השתלטות על ספינת נשק עוינת בלב ים בתחפושת של חובלים זרים – זהו סיפורו של מבצע 'שודד', אחד המבצעים הראשונים של זרוע הים ואולי הנועז והיצירתי שבהם

"אוקראינה - כן, ברית המועצות - כן, בריטניה - נמנעת, ארה"ב - כן, יוגוסלביה - נמנעת. הצעת ההחלטה של ועדת המשנה למען ארץ-ישראל התקבלה ב-33 קולות, 13 נגד ו-10 נמנעים". הקריין ברדיו בישר בהתרגשות שהחלטה 181 של האו"ם, שלימים תיקרא בישראל "החלטת כ"ט בנובמבר", עברה ברוב גדול. בכל היישובים, הקיבוצים והערים בארץ, יצאו גברים, נשים וילדים לרקוד ברחובות, "יש לנו מדינה!"

בשבועות ובחודשים שלאחר מכן, הקרבות בארץ ישראל השתוללו בכל עוזם. ירושלים הייתה תחת מצור וכוחות 'ההגנה' והמחתרות האחרות היו זקוקים לאמצעי לחימה כאוויר לנשימה. בדרכים-לא-דרכים הגיעו דרך הים כלי נשק ותחמושת מצ'כוסלובקיה ללוחמים העבריים, אך באותה עת התברר שהצ'כוסלובקים מוכרים נשק גם לערבים - ובכמויות גדולות הרבה יותר. ואז הגיעה לגורמי המודיעין שלנו ידיעת הזהב: אונייה ושמה "לינו", גדושה ב-8,000 רובים ומיליוני כדורים, עתידה לצאת מנמל יוגוסלבי לעבר נמל ביירות. זה היה אחד ממשלוחי הנשק הגדולים שהיו מיועדים לכוחות הערבים שלחמו בארץ-ישראל.

(צילום: לע"ם)

לא עברו חמישה ימים, ואח"י 'דרום אפריקה' הישראלית עם 25 לוחמיה הפליגה למבצע "שלל 1", שמטרתו איתור ה"לינו" ותפיסתה. בתום שלושה ימי הפלגה רוויי מתח וציפייה, קיבלו אנשי הצוות פקודה מהארץ כי עליהם לחזור הביתה מאחר שהספינה נתפסה והועברה לנמל 'בארי' שבאיטליה.
אומנם מבצע "שלל 1" הסתיים ללא תוצאה, אך עיכובה של ה"לינו" בנמל בארי איפשר את תכנון מבצע "שלל 2": פיצוץ האונייה בנמל עצמו. מבצע זה הוא סיפור מותח בפני עצמו, וסופו היה שה"לינו" טבעה, אך הנשק - שהיה ארוז היטב - ניצל.
הסורים שלחו לאיטליה את קולונל פואד מרדם ביי, קרוב משפחתו של ראש ממשלת סוריה דאז, כדי לפקח על משיית ארגזי האמל"ח מהים, העמסתם על אונייה חדשה - ה"ארג'ירו" - והשטתה בשלום לנמל ביירות. מכאן ואילך החל להתגלגל מבצע "שלל-3", שייקרא לימים מבצע "שודד". זה היה אחד מהמבצעים המבריקים והמתוחכמים שהתרחשו במלחמת העצמאות, אבל כאילו נלקח מתסריט הוליוודי מוקצן: חטיפת האונייה בלב ים, והשטתה לנמל חיפה במקום לביירות.

המבצע מתחיל

כשעדיין עגנה ה"ארג'ירו" בנמל בבארי, שיחדו פעילי "המוסד לעלייה ב'" את הבעלים של ה"ארג'ירו" כדי שיחליף את צוות הספינה בפעילי המוסד. מי אלה "המוסד לעלייה ב'" אתם שואלים? זה היה ארגון ישראלי חשאי שהיה אחראי על עלייה ורכש מאירופה. הבעלים של ה"ארג'ירו" סירב לבקשתם, אך לאחר שהציעו לו מיליון לירטות איטלקיות הוא הסכים להחדיר לצוות הספינה שני מכונאים איטלקים נאמני ישראל בלבד.
באוגוסט 1948, סיימו הסורים להעמיס את מטען הנשק והתחמושת על ה"ארג'ירו" והיא הפליגה מזרחה, לביירות.

כשעתיים לאחר שיצאה ה"ארג'ירו" מהנמל ליעדה, עצרו אותה שני המכונאים השתולים בתואנה שיש בעיה במנוע. בו בזמן, יצאה מנמל בארי סירת דיג קטנה לכיוון ה"ארג'ירו", עם שני לוחמים ישראלים עליה - עובד שדה ודוד בן-חורין. שניהם היו לוחמים בפלי"ם, הזרוע הימית של הפלמ"ח. זמן קצר אחרי שיצאו לים, שדה ובן-חורין שמו לב לסירת מנוע של משמר החופים האיטלקי המתקרבת אליהם במהירות שיא, מצמצמת את המרחק בין הסירות. בן-חורין ושדה הורו לצוות להגביר את מהירות הסירה למקסימום האפשרי ולבצע תמרוני התחמקות. סירת משמר החופים האיטלקי לא ויתרה ורדפה אחריהם. לאחר מרדף מורט עצבים, ויתרה סירת משמר החופים, עשתה פניית פרסה ונעלמה באופק. שדה ובן-חורין השמיעו אנחת רווחה. אפשר לחזור לשוט לכיוון ה"ארג'ירו".

(צילום: דובר צה"ל)

השעה היתה 1:00 אחרי חצות. גשם זלעפות ירד והים סער. שדה ובן-חורין ניסו לנמנם עד שיעלה השחר, אולם המקום היחידי שהיה אפשרי לשכב לישון בו היה הסיפון הזעיר של סירת הדיג, שהיה רטוב כולו. הם נשארו ערים. לאחר שעות של ציפייה דרוכה, הם ראו לראשונה את ה"ארג'ירו", עומדת דוממה. שני בחורים ישראליים בלב ים, מול ספינה הנושאת אמצעי לחימה שהגעתם לארץ עלולה להכריע את מלחמת העצמאות - לטוב או לרע. המשימה שלפניהם הייתה גדולה.

סירת הדיג של שועלי הים הישראלים התקרבה אל ה"ארג'ירו". שעת השין הגיעה. שדה ובן-חורין חשפו את התוכנית שלהם: הם התלבשו בזריזות במדי חובלים איטלקיים, חבשו קסקט קצינים ודרכו אקדחים. עם תחפושת מושקעת שכזאת, רק דבר אחד היה יכול לגרום להם להיחשף ולתוכנית להיכשל - הם לא דיברו איטלקית שוטפת.
המלחים על סיפון ה"ארג'ירו" הבחינו בסירת הדיג ועליה הקצינים, והורידו להם סולם חבלים. שדה ובן-חורין טיפסו עליו במהירות והודיעו באיטלקית רצוצה לרב-החובל הזקן של ה"ארג'ירו" כי בשל המטען החשוב שעל האונייה, הם נשלחו מטעם ממשלת איטליה והקולונל פואד מרדם ביי כדי לקבל את הפיקוד עליה. עוד לפני שרב-החובל הספיק להתווכח איתם, הם הודיעו "קורס 145 במלוא המהירות!". התחפושות והכריזמה עשו את עבודתן, ורב-החובל ואנשי צוותו צייתו להוראה. אם היה להם בדל של ספק, האקדח בידיהם של החובלים ה"איטלקים" חיסל אותו. המסע הביתה התחיל.

כדי לשכנע את רב-החובל הזקן שהכל בסדר ושה"ארג'ירו" עדיין שטה לביירות, דאג צמד השודדים הישראלים לעדכנו מדי פעם במידע שהועבר אליו ישירות, כביכול, על-ידי קולונל פואד מרדם ביי, שישב בדמשק. השניים היו מניחים את האוזניות של מכשיר הקשר שהביאו לספינה על אוזניו לכמה שניות, וכששמע אותות מורס התנדבו לפענח למענו את הוראותיו של הקצין הסורי. למעשה, כמובן, היו השניים בקשר עם ישראל ותחנת המוסד ברומא.

לאחר יומיים, התברר לרב-החובל הזקן ולצוות ה"ארג'ירו" שיש הסבר לאיטלקית המשובשת של החובלים. השניים גילו להם שלמעשה אינם איטלקים כלל, אלא מצריים! - מכיוון שבאותה עת התקיימה מלחמת העצמאות והיו שדות רבים של מוקשים ימיים, הסכימה ממשלת איטליה ששני קצינים מהצי המצרי, הבקיא במרחב הימי במזרח התיכון, ינווטו את ה"ארג'ירו" בבטחה ליעדה. התירוץ הניח את דעתם של הצוות, והם לא חשדו כלל וכלל כי האונייה עברה השתלטות עוינת.

ככל שנמשכה ההפלגה, נעשו בארץ הכנות להשתלטות הסופית על ה"ארג'ירו" ומטענה. התעוררה השאלה כיצד לסיים את הפרשה - בכל זאת, זהו שוד ימי שלא נעשה מעולם, ולמעשה גם לא נעשה שנית. לבסוף הוחלט ששתי ספינות של חיל הים הישראלי הצעיר, אח"י וג'ווד ואח"י הגנה, יפליגו לנקודה מוסכמת מראש מול החופים הלבנים של כרתים, שם יפגשו את ה"ארג'ירו" ויחרימו את משלוח הנשק שעליה.

(צילום: דובר צה"ל)

ואכן, ב-26 באוגוסט התקרבו ספינות חיל הים ל"ארג'ירו". כשנראו שתי האוניות הישראליות באופק, לבשו שני "החובלים המצריים" שלנו חזות מופתעת. כשהתקרבו האוניות וזוהו כספינות חיל הים הישראלי, הודיעו ה"חובלים המצריים" בייאוש לאנשי הצוות שהעניין אבוד - האויב הציוני סוגר עליהם והברירה היחידה היא להיכנע.
אנשי חיל הים פשטו על ה"ארג'ירו" בזריזות, אסרו את צוות הספינה ואת רב-החובל הזקן, והפרידו מהם את שני "החובלים המצריים" ל"חקירה מיוחדת" בבטן האונייה. העברת הנשק אל ה"וג'ווד" וה"הגנה" הישראליות נמשכה כל היום, ובסופו נגחה בעוצמה אחת מספינות חיל הים מספר פעמים ב"ארג'ירו", שהייתה עשויה מעץ, עד ששקעה באיטיות למצולות הים ב-4:30 לפנות בוקר. המבצע הושלם בהצלחה.

לאחר שלושה ימי הפלגה, נכנסו אח"י וג'ווד ואח"י הגנה לנמל חיפה כשהן עמוסות ב-8000 רובים ומיליוני כדורים שהיו מיועדים למאבק במדינה היהודית החדשה. המטען יקר הערך נפרק במהירות וכלי הנשק והתחמושת נשלחו לכוחות צה"ל, שכן מלחמת העצמאות טרם הסתיימה ולפני הלוחמים עוד עמדו קרבות גדולים לשחרור הגליל והנגב.

מבין כל הפעולות במלחמת העצמאות שהיו מכוונות נגד רכש האויב, היה מבצע ''שודד" המוצלח והנועז ביותר. אלמלא תבונתם ואומץ ליבם של עובד שדה ודוד בן-חורין - היה המבצע נכשל כליל. בספטמבר 2005, שנה לאחר שנפטר דוד בן-חורין ז"ל, קיבלו צמד השודדים תעודת הוקרה על פועלם משר הביטחון דאז, רב-אלוף במיל' שאול מופז. 75 שנים אחרי שהתרחש המבצע, חשוב לזכור אותו ולהודות למשתתפיו האמיצים, ולכל גיבורי דור תש"ח שהקימו את מדינת ישראל כנגד כל הסיכויים.

לקריאה נוספת