הצטרפתי לאימון שייטתי על אח"י חץ בלב ים, כך זה נראה:

תדריך ראשוני עלינו לסיפון, תוך מספר דקות ניתנה בקשר הפקודה "עמדות היקשרות!", וכבר תפס כל לוחם את עמדתו, החבלים הותרו ויצאנו לדרך. למשך זמן קצר נשארתי לעמוד שם והסתכלתי ברציפים של בסיס חיפה המתרחקים מאיתנו.

זהו היום הראשון לאימון השייטתי. מדובר במספר ימים בהן יוצאות כמעט כל ספינות הטילים לים ומתרגלות תרחישים וסודרים רבים. היום הראשון כלל שלל אימונים טכניים כמו היגוי בחירום, הורדת ס"ג (סירת גומי) למים, חבירת מסוק מסוג "עטלף" ומטווחים.

מהגשר הפתוח (שם שהיתי רוב הזמן) מרגישים היטב את רוח הים מכה בפנינו ואת שמש הצהריים החמה. כשמסתכלים סביב הים נראה כמו שטיח כחול מעוטר בשובל הקצף הלבן שאנחנו משאירים מאחור, וכמה נקודות קטנות באופק, מפריעות את הרצף הכחול.

כעבור מספר דקות של הפלגה, הנקודות הקטנות התבהרו וקיבלו צורה של ספינה. אלו הן אח"י כידון ואח"י תרשיש, המשתתפות איתנו באימון. צוות אח"י תרשיש עלו מולנו בקשר, ואנחנו עומדים להתחיל בתרגול משותף: הפלת טיסן דמוי אויב.

הטיסן ממריא מאח"י תרשיש, מסתובב מאחורינו ועובר לנוע מול הדופן השניה. אחד הלוחמים כבר נמצא בעמדה, ובהינתן הפקודה, מתחילים לירות לעבר המטרה. לאחר מספר חזרות פגע אחד הכדורים בטיסן, שנשבר ונפל למים.

למחרת בבוקר כשקמתי ועליתי לגשר כבר לא היה זכר לחופי הארץ באופק. היום חבר לספינה חפ"ק התרגיל שכלל את מפקד בסיס חיפה, תא"ל טל פוליטיס ומפקד שייטת 3, אל"ם ארז בן ציון.

הנושא הראשון על סדר היום הינו אימון ירי טיל. הצוות שבמי"ק (מרכז ידיעות קרב) מתרגל את התרחיש "על יבש" כבר מהבוקר, לפי שעון לחימה שנקבע מראש. הבוקר בוצע עוד תרגול כזה בפעם האחרונה לפני הירי עצמו.

עשרים דקות לשעת הירי המתוכננת וכבר הגשר התמלא בלוחמים לבושים בשכפ"ץ וקסדה, מוכנים לצפות בירי מקרוב. לצידנו ספינה נוספת מהשייטת, גם היא מוכנה לתרגל ירי.

במשך דקות ארוכות עמדנו כולנו מתוחים, מסתכלים בציפייה לכיוון המשגר. מהגשר נשמעו כל כמה דקות עדכונים: "עשר דקות לירי", "חמש דקות לירי", "60 שניות לירי". "3..2..1.." ובום, הטיל שוגר, מתקדם לעבר המטרה בפיצוץ אדיר ומשאיר מאחוריו שובל של עשן לבן.

במבט הצידה הספינה שראינו קודם נראית יורה את הטיל גם היא, אפופה בעשן שנותר לאחר הירי. במהירות התפזר העשן ולכאורה, לא נותר שום זכר לאירוע, אבל ההתרגשות בספינה הורגשה גם הרבה אחרי שאחרון ענני העשן התפזר. תוך כמה דקות הגיעה התוצאה - המטרה חוסלה.

במשך היום, ראינו את השמש שוקעת לאט לתוך הים. השעות עברו והרוח נהייתה קרה יותר, השמיים התכהו, והגבול בין הים לשמיים הלך ונהיה מטושטש. במבט למעלה נראו השמיים משובצים באינספור כוכבים.

אנחנו מפליגים מזרחה, והרחק קדימה ניתן להתחיל ולראות את אורות חיפה, אבל זה עדיין לא הסוף. בקשר עולים מולנו המופ"ז (מוצב פיקוד זירתי) שנפתח במיוחד לאימון הנוכחי. פתחנו בתרחיש חדש: תרגול מוכנות ללחימה בזירה הצפונית.

במי"ק יושב חפ"ק הכוח בראשות מפקד בסיס חיפה, תא"ל טל פוליטיס. בעזרת המופ"ז אנו מגלים טיל אויב שנורה לכיווננו מצפון, ומתרגלים את יירוטו. כל אחד בחדר, החל ממפקד הכוח עד ללוחם הזוטר ביותר תופס את עמדתו, קשוב לכל פקודה או הבזק שיופיע על המסך.

הזמן שלי על אח"י חץ מתקרב לסיימו בעודנו נכנסים חזרה לנמל חיפה. אחרי העגינה, שמעתי מקצין הנשק של שייטת 3, סרן עומר קורן, שהיה אחראי על תרגולי הירי באימון, "המטרה שלנו הייתה לתרגל את כל בעלי התפקידים בספינה, החל מהבקר שיושב במי"ק ועד למפקד הספינה", מציין סרן קורן.

על חשיבותו של האימון הוא מסביר: "אימון של כלל שייטת ספינות הטילים מאפשר לנו לתרגל שיתוף פעולה בין הספינות וגורמים נוספים כמו פלגה 914, שייטת הצוללות ושייטת 13, כמו גם קבלת החלטות של בעלי התפקידים הבכירים בתרחישים טקטיים. כל זה מכין אותנו לאירוע אמת ביום פקודה".

במבט לאחור, סרן קורן מרוצה מהתרגיל, "זה היה אימון מוצלח מאוד, עמדנו במטרות שהצבנו לעצמנו ועכשיו אפשר להסיק מסקנות ולהשתפר לפעם הבאה", הוא מסכם בינתיים, עד שניפגש באימון הבא.

עוד כתבות בנושא