מיכל הריס הייתה הפצועה הקשה ביותר בפיגוע בקו 18 בירושלים. כעת, מיכל סוגרת מעגל כשביתה - טוראי טליה הריס, מסיימת קורס בק"שיות בזרוע הים

ביום ראשון השבוע, התקיים טקס סיום קורס בק"שיות (בקריות שליטה ימית), בבה"ד זרוע הים. בין כלל ההורים הנרגשים עמדה מיכל הריס, אמא של טוראי טליה הריס, אחת ממסיימות הקורס. "אף אחד לא יכל להבין את התחושות שלי כאשר ראיתי את טליה לבושה במדים הלבנים", מספרת מיכל, "זה היה רגע שהחזיר אותי 26 שנים אחורה". מאחורי ההתרגשות הגדולה של מיכל, עומד סיפור מדהים וייחודי של סגירת מעגל.

"בתור ילדה תמיד חלמתי לשרת בזרוע הים", מספרת מיכל, "אך המסלול הצבאי שלי התחיל דווקא בחיל האוויר. הייתי בקד"ץ (קורס קדם צבאי) מטאורולוגיה אשר מיועד לשירות ביחידת החיזוי של חיל האוויר". עם סיום הקורס שובצה ביחידת החיזוי של זרוע הים, והגשימה את חלום ילדותה.

"עם סיום הטירונות, הגעתי אל מרכז החיזוי של זרוע הים בקריה. השירות הצבאי הוא אחת התקופות הטובות בחיי וזאת הודות לאנשים לצידם שירתי והאווירה הטובה בזרוע. אחד האנשים הזכורים לי ביותר הוא בני (מטרו) ז"ל, שהיה אחד מהחזאים הבכירים", נזכרת מיכל, "במשמרות המשותפות שלנו לא יכולתי להפסיק לצחוק".

בזמן שירותה הצבאי, מיכל הייתה מתחילה את יומה בנסיעה בקו 18 מירושלים לתל אביב. ב-25 בפברואר 1996, עלתה מיכל על קו 18 כבכל בוקר, כאשר לרגע לא העלתה על דעתה כיצד הנסיעה הזו תסתיים, "האוטובוס היה מלא בחיילים, ובאזור ממילא עלה מחבל לבוש במדי צה"ל", משחזרת מיכל, "בצומת יפו הוא פוצץ את מטען החבלה. כל מי שהיה על האוטובוס נהרג או נפצע".

מיכל הוגדרה כפצועה הקשה ביותר באותו הפיגוע. כבר באותו היום, חבריה של מיכל ממרכז החיזוי הגיעו לבקרה בבית החולים שערי צדק, שם אושפזה. "המשפחה שלי זכו להכיר את המשפחה השנייה שלי, משפחת זרוע הים", מספרת מיכל.

לאחר שנתיים מאתגרות של שיקום, מיכל חזרה לעמוד על רגליה. "בכל תקופת השיקום שלי, משפחת זרוע הים עמדה לצידי", אומרת מיכל, "אחד הרגעים שהכי ריגשו אותי, היה הפרידה שלי מזרוע הים שנערכה בלשכתו של מפקד זרוע הים לשעבר האלוף (במיל') אלכס טל. הגעתי עם כל משפחתי ונפרדתי רשמית מהזרוע".

האהבה של מיכל לזרוע הים לא פסקה לרגע. לביתה - טליה, סיפרה מיכל על שירותה הצבאי והעבירה לה את האהבה לזרוע ואת גאוות היחידה. כאשר הגיעה תורה של טליה להתגייס, השתבצה כבק"שית. "ידעתי שאמא חלמה שאתגייס לזרוע הים, ואסגור לה את המעגל", מספרת טליה, "ככל שיום הגיוס שלי התקרב, הרצון להתגייס לזרוע התגבר. מבין כל התפקידים שיש בזרוע הים, התפקיד שהכי עניין אותי היה תפקיד הבקש"ית".

לקראת סיום הקורס, התלבטה טליה האם לבקש שיבוץ בבסיס פתוח או סגור, "ההתלבטות עלתה מכיוון שהקשר שיש לי עם אמא הוא ייחודי רק לנו. אני עוזרת לאמא בכל דבר שהיא רק צריכה", מספרת טליה. עם סיום הקורס, טליה שובצה בבסיס זירת ים סוף שבאילת. "אני מאוד מרוצה מהמקום אליו הגעתי. אני מרגישה שאני ממלאת תפקיד משמעותי וחשוב לזרוע".

 

גם לכם יש סיפור ששווה כתבה? צרו איתנו קשר

עוד כתבות בנושא