימי משולב".
מפקד הספינה אח"י רומח, רס"ן נועם כהן, מפרט לי שלוש מטרות עיקריות עליהן ישים דגש בימים הקרובים. הראשונה היא הקרנת עוצמה ימית וייצוג זרוע הים בכבוד. השנייה, תרגול שפת הקשר MTP הנהוגה בקשר בין ציים חברים בברית נאט"ו.
ואחרונה, למידת עמיתים: "ראינו במהלך התרגיל גישות שונות להתמודדות עם תרחישי נצ"ל. האימון המשותף מאפשר לנו ללמוד אחד מהשני ולשפר את היכולות שלנו ככוח ימי הפועל במזרח התיכון", מסביר רס"ן כהן.
אחרי שכבר התרחקנו מהחוף, מתחילים בסיפון בתרגולת פריקת נשק, ובמטבח בהכנת ארוחת הערב. מהטלטולים החזקים אי אפשר להתחבא בשום חלק בספינה. בינתיים מתחלפות המשמרות בין הלוחמים, מי שומר ומי נח. מה שבטוח, כולם יצטרכו לאגור כוחות לקראת מחר.
יום 2 - עמדות קרב!
אחרי לילה בחדר מטלטל, כשעליתי בבוקר לגשר הספינה כבר לא נראתה שום פיסת חוף ברקע. אנחנו בלב ים. הגלים שמנערים את הספינה הגיעו מכל כיוון, והתרוממו כמעט עד לגובה של שני מטרים. בספסל שבגשר התנדנדנו כולנו מקצה לקצה.
אבל בתרגיל, כמו באירוע אמת, אנחנו לא יכולים לבחור את תנאי הים שיתאימו לנו ביותר. ולמרות הקושי, בשעה 11:00 כבר נשמעה בקשר הספינה הקריאה: "תרגול תרגול תרגול, עמדות קרב"! ופתחנו באימון קרב. לצידנו הספינה הצרפתית, נגדנו כוח משולב של ספינה יוונית וקפריסאית.
מאוחר יותר באותו היום, המשכנו לתרגילי נצ"ל כנגד הצוללת היוונית. בהתחלה יצא לפועל תרגיל טכני, שמטרתו בדיקת מערכות. לאחר מכן עברנו לתרגיל טקטי, שם היעד הוא לאתר ולחסל את האיום.
תוך כדי התרגילים השונים ירד עלינו הלילה. הרוחות הפכו חזקות וקרות יותר, לא משנה כמה שכבות לבשתי. אבל בחושך בלב ים זהרו יותר כוכבים ממה שאי פעם ראיתי מהחוף.
יום 3 - שותפות ימית
לאחר יום עמוס בתרגילים, ולילה מתנדנד לפחות כמו זה הקודם, השכמנו מוקדם בבוקר על מנת להתחיל בשני מסדרים ימים בהשתתפות כל הציים, כמו גם הצוללת אח"י תנין שמאז סיום התרגילים אתמול חברה אלינו.
באזור השעה 9:00 אפשר כבר להבחין בספינות השונות מתקרבות לעברנו. מדי פעם נשמעות בקשר קריאות באנגלית עם מבטאים שונים משאר הספינות. המסדר הראשון הוא מסדר 1, בו מתמקמים כלי השיט בשיירה ארוכה. ראשונה, אח"י תנין שעלתה מעל פני הים, אחריה אח"י רומח, ואחרינו שלוש ספינות נוספות.
לאחר מכן עוברים למסדר שני, מסוג ראש חץ. גם הפעם נמצאת אח"י תנין בקודקוד, וישר אחריה, הרומח. כשמתקרבים לירכתיים ומביטים אחורה, רואים לא רק שיירת של ספינות מפליגות יחד, אלא בעלי ברית המרכיבים כוח ימי משולב. לאחר סיום המסדרים מורידים סירת גומי למים, וצוות מתוך אח"י רומח עובר בין הספינות הנציגות של הציים השונים להחלפת תשורות מסורתית.
לקראת ערב ממשיכים לתרגיל טקטי נוסף, המשלב תרחישי לחימה נגד צוללות וליווי שיירה. במסכים שבמי"ק (מרכז ידיעות קרב) אפשר לראות סימון של שתי ספינות מהכוח המשותף, המדמות ספינות בעלות ערך וחסרות הגנה, עליהן מחפות שלוש ספינות אחרות. המטרה: לחצות את השטח שנקבע מראש, כשמתחת לפני הים מאיימת הצוללת לפגוע בשיירה.
למעשה, תרחיש זה התקיים פעמיים: פעם אחת בהובלת אח"י רומח כנגד הצוללת אח"י תנין, ופעם שנייה בהובלת הכוח היווני כנגד צוללת יוונית. רס"ן לסקריס מסביר שהתרחיש, שהמשיך לתוך הלילה, נבנה ברמת מורכבות גבוהה: "אתגר מרכזי הוא התמודדות נגד איום של מספר צוללות מודרניות ויעילות ביותר, כמו הדולפין הישראלי. מדובר בתרחיש מורכב ביותר, ומכל היחידות נדרש מאמץ בכדי לצלוח אותו".
יום 4 - מרגישים את הסוף
זהו היום האחרון לאימון המשותף. בשעה 5:00 כבר התחילו הכוחות בתרחיש חיפוש והצלה. למרות שהשעה מספיק מוקדמת בשביל לראות את הזריחה, השמש מוחבאת תחת ערפל כבד.
התרגיל האחרון, אותו מוביל הכוח הקפריסאי, עוסק בתרחישי חיפוש והצלה ובמהלכו חיפשו הכוחות אחרי פצועים בים הזקוקים לטיפול רפואי. זאת בנוסף למסוק קפריסאי, שתרגל חילוץ מספינה.
"המטרה העיקרית היא לקדם את יכולות התגובה היעילה במשימות החיפוש וההצלה ובפעולות הומניטריות אחרות", מסביר רס"ן פפקלובולו, וממשיך: "אני מאמין כי שיתוף הפעולה יהיה משמעותי במיוחד בפעולות חיפוש והצלה, כיוון שאלו תרחישים שסביר שהמדינות שלנו יתמודדו איתן בעתיד".
על חשיבות שיתוף הפעולה במהלך התרגיל וגם בשגרה, מפרט רס"ן פפקלובולו: "ישראל וקפריסין הן שותפות אסטרטגיות מרכזיות באזור הים התיכון. שיתוף הפעולה שלנו מצוין, ובעיקר בתחום הימי".
"אזור הים התיכון המזרחי הוא אזור בעל חשיבות אסטרטגית רבה לקפריסין, ואנו מחשיבים את העיסוק בביטחון הימי כעדיפות עליונה ביותר", ממשיך רס"ן פפקלובולו: "באזור קיימת קשת רחבה של אתגרים וסיכונים, ואנחנו מאמינים שבאמצעות שיתופי פעולה רב-צדדיים כמו תרגיל 'נובל דינה' נוכל לקדם שגשוג וביטחון באזור".
לדברים אלו מצטרף גם מפקד הספינה היוונית, רס"ן לסקריס, ומכריז: "שיתוף פעולה ארוך טווח עם צי אחר שדוגל באותם הערכים, יוצר תרבות משותפת בנושאים הקשורים לביטחון ימי. המודעות המוגברת למצב הימי משפרת את רמת ההיענות שלנו כנגד האתגרים המשותפים, ומסייעת בבניית היכולת להתמודד עם איומים משותפים עם בני בריתנו. אלו רק חלק מהיתרונות שאנו מרוויחים בשיתוף הפעולה".
רס"ן כהן מוסיף גם הוא כי תרגילים דוגמת "נובל דינה" תורמים רבות לזרוע הים. "זרוע הים פעילה מאוד במזרח הים התיכון, כמו גם ציים שכנים וכוחות של נאט"ו. האימון המשותף מחזק את הקשר הבינלאומי, כך שבמקרה הצורך נדע כיצד להיעזר אחד בשני כמכפילי כוח".
בימים אלו, שייטת 3 נמצאת בתהליך הרחבה והתעצמות הפעילות המשותפת עם ברית נאט"ו. "יש כאן הזדמנות להקרין את העוצמה של זרוע הים, גם כלפי בעלי בריתנו וגם כלפי אויבינו. מבחינתי מטרות התרגיל הושגו במלואן, הראנו שגם ספינה קטנה מצי קטן מסוגלת לרמה מקצועית גבוהה ולקבלת החלטות בשטח", מדגיש רס"ן כהן.
ללוחמי הספינה הוא מוסר: "לוחמה בים מזמנת אתגרים פיזיים ומנטליים שאין בשום מקום אחר. אבל דווקא בים קשה, כמו שחווינו עכשיו, אנחנו נמדדים כלוחמים, כצוות וכספינה. אני גאה מאוד באופן שבו התמודדנו עם איתני הטבע, זה לא יכול היה לקרות בלי שכל אחד ימלא בכל הכוח והאחריות את התפקיד שלו".
כך נפרדנו משאר הספינות, ואח"י רומח החלה את דרכה חזרה למפרץ חיפה. במשך שעות ובים גבוה, עשינו את דרכנו מזרחה כשלאט לאט החלו השמים להחשיך והשמש לשקוע מאחורינו. כשירד הלילה והיינו מספיק קרובים אל החוף, חדי העין הבחינו בפס לבן דקיק במקום שבו הים פוגש את השמיים. את הפס הזה לוחמי הספינה מכירים היטב - זהו הסימן הראשון לקו החוף של הארץ.
ככל שהתקרבנו הלך והתבהר אותו פס לבן, ובסופו של דבר אפשר היה להבחין בנמל חיפה, הבית. באוויר הגשר הפתוח אליו נאסף הצוות, אפשר היה להרגיש את ההתרגשות שאחזה בכולם. בקשר נשמעה פקודה "עמדות היקשרות!", ותוך מספר דקות התמלא השקט של הלילה בצלילים של עבודה. לאחר כחצי שעה נקשרה אח"י רומח לרציף וסיימה רשמית את ההפלגה. כמובן, רק עד הפעם הבאה.
עוד כתבות בנושא
