לפני שבועיים מחזור 145 של קורס חובלים הגיע לסיומו. השלב הבא עבור החובלים מתחיל כשנה וחצי לאחר מכן, כשיעברו שבעה חודשי קורס "פיקוד ימי מתקדם" המכשיר אותם להיות המפקדים הבאים בלב הים
לא כל הילדים יודעים מה ירצו להיות כשיהיו גדולים, אך הוא ידע - יום יום צפה בהערצה באביו חוזר מהצבא. חמש שנים חלפו מאז הגיוס בו קיבל את המדים הלבנים וחלומותיו של הילד הקטן קרמו עור וגידים. היום, הוא בן 24 ומסיים קורס "פיקוד ימי מתקדם" (פי"ם) ומתחיל את תפקידו כמפקד מחלקה בספינת הטילים אח"י כידון, הספינה בה אביו היה רס"ר המכונה הראשון.
יעקב חפץ, אביו של סרן לירן חפץ, למד בפנימיית "מבואות ים" (כפר נוער ימי בעל אופי צבאי) במגמת מכונה והתגייס לצה"ל בשנת 1989 כמכונאי באח"י קשת, שם לחם במשך שלוש שנים. בתום שנים אלו, לקח יעקב חלק בבניית אח"י כידון משייטת 3 והיה רס"ר המכונה הראשון בספינה זו, בה שירת כשמונה שנים. יעקב השתחרר כרנ״ג והתקשה להיפרד מהזרוע, הוא המשיך בה כאזרח עובד צה"ל במרכז הרפואה הימי בבסיס חיפה, שם עובד עד היום.
לא תמיד אנו בוחרים במסלול החיים בו הלכו הורינו, ובהרבה ממנו קיים החשש להמשיך בדרכם ואף להידמות להם - לעיתים נבחר לפנות לכיוון ההפוך לגמרי. אך בעבור סרן לירן חפץ לא הייתה קיימת התלבטות בנושא. "גדלתי בזרוע הים, וידעתי שאני רוצה להתגייס לכאן", מספר בנחרצות סרן חפץ. כבר בתיכון התייעץ עם אביו והחל במיוניו לקורס חובלים היוקרתי. "אבא היה שם עבורי ברגעים הקשים והמוצלחים בקורס". סרן לירן חפץ סיים את הקורס בהצלחה והיה בוגר מחזור 141. הוא שובץ על אח"י חרב כסגן-קצין מכונה בדומה לאביו, ושירת בתפקיד במשך כשנה וחצי. גם לאחר שסיים את הכשרת החובל הוא מספר שאביו המשיך להיות שותף לעשייתו. "אנחנו חברים מאוד טובים ואוהבים לעבוד יחד; הוא מכיר את העבודה, וכשהוא נתקף געגועים לתקופה ההיא במכונה ואליי הוא מגיע ונותן יד. זה לא מובן מאליו. אני שמח שאני יכול לשתף אותו בדברים ושהוא באמת יכול להבין", הוא אומר בהתרגשות.
המסלול בו בחר הוא מסלול ממושך ומאתגר שלא הרבה בוחרים לצעוד בו, אך עם זאת הוא מספר שלא מתחרט לרגע. "אני מרגיש שהמסלול הזה נתן לי המון דברים טובים והפך אותי לאדם מחויב וטוב יותר, עכשיו אני רוצה לתת ללוחמים שלי מה שקיבלתי", מספר סרן חפץ. "מפקד מחלקה אחראי על שני כובעים. הכובע הראשון הוא האחריות על הלוחמים שבספינה, אתה מקבל חיילים תחתיך וברגע הזה אתה דואג להם, צריך להיות קשוב לצרכיהם ולהבטיח שיהיה להם טוב. והכובע השני הוא האחריות המשמעותית על הספינה. מחלקת מכונה אחראית על מנועי הספינה, הגנרטורים, מיזוג האוויר, מערכת הטפלת מים ומערכות נוספות. ללא התפקוד מלא של המחלקה הספינה לא יכולה לנוע, ולכן ישנה האחריות לוודא שכל המערכות כשירות והמחלקה מתפקדת כשורה", הוא מרחיב.
"כשאתה מסיים את קורס החובלים אתה מתחיל להכיר באתגרי הים. כשאתה מסיים קורס פי"ם אתה מכיר באתגרי הפיקוד", אומר סרן לירן חפץ. "אתה משפיע באופן ישיר איך יראו ויתנהגו הלוחמים בזרוע".
על הקורס המתקדם הוא מספר: "בקורס הצליחו ליפול לי כמה אסימונים, הוא מכין אותנו לפיקוד ישיר על חיילים. מה שיוצר את ההבדל זו חצי שנת ההכשרה הנוספת בה אנו מתבגרים, רוכשים מיומנויות נוספות ופרספקטיבה שונה".
כשאני שואלת אותו מה זה עבורו להיות מפקד טוב הוא עונה - "פיקוד קרוב, זה המפתח להצלחה", ורגע אחרי מהסס - "אולי לא? זה נשמע פלצני?" הוא חושש להישמע יומרני, פיקוד קרוב עבורו משמעותו "להיות בגובה העיניים, לא להסתכל מלמעלה, להיכנס עם הלוחמים לעבודות ולכלכך איתם את הידיים, רק ככה אתה באמת יכול להוות דוגמא אישית עבורם".
כעת, כשעליו למלא שני כובעים, סרן חפץ מסכם: "הרגע המרגש ביותר בקורס היה הרגע בו שובצתי על ספינת כידון, באותם חדרי מכונות בהם עבד אבי. כשגיליתי שאמשיך את דרכו, זו הייתה סגירת מעגל עבורי. שמח על האחריות שניתנה לי ועל האופציה לפקד על אנשים איכותיים, בפרט במחלקת המכונה, ואני מלא ציפייה להתחיל בדרך החדשה. כשאתה מציב דרישות גבוהות שאתה עומד בהם ואתה שותף לאתגרים שבהם, הלוחמים שלך יעמדו בהם מתוך אהבה אלייך, למקצוע המכונאות ומתוך כבוד הדדי".
עוד כתבות בנושא
