ביום שלישי שעבר פתח צה"ל במבצע "מגן וחץ" ברצועת עזה נגד ארגון הטרור "הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני". מאז, התראות 'צבע אדום' בדרום הארץ הופיעו ברצף על מסכי הטלוויזיה שלנו. אך התראות אלו אינן דבר חריג בעבור סמל איל סעדה, בן 21 ולוחם ביחידת 'סנפיר' בפלגת הבט"ש 916 בבסיס אשדוד, שכן הוא ומשפחתו חיים בדרום המדינה כבר מילדותו. הינה תחושותיו
"כל חיי גרתי בעוטף, מגיל קטן אני חי את השיגורים, הריצה לממ"ד, רעש הבומים, הבהלה וכל 'תופעות הלוואי'", משתף סמל איל סעדה, לוחם ביחידת 'סנפיר' בפלגת הבט"ש 916 בבסיס אשדוד. "רק מי שגר פה יכול להבין ילדות בצל מתיחות, לא היה לי שמץ של ספק שאני הולך לעשות שירות קרבי ולהיות לוחם, שאני הולך להגן על הבית, על המדינה שלי, על אותו הילד הקטן שיושב בממ"ד מפוחד, על אותם התושבים שסומכים על חיילי צה"ל ויודעים שהם פה להגן עליהם", מספר בהתרגשות סמל סעדה.
"האמת, לפני הגיוס לא כל כך הכרתי את זרוע הים ולא העלתי בדעתי להתגייס לכאן, הגעתי לפה יחסית במקרה", הוא מתוודה. "קיבלתי 'צו ראשון' והייתי די אבוד, לא ידעתי לאן אני רוצה להתגייס. בסיום הלימודים עשיתי מכינה קדם-צבאית, ואחד מבוגרי המכינה היה דבורן ששיתף אותי על שירותו הצבאי כלוחם בט"ש בזרוע, ובזכותו החלטתי שאני רוצה להתגייס לזרוע. התחלתי לברר על תפקידים שונים בזרוע, ויחידת 'סנפיר' בלטה במיוחד בייחודיות שלה. באוגוסט 21' התגייסתי להיות לוחם ביחידה".
סעדה משתף כי במבצעים ובהתחממויות שחווה בעוטף, היה גלוי בעיקר לפעולות שנעשות באוויר או ביבשה, ורק כשהגיע לזרוע הבין את העבודה המשמעותית שנעשית. "בדיוק כמו חדירות מהיבשה או מהאוויר, כך מתרחשים גם ניסיונות חדירה מהים. ובים, שלא כמו בחוף, לא קיימת גדר מוחשית. זהו מרחב גדול, עמוק ומאתגר, הדורש מאיתנו להיות ערניים גם לחדירות שאינן נראות לעין", הוא אומר.
בסיום קורס לוחם ימי השתבץ סמל סעדה בפלגת הבט"ש 916 באשדוד. "שמחתי מאוד לקבל את השיבוץ בפלגה. פתאום התפקיד שלי קיבל משמעות נוספת, חזקה ועמוקה יותר - ההבנה שאני שומר על השקט בבית שלי", הוא מוסיף. "יצא לי להכיר חבר בבסיס שגיליתי שהוא גר בעוטף קרוב אליי, זה נחמד לפגוש אנשים מהבית שמבינים אותך ונלחמים למען אותם הדברים כמוך".
פלגה 916 מבצעת משימות אבטחה וביטחון שוטף בגבול הימי ובנמלי ישראל, מפטרלת מול חופי עזה ומונעת חדירות לצד איומי ירי מהרצועה. "אומנם היינו בכוננות גבוהה במבצע, אך בתפקיד שלנו אנחנו דרוכים כל הזמן, 24/7, ועם כל הקפצה שאנחנו מקבלים, אני מבין שאין מישהו אחר שיעשה את מה שאנחנו עושים. כל הקפצה מחדש אני מתמלא בתחושת גאווה שאני זה שמסכל אירועים מהסוג הזה", מספר.
על הימים הראשונים של המבצע הוא משתף: "כל הצוות התחיל להוריד את ה'צרעות' (כלי השיט של יחידת 'סנפיר') ולהתכונן לצאת הביתה. המבצע פרץ ביום שני ובתוך תוכי, בתור תושב העוטף, הבנתי שזה לא יקרה ושאנחנו לא הולכים לצאת הביתה. וכך, הודיעו לנו שהמצב מתחמם ואנחנו נשארים בבסיס ויוצאים לאבטח את הנמל".
"הפעם, בשונה מכל הפעמים האחרות, ה'צבע אדום' תפס אותי דווקא רחוק מהבית, אבל הכי קרוב אליו - לראשונה, המבצע בעוטף תפס אותי כחייל, כלוחם שמגן על הבית שלו. אין מרגש מזה, ואני מודה על הזכות לעשות זאת", מסכם בגאווה סמל סעדה.
עוד כתבות בנושא
