פתחם של חגי תשרי ועונת החגים הינם זמן מתאים להתחדשות, חשבון נפש עצמי והצבת מטרות חדשות. טור ייחודי לרגל חגי תשרי מסרן אופיר כליפה, רב הזירה הימית הדרומית
שלום וברכה!
אני רוצה לספר לכם על כמה מנהגים מתוקים שמלווים את כניסתה של השנה הבאה עלינו לטובה:
מצוות החג המרכזית היא לשמוע קול שופר (בכל בית כנסת מפרסמים את זמני התקיעות) ובסעודות ליל החג נוהגים לברך על הסימנים (מאכלים שונים) לסימן טוב בעבור השנה החדשה, לדוגמה: רימון - יהי רצון שנזכה למצוות כרימון (סח לי פעם חייל "גזר" - שנזכה לגזור את החוגר).
הדובדבן שבקצפת (או שמא הדבש שעל התפוח): אכילת תפוח טבול בדבש, מנהג שמגיע עם מסר יפה במיוחד: הדבש והתפוח שניהם מתוקים אבל התפוח גדל על עץ, ואילו הדבש מגיע מן הדבורה. פירות רבים גדלים על עץ, ולכן אין בכך שום חידוש במתיקות של התפוח - זוהי מתיקות רגילה ומוכרת. לעומת זאת הדבורה היא עוקצנית אבל הדבש שהיא מפיקה מתוק הרבה יותר מן התפוח.
גם בחיינו קיימים שני סוגים של מתיקות: זמנים של שמחות והצלחות - מתוקים כמו התפוח. יש גם זמנים שבהם אנו מתמודדים עם אכזבות וקשיים - זמנים אלו צורבים כמו העוקץ של הדבורה, אך אם נצליח להתמודד נכון נגלה בתוכנו כוחות שלא הכרנו, נצמח ונגיע למתיקות נפלאה!
מסרים נפלאים דומים מתקיימים גם בשאר חגי תשרי:
חג הסוכות הוא חג של אחדות: למרות ההבדלים בין המינים (לולב, אתרוג, הדס וערבה) מחברים את כל המינים יחד ומברכים. אם חסר אחד מן המינים - לא ניתן לקיים את המצווה!
כך גם אצלנו, אמנם יש שוני בין אדם לחברו אך עוצמתנו היא כשאנו פועלים מתוך אחדות ולכידות.
בשמיני עצרת אנו שמחים עם התורה.
כיצד?
יכולנו לפתוח את ספר התורה, לקרוא בו וללמוד מתוכו רעיונות יפים ומשמחים - אילו היינו עושים כך, יכול להיות ששוב היינו מגיעים להבדלים: האחד יודע לקרוא בספר תורה והאחד לא, האחד מבין יותר והאחד פחות...
לכן אנו לוקחים את הספר תורה כפי שהוא, סגור ועטוף ורוקדים איתו כולנו יחדיו בשמחה גדולה - שמחה שמאחדת את העם שלנו!
וכך גם ביום הקדוש בשנה: יום הכיפורים.
יום זה (המתקיים בין ראש השנה לחג הסוכות) מכפר על עבירות שבין אדם לאלוקים, אך אם פגענו במישהו מהסובבים אותנו, עלינו להתנצל בפניו בצורה כנה ולפייס אותו (אין צורך לחכות עד יום כיפור, אפשר ורצוי להתנצל כבר היום).
מאחל לכולנו שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה ואחדות הנפשות.
עוד כתבות בנושא
