לפני כשבועיים הם הוכרזו באופן רשמי כחובלים. כמה ימים לפני המאורע המרגש, ישבתי לדבר עם ארבעה מבוגרי קורס חובלים 146 על התחושות בסיום הסמכתם כמפקדים-לוחמים, על שנת השירות שעשו ב'צופי-ים' - ואיך היא השפיעה על הבחירה שלהם להתנדב לקורס היוקרתי
לפני 28 חודשים, נכנסו לדרך חדשה נערים ונערות מכל רחבי הארץ כשהמטרה העומדת מול עיניהם היא להיות החובלים הבאים בזרוע הים. מאז, עברו כבר שנתיים וארבעה חודשים - פרק זמן משמעותי ומאתגר - שבסופו קיבלו השבוע 41 צוערים וצוערות את הסיכה הנוצצת והוסמכו באופן רשמי כחובלים בזרוע הים.
סגן ליאור מלץ, סגן טל תקווה, סגן דין קוגוט ווסגן ג' הם ארבעה ממסיימי הקורס, והם הגיעו אליו כחברים מהבית - ארבעתם עשו שנת שירות בתנועת הנוער "צופי-ים", בה היו חברים מילדות. לדבריהם, המקום היווה עבורם השראה להתנדב לקורס חובלים מתוך אהבה להדרכה, לפיקוד ולעבודה בצוות - ערכים דומיננטים שמקדם המסלול.
"'צופי-ים' זאת מסגרת שנותנת לך הרבה כלים. למדתי איך לעבוד כמו שצריך בצוות, איך מבצעים משימה כמו שצריך ועל הצד הטוב ביותר", מספרת סגן ליאור וחבריה מהנהנים לאות הסכמה. "בסוף, להיות חובל זו משמעות אדירה", מצטרף אליה סגן דין, "תכל'ס, זה כמו ב'צופי-ים', אנחנו מובילים אחרינו אנשים. כל אחד מאיתנו פיקד על סירה, ולכל אחד היה את הצוות שלו שהוא היה אחראי עליו וזה משהו שמאוד אהבנו לעשות גם אז - להנהיג, לפקד ולהדריך את האנשים שלנו. בסוף, אם ממש אהבתי לעשות את זה בתקופה שלפני הצבא, אז למה לא להמשיך גם בצבא".
"זה היה מאוד משמעותי עבורי לעשות שנת שירות", מוסיף סגן טל. "אני מצטרף פה לחברים שלי במה שהם אמרו, זאת שנה שמבגרת אותך ומלמדת אותך המון על עצמך. מאוד אהבנו את מה שעשינו שם ונהננו מהעבודה, זה לימד אותי בהיבט המקצועי מהי אחריות ואיך לעבוד בצוות".
לסחוף אל עבר המטרה
"פיקוד עבורי זה קבלת החלטות וביצוע משימות - לדעת להוריד פקודה מבצעית, לדאוג לספינה וללוחמים", אומר לי סגן דין כשאני שואלת את ארבעתם מה אומרת להם המילה פיקוד, בתור מסיימי הקורס. "פיקוד עבורי זה דאגה ללוחמים שלי, לדעת לקחת אחריות", אומרת סגן ליאור. "זה לדעת להתחייב לעשות כל מה שצריך".
אל השניים מצטרף סגן טל, שלדבריו, מהות הקורס היא ללמד את הצוערים מהו פיקוד ואיך לנהל סיטואציות. "בסוף, המטרה שלנו זה לדאוג שהספינה תמיד כשירה ותמיד מוכנה לבצע את המטרות שלה בשטח. ולהיות שם כשדברים משתבשים לא משנה מה. להיות מפקד זה במובן מסוים לדעת להמציא את עצמך מחדש בכל סיטואציה".
לא רחוק היום בו תהיו מפקדים.
"נכון", משיב סגן ג'. "זה מאוד מרגש, עברנו דרך מאוד ארוכה כדי להגיע למקום הזה ואנחנו עדיין ממשיכים אותה. אני מאוד מתרגש להגיע לצוות שלי. ה'שהיות' בצוללות הייתה תקופה מאוד טובה ואני מחכה להגיע ולהיות כל כולי בתפקיד ובעבודה. אני עכשיו בא ללמוד, לחוות את האנשים ואת שייטת הצוללות ולהתכונן ליום שבו אני אהיה הקצין הטכני".
המסלול שעברתם לפני הגיוס תרם להרגשה הזאת?
"תראי, קודם כל שנת השירות הייתה לנו מאוד משמעותית, זה כיף מאוד לתת קצת למסגרת שנתנה לנו כל כך הרבה. נראה לי שלכולנו 'צופי-ים' היה לבית במשך כל החטיבה והתיכון והמקום הזה השפיע עלינו בטירוף. אנחנו הרגשנו שאנחנו נותנים הרבה לקהילה ותורמים הרבה בשנה הזאת", אומרת סגן ליאור.
הגעתם עם היכרות מוקדמת - זה משהו שראיתם בו יתרון או חיסרון?
"אני וליאור היינו יחד באותה הקומונה" משתף סגן דין. "זה תמיד כיף לראות פרצופים מוכרים ואלו אנשים שתמיד אפשר לפנות אליהם לכל דבר, אלו חברים מהבית. אני רואה את זה כיתרון. בסוף, אנחנו מדברים על הכול, משתפים חוויות, קשיים ואני חושב שזו דווקא נקודת אור".
למה בחרתם לעשות שנת שירות לפני הצבא?
"משתי סיבות מאוד עיקריות שהן חופפות אחת לשנייה", מסביר סגן דין. "הראשונה, היא באמת לתרום חזרה לאותו המקום שבאמת פיתח אותנו וגרם לנו להרגיש הכי בבית שאפשר. הסיבה השנייה היא שמדובר בשנה שתורמת חזרה לאותו בן-אדם שעושה את שנת השירות. זה גם מאוד מבגר וגם אנחנו מקבלים תחומי אחריות מאוד נרחבים ומשמעותיים".
"בסוף המסגרת נתנה לנו באמת המון וזו הייתה אחלה דרך באמת להחזיר לה. שנת שירות היא מסגרת מאוד דורשת, אנחנו צריכים לנהל את השבטים שלנו ומוטלת עלינו המון אחריות על הכתפיים. אנחנו נכנסים בעצם לתוך משבצת שמחייבת אותנו להיות במקום מסוים, ואחר כך אלו דברים שנטמעים בך ולי. היה חשוב לתרום בחזרה למקום שחוויתי בו כל-כך הרבה בתור נער", מוסיף סגן טל.
האחרון להתייחס הוא סגן ג'. "בחרתי בשנת שירות בעיקר כי פשוט ראיתי את ה'שינשינים' האחרים שהדריכו כשאני הייתי חניך, הם מאוד השפיעו עליי ורציתי גם כמוהם להיות זה שישפיע יום אחד על חניכים. זו הייתה חוויה מטורפת, אחת הטובות שהיו לי. היו בה הרבה קשיים וחוויות. למדתי על עצמי המון בשנה הזאת וגם על החברים שהיו איתי. אני חושב שבסך הכל הייתי מסכם את השנה הזאת כאחת השנים הטובות ביותר בחיי".
נקודת הסיום
השיחה עם ארבעת החברים מתרחשת ימים ספורים לפני טקס הסיום. כשאני שואלת אותם לגבי סף ההתרגשות, הם משיבים לי בנינוחות יוצאת דופן, כזו שמאפיינת חובלים באופן מושלם. "יש התרגשות באוויר, אבל עוד לא קולטים את זה לגמרי", מספר לי סגן ג' ומסכם את חוויית הקורס כמשמעותית ומאתגרת. "אני חושב שזו חוויה שגרמה לי להבין למה אני באמת מסוגל".
"קורס חובלים החדיר בי המון ערכים - למדתי מהי עבודת צוות, עבודה תחת לחץ בסביבה שוחקת ומשתנה. אפשר להגיד גם חוסן במקום מסוים", מספר סגן דין. הקורס הזה גורם לך להבין שלפעולות שאני מבצע יש השלכות לא רק עליי, אלא על כל הצוות שלי. אם אני לא עושה את העבודה שלי כמו שצריך, האנשים שלי נפגעים מכך והמשימה נכשלת. בנוסף, מדובר המון על עבודת צוות - לקחת את הכלי עצמו שהוא גם הבית שלנו וגם המקום שאנחנו משרתים בו".
למה בחרתם להתנדב לקורס חובלים?
"אני באתי לפה בשביל הפיקוד וגם בגלל שזה שירות בים וזה משהו שאפשר להוציא ממנו דברים שלא תמיד רואים במקומות אחרים, בין אם זה הסביבה הדינאמית או השירות לצד אנשים אחרים ויש הרבה מאוד אתגרים בים שלא תמיד מוצאים במקומות אחרים, אז אלו לפחות הסיבות שלי", אומר סגן דין.
"האמת, שלא חשבתי על יותר מדי אופציות אחרות", מודה בפני סגן טל. "ברגע ששמעתי על המסלול הזה, הבנתי שהוא מתאים לי. דיברו על זה הרבה ב'צופי-ים'. יש המון בוגרים מהתנועה שיצאו לקורס חובלים. זה מסלול שהיה נראה לי מאוד טוב, זה בדיוק סוג השירות שחיפשתי לעשות להיות לוחם ומפקד - והקורס הזה פגש את שני הרצונות האלו בעיניי".
ולסיום - מה הטיפ האולטימטיבי ביותר עבורכם לחובל הבא שיגיע?
"הטיפ שלי הוא להגיע לכאן מהסיבות הנכונות. לאהוב את העבודה והמסגרת ולא את הטייטל", אומר סגן טל, ואליו מצטרף סגן דין. "צריך לבוא עם המניעים הנכונים והמוטיבציה הנכונה. זה תפקיד מאוד משמעותי גם מבחינת המקצועיות והשמירה על ביטחון ישראל וגם מבחינת הפיקוד. יש כאן תנאים משתנים וסביבה שלא תמיד בשליטתנו, וכאן לומדים לצלוח את המשימה בהצלחה".
עוד כתבות בנושא
