שישי אישי: רואות עין בעין שישי אישי: רואות עין בעין

שישי אישי: רואות עין בעין

נועם אסולין

בתום שירות צבאי משמעותי כבק"שית ומפקדת קורס בק"שיות בבה"ד, השתחררה אתמול סמל ליה מלמד מצה"ל. מי שהתחילה ביום שחרורה של ליה את שירותה הצבאי היא אחותה הקטנה, טוראי רומי מלמד – גם היא כבק"שית

לאחר שנתיים של עבודה מסביב לשעון, סיימה אתמול את שירותה הצבאי סמל ליה מלמד, בת ה-20 מתל-אביב. מי שתיכנס לנעליה היא אחותה הקטנה, רומי, שהתגייסה ,כאמור, אתמול - ביום השחרור של אחותה הגדולה. אם צירוף המקרים הזה מרגיש לכם מטורף, זה לא הסוף: שתיהן גם התגייסו לתפקיד בקרית שליטה ימית. "היא ממשיכה את הדרך שלי ואני סומכת עליה שתעשה זאת בדרך הכי טובה", מספרת לי סמל ליה ימים ספורים לפני יום שחרורה מצה"ל ויום גיוסה של אחותה.

סמל ליה התגייסה לפני כשנתיים (ואם להיות מדוייקים, שנתיים פחות יום) לתפקיד הבק"שית. לאחר קורס והכשרה שובצה בזירת ים-סוף, שם הבינה בפעם הראשונה את המשמעות הכבירה של שמירה על ביטחון המדינה. "זה תפקיד שדורש ממך הרבה אחריות ודריכות", מציינת בפניי. "את צריכה להיות הכי מקצועית שיש, כי את זאת שאחראית על אבטחת הגבולות הימיים. ביטחון המדינה נמצא בידיים שלך, או יותר נכון - בעניים".

לאחר שלושה חודשים אותרה לפיקוד והחליטה שהיא לוקחת את ההזדמנות בשתי ידיים. "אני רציתי להיות משמעותית עבור חיילות כמו שהמפקדות שלי בקורס היו בשבילי ומשם נבעה הבחירה שלי לצאת לפיקוד", מספרת. "היה לי חשוב שהבנות ידעו כמה השירות שלהן חשוב וקריטי. יש להן תפקיד מרכזי בהגנה על הגבולות הימיים שלנו".

בתום שירות צבאי משמעותי כבק"שית ומפקדת קורס בק"שיות בבה"ד, השתחררה אתמול סמל ליה מלמד מצה"ל. מי שהתחילה ביום שחרורה של ליה את שירותה הצבאי היא אחותה הקטנה, טוראי רומי מלמד – גם היא כבק"שית
על גיוסה לתפקיד בק"שית של אחותה הקטנה, רומי, מספרת סמל ליה: "מאוד מרגש אותי לדעת שרומי הולכת לעשות את השירות שאני עשיתי. זה צירוף מקרים מטורף. אני יודעת שתהיה לה את ההזדמנת לעשות שירות משמעותי ואדיר. אני יודעת שהיא תעשה את זה כמו ענקית ואני מחכה כבר לראות את הדרך שלה".

מייד לאחר מכן, כשאני שואלת אותה מה הטיפ שלה לאחותה, היא מספרת לי שבעיניה הכול מתחיל ונגמר בגישה איתה מגיעים - גם לתפקיד וגם לאנשים שיהיו עימך במשך השירות. "לבוא בראש פתוח", היא אומרת ומוסיפה שהכי חשוב זה לדעת להיות חברה לצוות, להבין שאת חלק מקבוצה ולא עובדת לבד. "חשוב תמיד לנסות כמה שיותר להתחבר ולהכיר. לנצל כל יום כי הזמן עובר כשנהנים. הכי חשוב לי שתהנה ושתרגיש שהיא עושה משהו שמספק אותה".

כעת, רגעים ספורים לפני שתוריד את המדים שליוו אותה מדי יום במשך שנתיים ותעביר את השרביט הלאה לאחותה, היא מסכמת איתי את הרגעים שעברה בשירותה הצבאי כשנימה רגשנית מתחמקת מבעד קו הטלפון. "לסיים שירות כזה בשבילי זו הרגשה מספקת. היה לי שירות כל-כך משמעותי, הגנתי על המדינה שלי. זו זכות. פיקדתי, השפעתי על חיילות, עברתי איתן תהליך. אני מלאת גאווה ואושר על הדרך שעשיתי. החוויות בשירות שלי ילוו אותי לאורך כל הדרך שלי גם באזרחות. אני מסכמת את השירות שלי כדבר הכי טוב שיכולתי לעשות לעצמי. אני גאה בשינוי ובתהליך שעברתי, מבחינתי זו המתנה שלי מצה"ל. זכיתי לקחת חלק בדבר המדהים הזה שנקרא צבא ואני מודה על כל רגע".

עוד כתבות בנושא

loading...