דמיינו שהחבר הכי טוב שלכם מתגייס איתכם. החבר הזה שמכיר אתכם בכל סיטואציה ובכל מצב רוח, יודע מה מלחיץ ומה משמח אתכם - זה בדיוק מה שקרה לרב"ט טל קליין ורב"ט טל נעמן. ואתם? יכולים להפסיק לדמיין - הפרטים בכתבה

אני קוראת "טל" והם שניהם עונים לי. אותו השם, אותה העיר, אותה הכיתה, אותה נבחרת כדורסל, אותו יום גיוס, אותה המחלקה, אותו הקורס - אבל לא אותה הספינה. הכירו את רב"ט טל קליין ורב"ט טל נעמן, חברים סטי"לנים, שנפגשו בכיתה ה' והמשיכו יחדיו לשירות כלוחמי חוד ימיים בשייטת 3.
"תמיד היינו חברים", הם מספרים. השניים מתגוררים בחיפה, וכבר ביסודי התחברו והיו חברים לספסל הלימודים ומחוצה לו. הם היו מתראים שש פעמים בשבוע במסגרת אימוני נבחרת מכבי חיפה בכדורסל ששיחקו בה, וגדלו אחד לצד השני. בסיום הלימודים ולקראת הגיוס, היו נפגשים כמעט כל יום, עד שהגורל החליט להפגיש ביניהם כל יום, כל היום - כששניהם התגייסו לאותו הקורס.

לשניהם היסטוריה משפחתית בזרוע הים שהובילה אותם אליה: אביו של קליין היה חובל בסטי"ל, וכשסיפר לו על השירות והחוויות שצבר, עורר בו את הרצון להתגייס לזרוע. כך גם אביו של נעמן, שלחם בסטי"לים לפני 35 שנה ועד היום מספר על עיצוב אישיותו בעקבות השירות המשמעותי בים.
שני החברים זומנו לגיבוש לוחם חוד ימי ועברו אותו במשותף, בסיומו כל אחד מהם קיבל מכתב גיוס זהה מלבד פרט אחד - תאריך הגיוס שעל הטופס. רב"ט קליין זומן ללשכת הגיוס בנובמבר ואילו רב"ט נעמן זומן בספטמבר.
יום אחד, לשניהם קפצה התראה בטלפון על שינוי תאריך הגיוס, ובשיחת טלפון משותפת גילו שגם לבקו"ם (בסיס קליטה ומיון) הם יגיעו ביחד.

כולנו נזכור את היום הראשון שלנו בכניסה למסגרת הצבאית. זהו שינוי שמציב בפנינו אתגרים חדשים והתמודדויות לא פשוטות. רב"ט קליין מספר: "עברנו הכל ביחד וזה עזר לי להסתגל למסגרת בקלות יותר. במצבים קשים, ידעתי שיש לי את החבר מהבית שמכיר אותי בכל מצב ואני יכול לדבר איתו על הכול".

בטירונות הוצבו באותה המחלקה, כך שאת הח' הראשונה, הערת המשמעת הראשונה, השיעורים והלחץ שלקראת המטווחים חוו במשותף. הם מספרים כי החברות ביניהם הייתה מאוד חזקה, והיא זאת שעזרה לכל אחד מהם להתחזק באופן אישי. "ברגעי משבר לא הרגשתי לבד. זה עוזר מאוד שיש לך חבר מהבית שאתה יכול לסמוך עליו", אומר רב"ט נעמן, ומוסיף כי החברות ביניהם לא בודדה אותם מאחרים - נהפוך הוא - היא זאת שעזרה להם להתחבר לאנשים נוספים. "הכנסנו את החברים מסביב פנימה, לחיבור הזה שהיה לנו, כך שנוצרה קבוצה מאוד קרובה. הרגשתי שהכרתי אנשים שאשאר איתם בקשר כל החיים".
בסיום הטירונות קיבלו את השיבוצים והתרגשו לגלות שדרכיהם טרם נפרדות. הם שובצו לעבור את אותו הקורס וההכשרה כלוחמים בסטי"לים, המתמקצעים במערכת טילי התקיפה שבספינה.
במשך חצי שנת ההכשרה היו אחד לצד השני ללא הפסקה, וכעת, לראשונה אחרי שבע וחצי שנות היכרות ועם תחילת שירותם הסדיר - הם נפרדים. רב"ט קליין שובץ באח"י חרב כטכנאי מערכת טילי תקיפה, האחראי על תחזוקה ומענה לתקלות בזמן אמת; ורב"ט נעמן שובץ באח"י רומח כבקר מערכת טילי תקיפה, האחראי על תפעולה.

גם כאשר שובצו בספינות שונות הקשר ביניהם לא נפרם ולא נחלש. הם מספרים כי הם עדיין שם אחד בשביל השני, במסע שכל אחד מהם עובר כעת.
"מעניין לשמוע ולספר על חוויות שונות", אומר קליין, ונעמן משלים אותו: "החוויות בכל ספינה ייחודיות ללוחמים הנמצאים עליה, וכיף לשבור שגרה ולשתף מישהו שלא היה שם, שלא יודע מה עשית. בסוף יום מעייף, נחמד לשבת עם חבר מהבית שבאמת מבין אותך".

כשאנחנו מתגייסים ועולים על מדים אנו מגינים על הבית. ברגעים האלו עומדות בפנינו מטרות נעלות יותר מהשגרה אליה היינו מורגלים באזרחות. במצבים ייחודיים אלה - הזרים מאוד לעולמם של המלש"בים - שירות עם חבר מהבית מסייע להפוך את הזר למוכר.

רוצים לשרת עם חבריכם? כמו טל וטל, גם אתם יכולים לשבת בסוף יום בשייטת 3 עם חבר מהבית באמצעות היישומון "חבר מביא חבר", בו תוכלו להמליץ על חברים שייתגיסו איתכם ליחידה, ואפילו להגיע יחד לבקו"ם. אז למה אתם מחכים? לחצו כאן

עוד כתבות בנושא