השנה אנו מציינים 75 שנים להקמת זרוע הים, ולכן שווה לספר מחדש את סיפורם של בסיסי הזרוע הסודיים שהיו ואינם עוד

כולנו מכירים את בסיס חיפה, בסיס מספנה ובסיס ההדרכה של הזרוע. גם בצ"ת, בסיס אשדוד ובסיס זי"ס נכנסים לרשימה. חלקנו שמענו אולי על בסיס עתלית המסווג, שם נמצאים חיילי הקומנדו הימי של ישראל, שייטת 13. ואיך אפשר שלא להכיר את מפקדת זרוע הים בקריה. אבל האם ידעתם שלזרוע הים היו בסיסים גם בים המלח, בחצי-האי סיני - ואפילו בכנרת?! כן? טוב. אז אין כתבה. אין מה לקרוא בהמשך. תעברו הלאה. עדיין כאן? אוקיי, הינה הרשימה.

בסיס מפרץ שלמה
הבסיס פעל בין השנים 1968-1982 בעיר החוף המצרית שארם א-שייח'. הוא הוקם על מנת להגן על חופש השיט הישראלי ולהפגין נוכחות בים האדום. הבסיס הפך למרכזי בזרוע ובשיא שהו בו בשגרה שש ספינות טילים. הבסיס פונה לבסוף בשנת 1982, בעקבות הסכם השלום עם מצרים שנחתם שלוש שנים קודם לכן.

המעגן בבסיס מפרץ שלמה. (קרדיט: רן סולומון)

בסיס דפנה
הבסיס פעל בין השנים 1970-1979 על חוף ימת ברדוויל בצפון חצי-האי סיני. בבסיס הייתה סיירת של ספינות מסוג "יתוש", שתי ספינות רחפות (ספינות המרחפות במהירות על פני הים), וספינה מסוג "דבור" שהייתה מגיעה מבסיס אשדוד במסגרת סיורי ביטחון שוטף. בנוסף, בבסיס הייתה תחנת מכ"ם שגילתה שידורי רדיו במרחב סיני ובים התיכון. המוצב תרם רבות לשליטה בגזרה זו, ולמעשה, המידע שסיפק במלחמת יום כיפור היה חיוני לניצחון הישראלי בקרבות שהתרחשו באזור. הבסיס נסגר בשנת 1979 בשל החזרת חצי-האי סיני למצרים, במסגרת הסכם השלום בין המדינות.


מפקד זרוע הים, אלוף מיכאל ברקאי, בטקס פתיחת המעגן בבסיס דפנה. (קרדיט: דרור מאור)


מפקד זרוע הים, אלוף מיכאל ברקאי, מבקר את צוות לוחמי הרחפות. (הקרדיט: דרור מאור)

בסיס פנרה
הבסיס היה בפעילות בין 1973-1974 ושכן בגדה המערבית של "האגם המר" שחוצה את תעלת סואץ. החיילים ששירתו בבסיס נקראו "יחידה 5533" ומשימותיה היו למנוע מעבר אספקה לחטיבה מצרית שהייתה נצורה בדרום האגם, לאבטח מפני פיגועים ולתת סיוע לוגיסטי לגשרים הישראלים בתעלת סואץ. ארבע ספינות מדגם "יתוש" הועברו ל'פנרה' מבסיס דפנה והחלו להפגין נוכחות ולבצע מארבים. הבסיס פורק ב-1974 במסגרת הסכמי הפסקת האש בין ישראל ומצרים.


מזח בסיס פנרה. (קרדיט: יצחק שמיר)

בסיס עין גדי
הבסיס פעל באופן לא מוכרז מסוף שנות ה-60 בסמיכות לים המלח, ועגנו בו מספר ספינות שביצעו סיורי ביטחון שוטף בים המלח בהתאם להערכות מצב מודיעיניות של פיקוד המרכז. בשנת 1978, מפקד זרוע הים דאז, אלוף מיכאל ברקאי, הכריז על פתיחת הבסיס באופן רשמי.
בסיס היו דרך קבע תחנת מכ"ם וספינות מסוג "יתוש", אשר ביצעו סיורים ומארבים בלילות בשיתוף פעולה עם חיל האיסוף הקרבי.
בשנת 1984 הוחלט על סגירת הבסיס משיקולים תקציביים, ושנה לאחר מכן הורד דגל זרוע הים והבסיס פונה לצמיתות.


בסיס עין גדי כפי שנראה מים המלח. (קרדיט: כוכבי אזרן)

בסיס ראס סודר
הבסיס פעל בין השנים 1968-1975 בעיירה המצרית ראס סודר בדרום-מערב סיני, סמוך לתעלת סואץ. בבסיס שכנה "יחידה 838" של זרוע הים הישראלית, שהפעילה כלי שיט מסוג "צרעה" ומאוחר יותר מסוג "דבור", בנוסף לתחנת מכ"ם.


בסיס ראס סודר. (קרדיט: אמנון בן ציון)

בסיס דולפין
הבסיס פעל בין 1973 עד 1979 בעיירה המצרית א-טור בדרום-מערב סיני. הבסיס, שהוקם עם סיום מלחמת יום כיפור, כונה "דולפין" על שם הצוללת אח"י דולפין מסדרת הצוללות "T". הבסיס כלל תחנת מכ"ם וספינות מסוג "דבור". לבסוף, הבסיס פונה ב-1979 לקראת הנסיגה ממערב סיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל ומצרים.


מעגן סיירת הדבורים "נחשול" בבסיס דולפין. (קרדיט: דובר צה"ל)

בסיס כנרת
בבסיס כנרת שהוקם סמוך לגינוסר פעלה "יחידת משמר הכנרת" - שנקראה גם "פלגה 788" - בין השנים 1949-1967.
היחידה הוקמה כדי לאבטח את הדייגים הישראלים בכנרת וכדי לשמור על ריבונות ישראל במקום. למעשה, היחידה הייתה סודית: חיילי זרוע הים פעלו כל התקופה באלמוניות, במדי משמר הגבול, והוצגו כיחידה של משטרת ישראל. סמל המשטרה היה מצוייר על דופן כלי השיט שלהם.
אופי השירות בפלגה 788 נחשב לקשוח וקרבי נוכח האויב הסורי, שלא היסס לירות על כלי השיט הישראלים. הבסיס נסגר בשנת 1967 בעקבות שחרור רמת הגולן במלחמת ששת הימים והסרת האיום הסורי.


משמאל עם משקפי השמש: הרמטכ"ל יצחק רבין על גבי ספינה של פלגה 788 בכנרת. (קרדיט: המודיעין הסורי. התמונה נמצאה בבסיס בקוניטרה לאחר שחרור רמת הגולן במלחמת ששת הימים)

עוד כתבות בנושא